השם ישמור: למה הרשויות מונעות מהורים להעניק לילדיהם שמות יצירתיים?

שיבון זיליס, בת זוגו של אילון מאסק, הכריזה לאחרונה על הולדת בנם - סלדון. זהו הילד ה-14 במספר של האיש העשיר ביותר בעולם, והוא התברך לא רק בחיים של עושר, אלא גם בשם נורמלי לחלוטין. זה לא עניין מובן מאליו, כי אחיו למחצה של סלדון זכה לשם הבלתי שגרתי X Æ A-Xii.

X Æ A-Xii נולד ב-2020 והוא פרי אהבתם של מאסק והזמרת הקנדית קלייר אליז בוצ׳ר, הידועה בשם הבמה גריימס. השניים רצו לתת לבנם שם אחר, הכולל את המספר 12, אך מאחר והחוק בקליפורניה לא מתיר להשתמש בספרות בתעודות הלידה, נאלצו השניים להמיר את המספר 12 במקבילה הרומית Xii.

לכתבות נוספות

• אז לשם הן נעלמו: כלבה בלעה 24 גרביים ופריטי לבוש נוספים
• מצב נוירולוגי נדיר: עברה ניתוח בלסת וחוותה תופעת לוואי מוזרה
• ניסתה להרחיק יתושים מדירתה - וגרמה לשריפה בבניין

לאורך ההיסטוריה היו מקרים רבים שבהם הורים ניסו לתת לילדיהם שמות יוצאי דופן, לפעמים מתוך רצון לבטא יצירתיות או זהות תרבותית, ולפעמים כהתרסה נגד הממסד. ההורים הללו למדו שבחירת שם לילד היא לא רק החלטה אישית, וכי הרשויות נוטות להתערב ולהגביל הורים יצירתיים מדי.

שבדיה ידועה בחוק השמות הנוקשה שלה, והיא אוסרת על קביעת שמות שלא עולים בקנה אחד עם הנורמות התרבותיות של המדינה. בשנת 1991 ביקשו זוג הורים טריים לעניק לבנם את השם Brfxxccxxmnpcccclllmmnprxvclmnckssqlbb11116, אך נתקלו בסירוב מוחלט. השניים לא ויתרו והגיעו עד לבית המשפט במחוזי בהאלמסטאד, שסירב לקבל את השם וקנס אותם ב-5,000 קרונות. בסופו של דבר הם נכנעו והעניקו לבנם (שהיה כבר בן 5) את השם הגנרי - אלבין.

מי שדווקא הצליחו במאבקם מול הרשויות בשבדיה, הם מייקל וקארולינה טומארו, שבשנת 2007 קראו לבתם מטאליקה, על שם הלהקה האהובה עליהם. פקידי משרד הפנים סירבו לאשר את השם בטענה שהוא ״לא הולם״ אך בית המשפט קבע כי אין סיבה לחסום את השם.

אחת הסיבות לכך שמדינות רבות ברחבי העולם מחוקקות חוקי שמות, היא כדי להגן על הילדים מפני שמות ״מעליבים״ או ״בלתי סבירים״. השאלה מה נחשב מעליב או בלתי סביר פתוחה לפרשנות. אדולף היטלר קמבל נולד בשנת 2005, והוריו העניקו לו את השם הבלתי הולם מכיוון שהם מגדירים את עצמם כנאו נאצים גאים. היטלר הקטן עלה לכותרות ביום הולדתו השלישי, לאחר שקונדיטוריה מקומית סירבה להכין עוגה עם העיטור ״מזל טוב לאדולף היטלר״.

לוקי סקייווקר נולד ב-4 במאי, הידוע גם כ״יום מלחמת הכוכבים״. הוריו, שהיו מעריצים מושבעים של הפרנצ׳ייז, החליטו לחגוג את התאריך הייחודי בו נולד בנם, והעניקו לו את השם הייחודי. באופן מעניין, הם לא נתקלו בהתנגדות מצד הרשויות. 7 שנים לאחר מכן, תכננו ההורים חופשה לחו״ל, וניגשו להוציא דרכון לסקייווקר. אלא שהפעם הם נתקלו בסירוב בבקשת הדרכון של בנם מסיבה משפטית יוצאת דופן - השם של הילד מהווה הפרת זכויות יוצרים, לשיטתם. הסיפור עלה לכותרות וכנראה שמישהו במשרד הפנים הבין שמדובר בטענה מגוחכת, וזמן קצר לאחר מכן אושרה בקשת הדרכון.

אולי יעניין אותך גם: מלזיה תאסור על הורים לקרוא לילדיהם בשם סקיבידי

קשה להגדיר כללים קבועים לגבי שמות שאסור או מותר להעניק לילדים, ומדינות רבות מנסחות רשימות עם שמות אסורים. מלזיה פרסמה בשנה שעברה הודעה לפיה אסור לכנות ילדים בשם סקיבידי. בניו זילנד לא תוכלו לקרוא לילדכם נסיך, המלכה ויקטוריה, 89 או אנאלי. ועד כמה שזה נשמע מטופש, כל השמות הללו פורסמו בעקבות ניסיונות אמיתיים שהוגשו למשרד הפנים.

ומה לגבי ישראל? בארץ אין חוקים נוקשים מדי האוסרים על שמות מסוימים, אך תופעה ייחודית בנוף המקומי היא עברות שמות – שינוי שמות משפחה ושמות פרטיים ללשון עברית, לרוב ממניעים ציוניים או חברתיים. מאז ימי היישוב ועד שנותיה הראשונות של המדינה, עודדו הרשויות את האזרחים לעברת את שמותיהם כדי ליצור זהות עברית מובהקת. דמויות ציבוריות רבות, כמו דוד בן-גוריון (שנולד כדוד גרין) ויצחק בן-צבי (שנולד כיצחק שמי), עברתו את שמותיהם כאקט לאומי. אף על פי שהיום מדובר בבחירה אישית לחלוטין, רבים ממשיכים לעברת שמות מסיבות של השתלבות חברתית או תחושת שייכות לתרבות הישראלית.

כשהורים בוחרים שם לילד, זה הרבה יותר מעניין אישי – מדובר גם בזהות חברתית ותרבותית. בעוד שבמקומות שונים מנסים למצוא את האיזון בין יצירתיות למסגרת מקובלת, המאבק על שמות מיוחדים חושף את הקרב המתמיד בין חופש הביטוי לבין החוקים שמגבילם. סביר להניח שהמאבק לא ייפסק, וגם בעתיד נמשיך לראות ניסיונות של הורים לאתגר את המערכת עם שמות מקוריים ומיוחדים.