מסע העסקים של טוני בלייר

>> מאז שמונה לשליח הקוורטט המדיני למזרח התיכון ב-2007, מקפיד טוני בלייר לבקר באזור כמה פעמים בשנה. בסך הכל ביקר בלייר באזור כ-70 פעמים בארבע השנים האחרונות. בראיונות לתקשורת הוא מתאר את תפקידו בקוורטט - שעליו הוא לא מקבל שכר - כעיסוק העיקרי שלו, ומשקיע את מירב מרצו בקידום תהליך השלום האזורי.

ואולם בחודש האחרון הואשם בלייר על ידי הרשות הפלסטינית כי הוא משוחד לטובת ישראל בתפקידו כשליח הקוורטט, ותואר על ידי בכירים ברשות כ"חסר תועלת" וכ"פרסונה נון גרטה". בכלל, אפשר להניח שזה לא היה חודש קל עבור בלייר שמצא עצמו מותקף ללא הרף לאחרונה גם על ידי העיתונות הבריטית, שתיארה כיצד ניצל היטב את הקשרים שיצר בעשר שנותיו ברחוב דאונינג 10 ובתפקידו כשליח הקוורטט, כדי לתווך בעסקות שהפכו אותו למולטי-מיליונר, לעתים קרובות תוך ניגוד עניינים.

בלייר, שכונה בשנים האחרונות בעיתונות הבריטית "מיליונר בלייר", לא ביזבז זמן והתרגל במהירות לחיים הטובים של חוג הסילון מאז עבר מהמגזר הציבורי לפרטי. הוא רכש שורה של בתים; קיבל משרות ייעוץ משתלמות בענקים פיננסיים כמו ג'יי.פי מורגן צ'ייס וציריך פייננשל סרוויסס, שמשלמים לו משכורות שנתיות המוערכות במיליוני דולרים; הקים חברת ייעוץ משלו (טוני בלייר אסושיאייטס - TBA) שהוסיפה באחרונה לשורותיה לקוח שנוי במחלוקת במיוחד, נשיא קזחסטאן, נורסולטן נזרבייב; ונהפך לאורח קבוע בארמונותיהם ומלונותיהם של כמה מהשייח'ים הבולטים באיחוד האמירויות. בנוסף, בלייר מרצה מבוקש בעולם, וגובה כ-250 אלף דולר להרצאה.

לפי דווחים שהתפרסמו בעיתונות הבריטית, המיזמים של בלייר מגיעים ממש עד סף דלתה של ישראל - אל הרשות הפלסטינית. בכתבת תחקיר נרחבת בשם "עולמו הנפלא של טוני בלייר", ששודרה במסגרת התוכנית "Dispatches" בערוץ 4 הבריטי ונוצרה על ידי הכתב החוקר, פיטר אובורן, נחשפת ההתנהלות העסקית של בלייר והאופן שבו מינף, לטענת אובורן, את תפקידו כשליח הקוורטט כדי לתווך בכמה עסקות ענק ברשות הפלסטינית, בכווית ובמדינות אחרות במזרח התיכון תמורת עמלות נכבדות.

בכתבה תואר גם ניגוד העניינים שבין תפקידו המוצהר של בלייר - כשליח מדיני שתפקידו לקדם שלום במזרח התיכון - לבין המציאות בפועל, שבה קידם בעיקר את עצמו ואת עסקי ג'יי.פי מורגן. יש לציין כי בלייר אמנם לא מקבל שכר עבור תפקידו כשליח הקוורטט, אך זוכה לחשבון הוצאות נדיב.

לוחץ על נתניהו

ב-2009 הפעיל בלייר לחצים עצומים על הרשויות בישראל כדי שיאפשרו למפעילת הסלולר ווטאניה לפעול בשטחים. החברה האם של ווטאניה, QTEL הקטארית, היא לקוחה חשובה של ג'יי.פי מורגן - שלה מספק בלייר שירותי ייעוץ. בלייר הוא שתיווך ב-2008 את העסקה שבמסגרתה היתה אמורה ישראל לספק לווטאניה את התדרים הדרושים לה - כך טען אובורן בתחקירו.

ואולם ב-2009 סירבה ישראל להעניק לחברה את התדרים הדרושים לה, והעסקה כולה עמדה להתמוטט. בלייר, שכל אותו זמן כיהן כשליח הקוורטט המדיני באזור, פעל להצלת החברה, לפי ה"דיילי מייל" הבריטי, באמצעות הפעלת לחצים על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועל בכירים ישראלים אחרים, עד שלבסוף אלה שינו את דעתם. לפי ה"דיילי מייל", התפרקות העסקה היתה חושפת את ג'יי.פי מורגן להפסדים של מאות מיליוני דולרים, כשהחשיפה של הבנק לווטאניה היתה לפחות 200 מיליון דולר.

