החלטה שנויה במחלוקת: גבר שהרג ואכל חסר בית, ישוחרר על תנאי

טיירי סמית׳, הקניבל שהרג ואכל מחוסר בית בשנת 2013, שוחרר על תנאי לאחר שהיה מאושפז במשך עשור במוסד פסיכיאטרי. משפחתו של הקורבן הביעה זעזוע: ״איך אנחנו באמת יודעים שהוא לא יעשה את זה שוב?ֿ״

Blurred,shadow,of,hand,holding,big,sharp,knife,behind,frosted
אילוסטרציה | צילום: Shutterstock

קונטיקט: טיירי סמית׳, המכונה ״הקניבל הרוצח מברידג׳פורט״, קיבל שחרור על תנאי לאחר שוועדה פסיכיאטרית קבעה כי הוא יציב מספיק לשחרור בפיקוח.

בשנת 2011, סמית׳, שאובחן כחולה סכיזופרניה, הרג את אנג׳ל גונזלס, מחוסר בית בן 43 מברידג׳פורט. הרצח התרחש בבית נטוש, שם סמית׳ השתמש בגרזן כדי להרוג את גונזלס לפני שהסיר את גלגל העין שלו, חלקים ממוחו ואיברים נוספים. לאחר מכן הוא לקח את חלקי הגופה הללו לבית הקברות של לייקוויו, שם אכל אותם ושתה סאקה.

למרות מעשיו האיומים, ועל אף שהודה במעשים המיוחסים לו, בית המשפט מצא אותו לא אשם בגין אי שפיות. הוא נידון לאישפוז בבית החולים Connecticut Valley למשך 60 שנה.

אך כעת, יותר מעשור לאחר מכן, הוחלט להעניק לו שחרור על תנאי. ההחלטה התקבלה לאחר שהרופאים בבית החולים העידו כי סמית׳ השתקם במלואו. לדבריהם, סמית׳ הראה יציבות קלינית ושמר על ציות לטיפול התרופתי. הוא אינו סובל מהזיות ולא גילה רצון לפגוע בעצמו ובאחרים.

Lynn Haven Police Department
טיירי סמית׳, הרג ואכל חסר בית | צילום: Lynn Haven Police Department

כחלק משחרורו המותנה, סמית׳ יקבל תחילה אישורי יציאה יומיים, אך יישאר מוגבל לשטחי בית החולים. עם הזמן ייתכן שיוענקו לו זכויות נוספות, כולל יציאות מפוקחות מחות לכותלי בית החולים.

ההודעה על שחרורו של סמית׳ עוררה תגובות שליליות רבות בקרב הציבור ובקרב פוליטיקאים מקומיים. מספר סנאטורים רפובליקאים פרסמו הצהרה פומבית בה הביעו את התנגדותם החריפה להחלטה. הם תיארו את ההחלטה כ״מלחיצה ומטרידה״ ואמרו שההחלטה מסכנת את ביטחונו של הציבור ושולחת מסר נורא לקורבנות ובני משפחותיהם.

אולי יעניין אותך גם: נעצר גבר שאכל רגל קטועה של אדם שנהרג בתאונת רכבת

גם משפחתו של הקורבן הביעה דאגה. גיסתו של גונזלס, טליתה פרייז׳ר, הפצירה בוועדה להשאיר את סמית׳ בבית החולים. ״איך אנחנו באמת יודעים שהוא לא יעשה את זה שוב? הוא לא הביע חרטה על שהרג את אנג׳ל״, אמרה.

על אף החששות, הוועדה המשיכה בפסיקתה, תוך שהיא מציינת את ההתקדמות שסמית׳ הפגין בטיפול והמשך הפיקוח עליו.