תוציאו ממחטות: מדענים יצרו את "הכינור הקטן ביותר בעולם"

חוקרים בריטיים הצליחו ליצור באמצעות ננו-טכנולוגיה דגם מיניאטורי של כינור, דבר המהווה הישג פורץ דרך בתחום הליתוגרפיה, שעשוי לסייע במחקר על מגוון רחב של יישומים – משיפור יעילות המחשבים ועד לדרכים חדשות לניצול אנרגיה סביבתית

Smallest Violin
הכינור הקטן ביותר בעולם | צילום: Loughborough University

פיזיקאים מאוניברסיטת לאפבורו הבריטית רשמו הישג יוצא דופן לאחר שהצליחו ליצור באמצעים ננו-טכנולוגיים את מה שהם טוענים שהוא הכינור הקטן ביותר בעולם. הכינור הזעיר, שאורכו 35 מיקרון (מיליונית המטר) ורוחבו 13 מיקרון, קטן מקוטר שערת אדם רגילה.

לכתבות נוספות

על אף ההכרזה החגיגית, הכינור הוא למעשה תמונה מיקרסוקופית של כינור, ולא כלי נגינה שמיש, אך החוקרים מסבירים כי מדובר בפריצת דרך בתחום הליתוגרפיה, תהליך חריטה המשמש בין השאר ליצירת מעבדי מחשב.

הכינור נוצר כחלק מבדיקת יכולות מערכת הננו-ליתוגרפיה החדשה של האוניברסיטה, אך המחקר שמאחוריו מכוון למטרות רציניות יותר. "הרבה ממה שלמדנו בתהליך הניח בעצם את היסודות למחקר שאנחנו עורכים כעת", הסבירה פרופסור קלי מוריסון, ראש המחלקה לפיזיקה באוניברסיטה.

תהליך הייצור של הכינור מורכב ומתוחכם: שבב קטן מצופה בשתי שכבות של חומר דמוי ג'ל הנקרא "רזיסט", לפני שהוא מונח על מכונה המשתמשת בטכנולוגיה של ליתוגרפיה תרמית, בה קצה מחומם דמו מחט "כותב" דפוסים מדויקים ברמה הננו-מטרית.

לאחר שהעיצוב נחרט על פני השכבה העליונה של השבב, השכבה התחתונה של הרזיסט מומסת וחושפת את החריטה בצורת הכינור. לבסוף, שכבה דקה פלטינה מוצקת אל תוך החריטה, ולבסוף, כחלק מתהליך הגימור, מתבצעת שטיפה עם אציטון על מנת להסיר את השאריות.

המדענים סבורים כי העבודה על כלי הנגינה הזעיר תסייע במחקר על מגוון רחב של יישומים – משיפור יעילות המחשבים ועד לדרכים חדשות לניצול אנרגיה סביבתית. "המערכת שלנו מאפשרת לנו לעצב ניסויים שבוחנים חומרים בדרכים שונות – באמצעות אור, מגנטיות או חשמל – ולצפות בתגובות שלהם", אמרה פרופ' מוריסון.

אולי יעניין אותך גם: גופת הבן שנעלם לפני 4 שנים נמצאה בביתו של נגן חמת החלילים שמת בתאונת צלילה

בעוד שלוקח כשלוש שעות ליצור כינור באמצעות מערכת הננו-ליתוגרפיה, הגרסה הסופית של צוות המחקר לקחה מספר חודשים, זאת מכיוון שהם שיפרו ובדקו טכניקות שונות.

"אני ממש נרגשת מרמת השליטה והאפשרויות שיש לנו עם המערכת", הוסיפה פרופ' מוריסון.