"הייתי אומר שהתרומה העיקרית של בלייר לווטאניה היא בדיונים לשחרור התדרים", אמר מנכ"ל ווטאניה, בסאם חנון, לערוץ 4. "זה היה ציון דרך משמעותי. בנובמבר 2009 היינו כלום, מאז זכינו להצלחה רבה וכבשנו 23% מהשוק".

העסקה, אגב, העשירה גם את משפחתו של יו"ר הרשות, אבו מאזן: בנו, טארק, זכה בחוזה פרסום יוקרתי עם ווטאניה. במקרה או שלא, ווטאניה גם זכתה לסיוע מתוכנית ממשלתית אמריקאית שנועדה לסייע לחקלאים ובעלי עסקים קטנים ברשות, למרות שעם גיבוי של חברת ענק מקטאר וג'יי.פי מורגן היא רחוקה מלהיות עסק קטן.

לפי אובורן, בלייר פעל במרץ בעסקה אחרת באזור לקידום הקמתו של שדה גז עצום בחופי עזה, ששוויו מוערך ביותר מ-6 מיליארד דולר. בלייר הפעיל לחצים על בכירים ישראלים להסיר את המכשולים המונעים את פיתוח השדה. במקרה או שלא במקרה, בריטיש גז - המחזיקה בזכויות להפעלת השדה - היא לקוחה של ג'יי.פי מורגן. הבנק עצמו, אגב, טוען כי מעולם לא שוחח עם בלייר על עסקת ווטאניה או על שדה הגז, למרות החשד לניגוד עניינים.

דוברת מטעמו של בלייר מסרה בתגובה להאשמות שהועלו נגדו בעיתונות הבריטית כי "טוני בלייר התערב הן בפרויקט ווטאניה והן בשדה הגז בעזה בעקבות בקשה ישירה מהרשות הפלסטינית. כנציג הקוורטט, זאת אחריותו לפעול לבניית הכלכלה הפלסטינית, ופרויקט ווטאניה היה ההשקעה הזרה הגדולה ביותר בתולדות הרשות. מדובר בבשורות טובות לפלסטינים, והלא מדובר בחדשות מרעישות: הצעדים שבהם נקטנו מדווחים באתר האינטרנט שלנו. מדובר בשתי דרישות שהעלתה הקהילה הבינלאומית מזמן ושעליהן אנחנו ואחרים עבדנו במשך שנים. בכל מקרה, בלייר לא ידע שלג'יי.פי מורגן יש קשר לחברה. הוא מעולם לא דן בנושא עמם, והם לא העלו אותו בשיחות ביניהם".

מילד פלא פוליטי - לאימפריה עסקית

בלייר הצטרף למפלגת הלייבור הבריטית ב-1975, זמן קצר לאחר סיום לימודיו, ונהפך לחבר פרלמנט ב-1983. הוא ייצג את הדור הצעיר והרפורמיסטי של המפלגה, והעלייה שלו במעלה הסולם הפוליטי היתה מטאורית. הוא היה הפנים החדשות של השמאל הבריטי: קפיטליסט עם אג'נדה חברתית מתונה, יותר איש מרכז מאשר לייבור. הוא היה צעיר, יהיר וידע לשחק בתקשורת כמו אמן ספינים מנוסה במיוחד.

ב-1994 זכה בלייר בראשות המפלגה וב-1997 זכה בראשות הממשלה, כשהוא בן 43 בלבד, ראש הממשלה הצעיר בתולדות בריטניה. מעמדו אמנם נפגע כשהחליט להצטרף לנשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש, במלחמה בעיראק, ואולם אף אחד מלבדו לא הצליח להוביל את הלייבור לניצחון בשלוש מערכות בחירות רצופות, לפני שפרש ופינה את הדרך לחברו הקרוב לשעבר ויריבו המר בהווה, גורדון בראון.

מאז שעזב את תפקיד ראש הממשלה ב-2007, נאמד הונו של בלייר לפי העיתונות הבריטית ב-20-60 מיליון ליש"ט - יותר מכל ראש ממשלה בריטי לפני כן. בנקודה זו אולי ראוי לצטט מתוך נאום שנשא ביולי 1983 אנתוני צ'רלס לינטון בלייר הצעיר, בהופעת הבכורה שלו מול הפרלמנט הבריטי: "אני סוציאליסט, משום שסוציאליזם משמעותו שוויון".

