"סימני חיים" במומיה בת 5300 שנה: התגלית שהפתיעה את החוקרים
מחקר חדש שבחן את אוצי, "איש הקרח" שנמצא קפוא בהרי האלפים, חשף שרידים של מיקרואורגניזמים ושמרים עתיקים שעדיין מצויים על גופו. החוקרים מדגישים כי לא מדובר בחיים במובן המקובל, אך הממצאים מספקים הצצה נדירה לעולם הביולוגי של בני האדם שחיו לפני יותר מ-5000 שנה
מומיות עתיקות ממשיכות לספק למדענים מידע חדש גם אלפי שנים לאחר מותן. בזכות התקדמות שיטות המחקר והניתוח הגנטי, שרידים שנחשבו בעבר לממצא ארכיאולוגי בלבד הופכים למעין ארכיון ביולוגי, המספק מידע על אורח החיים, הבריאות והסביבה של בני אדם קדומים. כעת, מחקר חדש מוסיף נדבך נוסף לסיפורו של אחד הממצאים המפורסמים בעולם.
המחקר התמקד באוצי, "איש הקרח", מומיה שהתגלתה בשנת 1991 בתוך קרחון בהרי האלפים. שרידיו מתוארכים לשנת 3300 לפני הספירה, והוא חי אלפי שנים לפני הקמת הפירמידות במצרים. לפי ההערכות, אוצי היה בן 25 עד 35 במותו, וגובהו עמד על כ-1.57 מטר.
בשנים שלאחר גילויו סברו חוקרים כי מת מחשיפה ממושכת לקור או מתשישות במהלך חציית האלפים. בהמשך התברר כי בראש חץ שנמצא נעוץ בכתפו השמאלית ככל הנראה גרם לדימום שהוביל למותו.
המחקר החדש, שפורסם בכתב העת המדעי Microbiome ונערך על ידי חוקרים ממכון "Eurac Research" באיטליה, חשף כי על גופו של אוצי עדיין קיימים שמרים המותאמים לתנאי קור ועקבות גנטיים של חיידקים שהיו חלק ממערכת העיכול שלו. החוקרים הצליחו להבחין בין מיקרואורגניזמים שהיו נוכחים בתקופת חייו לבין כאלה שהתיישבו על גופו לאחר מותו, באמצעות דגימות רקמה, מטושים וניתוחים גנטיים.
כתבות נוספות בחדשות הביזאר:
לצורך המחקר נבדקו דגימות קרח מפני השטח של המומיה, מים שנמצאו בתוך גופה וכן נתונים שנאספו במחקרים קודמים מרקמות וממערכת העיכול שלה. אחת התגליות הבולטות הייתה נוכחותם של זני שמרים המותאמים לסביבה קפואה, אשר ככל הנראה מקורם בתנאי הקרחון שבהם השתמרה המומיה במשך אלפי שנים.
למרות הכותרות שעוררו הממצאים, החוקרים מבהירים כי לא מדובר בגילוי של חיים בתוך המומיה עצמה או באדם ששב לחיים. "סימני החיים" שאליהם מתייחסים החוקרים הם עדויות לקיומם של מיקרואורגניזמים שחלקם שרדו או נותרו במצב רדום לאורך אלפי שנים. דווקא הפער הזה הוא שהופך את הממצא לחריג כל כך: גופה בת יותר מ-5000 שנה ממשיכה לשאת עליה קהילה מיקרוביאלית שמאפשרת למדענים ללמוד על תקופה רחוקה במיוחד בהיסטוריה האנושית.
"אוצי מספק הצצה נדירה לחקר האנושות", נמסר ממכון "Eurac Research". החוקרים ציינו כי הרכב המיקרוביום שלו שונה מזה המוכר אצל בני אדם בני זמננו, וכולל חיידקי מעיים שאינם נפוצים כיום.
לדברי פרנק מייקסנר, מנהל המכון לחקר מומיות ב-"Eurac Research", התגלית מצביעה על נוכחות ממושכת של מיקרואורגניזמים מסוימים על גופו של אוצי לאורך ההיסטוריה הארוכה שלו. "השמרים הללו ליוו את אוצי במסעו לאורך אלפי השנים", אמר.
החוקרים מדגישים כי עדיין קיימים סימני שאלה רבים בנוגע ליכולתם של אותם מיקרואורגניזמים לשרוד בסביבה הייחודית שבה נשמרה המומיה. עם זאת, הם סבורים כי הממצא מספק הזדמנות נדירה להבין טוב יותר את הקשר בין שימור גופות עתיקות לבין עולמן המיקרוביאלי, ואף עשוי להוביל לתגליות נוספות בעתיד.