איראן השקיעה מיליונים במשחק הזה - והוא הרבה יותר גרוע ממה שאתם חושבים
בתחילת שנות ה-2000, משטרת התנועה של איראן החליטה לפתח משחק מחשב שיחנך את הציבור לנהיגה בטוחה. המנהיג העליון נתן את ברכתו, מיליונים מכספי הציבור הוזרמו לפרויקט וחברות מסחריות מיהרו להצטרף. אבל למרות התמיכה הרחבה וההצהרות החגיגיות, התוצאה הייתה אחת היצירות המביכות שידעה תעשיית המשחקים
עריכת וידאו: בן הורדי | קריינות: מאיה אופיר
המשחק "נהיגה בטהראן" התחיל כמיזם חינוכי-לאומי ביוזמת משטרת התנועה של הרפובליקה האסלאמית. הרקע לפיתוחו היה קריאה של המנהיג העליון לתמוך בייצור מקומי של משחקי מחשב "ראויים", והמשחק נועד ללמד את הציבור חוקי תנועה ולעודד נהיגה בטוחה. נשמע כיף?
לכתבות נוספות
- נעצרה יוצאת הריאליטי וכוכבת ה-OnlyFans שערפה את ראשו של בן זוגה
- הפכו להורים גאים: זוג פינגווינים חד-מיני אימץ אפרוח לראשונה
- קנתה בית קרקע חדש ומצאה עצמות אדם בחצר - היזם סירב לפצות
הפרויקט הוטל על חברת Samie Rayan Pardaz המקומית, שקיבלה תקציבים ממשלתיים עצומים, באופן שהולם פרויקט בקנה מידה לאומי.
זאת ועוד, החברה המפתחת ביקשה ליצור מנוע משחק מקורי, מה שניפח את העלויות. על מנת לממן את ההוצאות ההולכות וגדלות של המשחק, גויסו חברות וגופים מסחריים, שהשקיעו בתמורה לפרסום על שלטי החוצות הווירטואליים שבמפת המשחק.
בהתאם לדרישת יצרנית הרכב האיראנית, Iran Khodro (IKCO), שהייתה הספונסר המרכזי של המשחק, הוחלפו כל דגמי הרכבים במשחק לדגמי הרכבים שלה.
על פי הצהרות החברה, יותר מ-70 עובדים עמלו במשך 500 אלף שעות במטרה ליצור שחזור מדויק של רובע מספר 6 בטהראן.
המשחק הושק עם הבטחות גדולות, כנראה גדולות מדי: הוא כונה "משחק המחשב התלת-ממדי הראשון באיראן", ולווה בהבטחות לבינה מלאכותית מתקדמת, סיפור רקע עשיר, ודמויות מוכרות מתרבות הפופ המקומית.
אך בפועל, המשחק סבל מאיכות ירודה מאוד. הפיזיקה הייתה לקויה, הנהיגה מגושמת ומפת המשחק – שאמורה הייתה לייצג רובע שלם מטהראן – כללה בקושי שני רחובות.
המשחק עצמו היה כמעט בלתי שחיק. גם בלי הבאגים המרובים והממשקים התקולים, המשחק היה פשוט מזעזע, ובכל פעם שהשחקן היה בטעות דורס את אחד מהולכי הרגל, הוא היה נתקל בהודעה "אסור לשחק בחיי אדם" רגע לפני שהמשחק פשוט קרס.
בעקבות השקת המשחק והתגובות השליליות, עלו טענות על הונאה וניפוח תקציבים. בין השאר נטען כי מטרת הפרויקט הייתה להונות את הממשלה והתאגידים ולמשוך מהם יותר מ-3 מיליון דולר. מנכ"ל החברה המפתחת, ד"ר סמיע אזר, הודה בריאיון כי הם כלל לא התכוונו לפתח משחק מוצלח, אלא רק "להיכנס לתעשייה".
אולי יעניין אותך גם: המונים חיפשו משחק ישן בו חוואי רוצח את אשתו. בעיה אחת: הוא לא קיים
לאחר ההשקה, החברה נעלמה. האתר הרשמי שלה ירד מהרשת, ומספר הטלפון נותק. מאז לא פורסמו פרויקטים נוספים של החברה, ודמותו של ד"ר אזר לא הופיעה שוב בתקשורת.
המשחק, שיצא לדרך מתוך אידיאולוגיה, ופותח במימון כספי המסים של העם האיראני, נחשב עד היום לאחד מהכישלונות הגדולים בתולדות תעשיית המשחקים, ולא רק באיראן.