ואולם מאז עברו הרבה ליש"ט בנהר. כיום מעסיקה האימפריה העסקית של בלייר 130 איש. "אני צריך להרוויח 5 מיליון ליש"ט בשנה רק כדי לשלם להם משכורות", אמר פעם בלייר על מועסקיו, בהם בנקאים בכירים לשעבר במוסדות כמו ליהמן ברדרס. הצלחותיו העסקיות של בלייר סייעו לו לצבור הון מרשים. תפקידו בג'יי.פי מורגן כולל, לפי הערכות, משכורת של 2 מיליון ליש"ט בשנה; תפקידו בציריך פייננשל מעניק לו שכר של מיליון ליש"ט; ולפי ה"דיילי מייל" הוא קיבל מיליון ליש"ט עבור דו"ח שחיבר עבור ממשלת כווית. זאת, בנוסף לשכר הנדיב שבלייר מקבל עבור הרצאות, כשעבורן הוא מרוויח אפילו יותר מביל קלינטון.

לפי ה"גרדיאן", בלייר מקבל 84 אלף ליש"ט בשנה מממשלת בריטניה עבור לשכתו הפרטית, וזכאי לפנסיה של 63,468 ליש"ט בשנה. לפי הערכות, בלייר אף קיבל 5 מיליון ליש"ט עבור כתיבת האוטוביוגרפיה שלו - "A Journey" - שיצאה ב-2010 אם כי הבטיח להעניק את כל רווחיו מכתיבתה לצדקה.

בלייר גם ניצל את הונו כדי לרכוש שורה של נכסים. לפי ה"דיילי טלגרף", בבעלות בלייר ורעייתו שרי, עורכת דין מצליחה, תשעה בתים. את האחרון, בית בן שלושה חדרים במרכז לונדון, רכשו ב-2010 תמורת מיליון ליש"ט עבור בתם קתרין בת ה-23, לרגל נישואיה. הזוג בלייר רכש לכל אחד משלושת ילדיהם בתים במרכז לונדון, כולם בסמוך לאחוזה של הזוג בכיכר קונוט. ההערכות הן כי השניים, יחדיו, משתכרים 7 מיליון ליש"ט בשנה.

קשרים עם קדאפי

באוטוביוגרפיה שלו, שכתיבתה היוותה השראה לספר והסרט "סופר הצללים", כתב בלייר: "האם רציתי בית נחמד? כן. האם העדפתי מלון חמישה כוכבים על פני מלון שני כוכבים? כן. אבל מעולם לא חשבתי שהנאה מהדברים הטובים מובילה לאדישות כלפי מצוקתם של החלשים. עבורי ההפך היה הנכון: רציתי עבור אחרים את כל מה שרציתי עבורי. למרות שהטענות כי סונוורתי על ידי אנשים עשירים הן מוגזמות באופן מגוחך (רוב חברי אינם משתייכים לאותה קבוצה), לעתים לא הערכתי כראוי את האכזריות וחוסר המוסר הנלווים לעשיית כסף".

התחקירים בעיתונות הבריטית בהחלט התייחסו לזווית הזאת בעסקיו והרבו לכתוב על קשריו עם שליט לוב המודח, מועמר קדאפי, שהוצא להורג בחודש שעבר. בשבוע האחרון קראו חברי פרלמנט בכירים בבריטניה לחקור את טיב קשריו של בלייר עם קדאפי, לאחר שבלייר ביקר בלוב שש פעמים מאז פרש מתפקידו כראש ממשלה, בנסיבות שמעולם לא הובררו לחלוטין. לפחות לשתיים מהפגישות בטריפולי הוטסו בלייר ופמלייתו במטוס פרטי מפואר, על חשבונו של משטר קדאפי ובעלות של יותר מ-200 אלף דולר.

חלק מהפגישות שערך בלייר בלוב נקשרו לעסקת ענק שתיווך ג'יי.פי מורגן במדינה ולפעילות לוביסטית עבור בנק ההשקעות שביצע כביכול בלייר בקרב בכירי המשטר. בכיר בקרן ההשקעות הממשלתית של לוב, שגודלה לפני המהפכה היה 70 מיליארד דולר, אמר בחודש שעבר לעיתונות הבריטית כי בלייר היה אחד משלושה אנשי עסקים מערביים שהיו מקורבים לבנו של השליט לשעבר, סייף אל-איסלאם קדאפי, הנמלט כיום על חייו. יותר מחצי מיליון דולר מכספי קרן ההשקעות הלובית הושקעו בג'יי.פי מורגן.

