"אירופה היא קורבן של בועת הסאב־פריים ושער הדולר"

"אנחנו באירופה חייבים להבין שאנחנו זקוקים למסגרת פדרלית שתפצה על הפערים שבין המדינות השונות ביבשת. ואם לא ניצור מסגרת כזו בשנה הקרובה, אז היורו יהיה במצב גרוע ואף עלול להיעלם", כך לפי הכלכלן הצרפתי הנודע ז'אק אטאלי, שהתארח אתמול בוועידת הנשיא בירושלים. "הבנק האירופי המרכזי עשה עד כה לא מעט להרגעת המשבר לטווח קצר, אולם בכך רק הרוויח זמן עבור הפוליטיקאים", הדגיש.

ברוח הצהרתו של נשיא הנציבות האירופית מנואל בארוסו בכנס ה־G20 במקסיקו השבוע, שאמר כי אירופה לא תסבול הטפות מוסר לגבי ניהול כלכלתה, הכריז אטאלי כי ארה"ב הפכה את היבשת לשעיר לעזאזל. "המצב בארה"ב הוא קטסטרופלי", מוסיף אטאלי. "צמיחה לא תתאפשר עם כזה גירעון וחוסר איזון במאזן התשלומים. אנחנו צריכים דמוקרטיה יציבה בארה"ב", התריע.

"כמובן, אנחנו גם קורבנות של בועת הסאב־פריים", ציין בראיון ל"כלכליסט". "זה משום שהבנקים שלנו קנו את המוצרים המלוכלכים האלה, ואנחנו גם קורבנות של החוב האמריקאי. וניתן גם לומר שאנחנו קורבנות של שער חליפין גבוה מדי של הדולר. אם שער הדולר היה נמוך ב־20%, המשבר האירופי היה כמעט נעלם".

לדבריו, בעוד מקור המשבר הפיננסי היה במדיניות אמריקאית כושלת, הרי שלאחר פרוץ המשבר הוביל ניהול כושל לגידול מסיבי בחוב הציבורי. "ניהול המשבר עד כה היה אסון בארה"ב, באירופה וביפן. הם התמודדו עם משבר חובות באמצעות כניסה לחובות. כמו אלכוהוליסטים שמחליטים להפסיק לשתות וחוגגים את החלטתם בהרמת כוסית", אמר. לדבריו, מדובר במדיניות כלכלית "כמו זו של ברני מאדוף, של גלגול חובות".

יש הטוענים, במיוחד בארה"ב, שמה שקורה באירופה מוכיח את כישלונה של מדינת הרווחה האירופית.
"זה בולשיט. תסתכל על מערכת הבריאות למשל. אנחנו באירופה מוציאים 10% מהתל"ג על בריאות ותוחלת החיים אצלנו עולה, ואילו בארה"ב הם מוציאים 16% מהתל"ג על בריאות ותוחלת החיים שלהם יורדת. הטעות היחידה שנעשתה באירופה היתה לאפשר להוצאות לעלות מבלי להעלות מסים. במצב כזה צריך להעלות מסים או להקטין את ההוצאות - וזו הבחירה שניצבת בפנינו".

איך מסבירים את התפקוד הכושל של המנהיגות הפוליטית והפיננסית באירופה?
"הסיבה היא שמדובר ביצירת מעין אומה חדשה, מלמטה למעלה, וזה דבר שלא נעשה מעולם, אולי למעט המקרה של שוויץ. ובשוויץ לקח להם 400 שנה לעשות את זה ואנחנו התחלנו בזה לפני 50 שנה. אבל השווקים לא ייתנו לנו 400 שנה לטובת התהליך הזה".

אתה סבור שצרפת וגרמניה נמצאות על מסלול התנגשות?
"לא לא לא. הן יגיעו להסכמה. אני לא יודע אם הן יגיעו להסכמה בזמן, אבל הן יגיעו להסכמה. אף אחד לא יכול להציל את עצמו לבד. צרפת לא יכולה להציל את עצמה לבד וגרמניה לבד היא אסון".

אף שבארה"ב, לדברי אטאלי, מצבו של מגזר הבנקאות מתחיל להשתפר בשל ירידה ברמות חוב, באירופה, "המגזר הפיננסי הוא בעיה ענקית", הוא מדגיש.

"הבנקים צריכים למצוא עוד מקור להון או להפחית את רמת המינוף. אבל הורדת רמת המינוף תהיה קטסטרופה לצמיחה, כי היא תגרור מחנק אשראי. ואילו הזרמת הון לבנקים, אם אין משקיע פרטי שיעשה זאת, דורשת השקעה ציבורית - והמשקיע הציבורי היחיד שפנוי לכך הוא מנגנון הייצוב האירופי, שאותו יש להפוך לבנק".

בקצרה, אטאלי, כמו רבים אחרים, מצביע על הצורך בהתקדמות גוש היורו אל עבר איחוד פיסקאלי, כלומר לאיחוד כלכלי שבו מתבצעת גם העברת כספים מחלקים עשירים יותר לחלקים עניים יותר, בדיוק כפי שנעשה בארה"ב.

"הסכנה כרגע", מדגיש אטאלי, "היא שהמדינות יפעלו באנוכיות. אל תשכחו שאירופה ביצעה התאבדות ארבע פעמים במאה ה־20 וזה יכול לקרות שוב. לא מאוד קשה להקים ממשלה פדרלית - אנחנו צריכים לנוע מפדרליזם טכנוקרטי, שבו יש תפקיד מרכזי למוסדות כמו הבנק האירופי, לפדרליזם פוליטי. ובנוסף עלינו להנפיק אג"ח אירופיות". להערכתו, באופן זה אירופה תוכל ללוות בשווקים 5 טריליון יורו - "וכל שנדרש לכך הוא רצון פוליטי".