סרקוזי משתדל להדק את החגורה - ולשרוד

המיתון שבו נתון המשק הוא הארוך והעמוק ביותר בתולדות ישראל; הוא החל עוד ב-96', והלך והחריף בשנתיים האחרונות עד כדי ירידה של כ-3% בתוצר לנפש ב-2002. אין לראות במיתון רק שפל זמני במחזור עסקים רגיל, כפי שהוא מוכר בעולם; עצירת ההידרדרות במשק אינה יכולה להתבצע רק על ידי צעדים חלקיים ושגרתיים, כגון עמידה ביעד הגירעון. כל עוד תימשך ההידרדרות בפרמטרים כלכליים חשובים כמו שיעור האבטלה, רמת ההשקעות והיקף היצוא, החובות המסופקים במערכת הבנקאית וכיוצא באלה - לא ישוקם מעמדה הפיננסי של ישראל בעולם, ויכולתה ללוות בשווקים הבינלאומיים תהיה מוגבלת ביותר, גם אם הממשלה תעמוד ביעד הגירעון. לשם התמודדות עם המיתון דרושה מדיניות בלתי-שגרתית המשלבת ומתאמת בין הזרוע הפיסקלית לבין הזרוע המוניטרית.

בתחום הפיסקלי יש לעצור את הזרמת הכספים לישיבות, למימון חוק משפחות ברוכות ילדים וחוק הנגב, לבנייה והשקעות ביש"ע וכולי. כמו כן דרושה רפורמה במערכת תשלומי ההעברה, שתגביר את התמריצים הכלכליים ליציאה לעבודה. דרוש גם שינוי מגמה של השכר בסקטור הציבורי, שעלה ב-2002 למרות המיתון. את הכספים שייחסכו יש להפנות להשקעות ציבוריות שיעלו את הפריון במגזר העסקי ויעודדו צמיחה. המדובר בפרויקטים של תשתית בתחום התחבורה, המים והאנרגיה (למשל, על פי תוכנית מפורטת שהוגשה על ידי אלי הורוביץ ויעקב שיינין).

כמו כן יש לבטל מיד צעדים הפוגעים ברצון לעבוד, וליישם את המלצותיה של ועדת רבינוביץ באשר לקביעת שיעור מס מרבי (כולל תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות) של 50%. צעדים אלה יעידו על רמה גבוהה של אחריות תקציבית רב-שנתית, על אף שהן עשויות להגדיל את הגירעון התקציבי בטווח המיידי.

במקביל ובמתואם, דרושה הורדה בריבית של בנק ישראל, שהיא כיום 8.9%. למרבה האירוניה, ריבית גבוהה כשלעצמה מגדילה באופן ישיר את הגירעון הממשלתי באמצעות תשלומי הריבית על החוב הציבורי, ובעקיפין משפיעה לרעה על הפעילות הכלכלית, ועל ידי כך גורמת לירידה בגביית המסים ולגידול בהיקפם של תשלומי ההעברה. הורדת הריבית תקל גם על מצוקת האשראי של חברות ויחידים, ולכן תשפר את האיתנות הפיננסית של הבנקים.

השינויים המקבילים והמתואמים שפורטו לעיל ישקמו את האמינות של המדיניות הכלכלית בראייה ארוכת-טווח, ויביאו לשינוי במגמות הכלכליות. גם דירוג האשראי של ישראל ישתפר במקביל וכתוצאה מהשינויים, ויתרום את חלקו לשינוי המגמה. עמידה ביעד הגירעון בטווח הקצר וריבית גבוהה, שיעמיקו את המיתון, ידרדרו את דירוג האשראי של מדינת ישראל; דווקא מדיניות כוללת ומשולבת, מוניטרית ופיסקלית, תשנה את מגמת המיתון ותשפר את דירוג האשראי של ישראל.