חלק אחר מהפגישות שערך בלייר בלוב נקשרו לשחרורו השנוי במחלוקת של עבד אל-באסט אל-מגרבי, המחבל שהיה אחראי לפיגוע בלוקרבי ב-1988, שבו נהרגו 259 נוסעי מטוס פאן-אם שהופל מעל דרום סקוטלנד, רובם בריטים. חמש מתוך שש הפגישות שערך בלייר בלוב נערכו ב-14 החודשים שקדמו לשחרורו של אל-מגרבי מהכלא הלובי. בלייר עצמו הכחיש בתוקף כי נסיעותיו ללוב נגעו לעסקים פרטיים או לשחרורו של אל-מגרבי, וטען כי נפגש עם קדאפי כדי לדון במצבה של אפריקה וברפורמות בלוב שישפרו את מעמדה בקהילה הבינלאומית.

קדאפי אינו השליט היחיד השנוי במחלוקת שבלייר קשר עמו קשרים. בשבוע שעבר חתם בלייר על עסקה חדשה שהסבה הרבה תשומת לב לעסקיו: עסקת ייעוץ עם ממשלת קזחסטאן, שבמסגרתה ייעץ לממשלתה השנויה במחלוקת של המדינה העשירה במינרלים - שהואשמה בהפרת זכויות אדם ובשחיתות נרחבת - כיצד לשפר את תדמיתה הבעייתית ולמשוך משקיעים. שווי העסקה, לפי ה"טלגרף", הוא 13 מיליון דולר. צוות הייעוץ של בלייר בקזחסטאן צפוי לכלול את ג'ונתן פאוול, ששימש כראש הסגל שלו כראש ממשלה, ואת ראש מערך התקשורת שלו לשעבר, אליסטייר קמפבל. במקרה או שלא, בלייר הוא חבר אישי של הנשיא נזרבייב, אותו הכיר לראשונה כראש ממשלה.

לפי ה"דיילי מייל", איל הפלדה לקשמי מיטאל מילא תפקיד מרכזי בעסקה בין בלייר לנזרבייב. מיטאל, שנפגש עם בלייר במאי בבירת קזחסטאן, אסטנה, הוא האיש העשיר בבריטניה, עם הון המוערך ב-20 מיליארד ליש"ט. מיטאל הוא גם המעסיק הגדול בקזחסטאן - עם יותר מ-50 אלף עובדים במדינה - מקורב לנזרבייב ואחד מהתורמים הגדולים ביותר של מפלגת הלייבור הבריטית. אגב, בלייר כבר ספג ביקורת בעבר בגין קשריו הקרובים עם מיטאל, לאחר שתמך בניסיונו לרכוש את חברת הפלדה הממשלתית של רומניה ב-2001, שבועיים בלבד לאחר שתרם ללייבור 125 אלף ליש"ט.

גם בכווית לא טמן בלייר את ידו בצלחת. את האמיר של כווית, סבאח אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח, פגש בלייר לראשונה בינואר 2009 במסגרת סיור במזרח התיכון. לפי ה"טלגרף", האמיר חיבב מאוד את בלייר לפני שנפגשו, בשל אחריותו להפלת סדאם חוסיין במסגרת המלחמה בעיראק. לפי סרטו של אובורן, בלייר הגיע לפגישה כשהוא מלווה בידידו פאוול, וזמן קצר לאחר מכן חתם על עסקת ייעוץ יוקרתית עם האמיר, ששוויה לפי גורמי אופוזיציה במדינה, היא 27 מיליון ליש"ט. לפי ה"דיילי מייל", בלייר הוא אף אורח קבוע במלון פאלאס שבאיחוד האמירויות, אחד מאתרי הנופש היקרים בעולם.

ואולם בלייר עצמו מכחיש את הפרסומים על הונו. בראיונות שהעניק לקראת פרסום האוטוביוגרפיה שלו בשנה שעברה, הוא הכחיש את הדיווחים על עושרו, אותם כינה מגוחכים. "ביסודי אני איש השירות הציבורי. הייתי שמח מאוד להמשיך כראש ממשלה או להיות נשיא האיחוד האירופי. אני מבלה שני שלישים עד שלושת רבעי מזמני על עבודה שעליה אני לא מקבל שכר, בין אם כשליח הקוורטט ובין אם בשני ארגוני הצדקה שלי. אני עובד קשה מאוד, ויש לי מזל שאני מצליח לפרנס את משפחתי".