קונרד בלאק: רופרט מרדוק הוא פסיכופת
במאמר ב"הפינגטון פוסט" טוען איל המדיה שמרצה עונש מאסר בעקבות הונאה: מאחורי אישיותו האפרורית מסתתר זדון הרסני ומודחק ■ |הארגון שלו התגלה, במובן מסוים, כארגון פשע"
קונרד בלאק, איל העיתונות הקנדי שמרצה עונש מאסר של 3 שנים וחצי על הונאה, טוען כי רופרט מרדוק, איל המדיה הגדול בעולם, ויריבו בתחום העיתונות, הוא פסיכופת.
במאמר שפורסם ב"האפינגטון פוסט", מתאר בלאק את מרדוק כאדם זדוני שרודף אותו אישית באמצעות "וול סטריט ג'ורנל" ואמצעי תקשורת אחרים. הוא מאשים את מרדוק ואימפריית המדיה שלו בהשמצות, בעיסוק בפלילים ובבגידה אפילו בבעלי בריתו הפוליטיקאים. בלאק היה המו"ל של "ג'רוזלם פוסט" בישראל, והבעלים של אימפריית המדיה והעיתונות הולינג'ר, אשר כללה את העיתונים "טלגרף" הבריטי ו"שיקגו סאן טיימס" האמריקאי. רוב נכסיה של החברה נמכרו לחברת קאנווסט הקנדית בתחילת העשור הקודם.
"הערצתי לתעוזתו ולחריפותו ועשרים וחמש שנים קודמות של יחסי ידידות מקשים עליי לעשות זאת, למרות התקפתו הבלתי נתפסת עלי, להסיק שהוא, לאמונתי האישית, פסיכופת", כתב בלאק במאמר. "מאחורי אישיותו האפרורית מסתתר זדון הרסני ומודחק. הארגון שלו התגלה, במובן מסוים, כארגון פשע. זוהי חולשתו הגדולה של הזרם השמרני באמריקה שלאחר רייגן: הסתמכותו על אדם שלא רק מעמיד בצד את כולם, אלא שהוא מוכן להניף דגל בכל צבע שיתאים לכיוון הרוח... הוא נהפך למועמד ראשי לתביעה פלילית לפחות בשתי יבשות, כך שאף אחד לא יכול לסמוך על תמיכתו ליותר מ-24 שעות".
בלאק הורשע בשלושה סעיפי הונאה בבית משפט בארה"ב ב-2007 ונגזרו עליו שש וחצי שנות מאסר. ב-2010 ביטל בית המשפט לתביעות שתיים משלושה סעיפי אישום נגדו, ודינו נגזר מחדש ל-42 חודשי מאסר וקנס של 125 אלף דולר. מכיוון שריצה כבר 29 חודשים, נותרו לבלאק 13 חודשי מאסר החל מספטמבר 2011.
במאמר ב"הפינגטון פוסט" כתב בלאק כיצד השחיר "וול סטריט ג'ורנל", העיתון הנפוץ ביותר בארה"ב,שנמצא בבעלות מרדוק, את דמותו, בהציבו את תמונתו ביחד עם "פושעים תאגידיים" אחרים, כמו ברנרד מיידוף, שנכלא ל-150 שנים בעקבות הונאת מיליארדים. העיתון התנצל בפניו לאחר שעונשו קוצר.
"כפי שכתבתי בעבר, מרדוק הוא אולי איל המדיה הגדול ביותר בהיסטוריה. ההישגים שלו: הובלה בצהובונים הלונדוניים, שבירתם של האיגודים המקצועיים האלימים בבריטניה, שבירת הטריאופול של רשתות הטלוויזיה האמריקאיות, ופריצות הדרך שלו ברשתות לוויין בעולם הם נפוליאוניות בתעוזה של הקונספט ובכשרון הביצוע. ואין מישהו שהיה יותר קולני או עקבי בביטוי הערכה להן.
"התחריתי במרדוק, בהצלחה ובאדיבות, בבריטניה במשך 15 שנים כשהייתי הבעלים של עיתוני 'טלגרף', ובמשך זמן מה באוסטרליה. היחסים בינינו ובין הנשים שלנו היו תמיד ידידותיים למדי. מעולם לא הצטרפתי למקהלה של אנשים שהתנגדו להורדה שביצע מרדוק במחירי העיתונים בלונדון; בתור קפיטליסט חשבתי שיש לו זכות לקצץ מחירים כרצונו. ותמכתי בו כשהוא כמעט פשט רגל לפני 20 שנים, וטענתי שמבקריו מונעים מקנאה.
"התאכזבתי, כמובן, שכאשר הבעיות המשפטיות שלי צצו לפני שמונה שנים, ארגון המדיה הענקי שלו יצא נגדי בהשמצות וארס, האשים אותי ללא הרף בפשעים שנים לפני שהועלו נגדי אישומים. כשהתגלתה התנהגותו המבישה בשערוריית האזנות הסתר באנגליה, התברר כי מה ששמעתי ממקורותיי היה נכון, ושהייתי צריך לדעת מהיכרותי עם צורת ניהול החברה שלו, שמרדוק אישית התערב ודרש כי כל דיווח על בעיותיי יהיה נבזי במיוחד (למרות שהבטיח לי בכתב שהוא ינסה למנוע הגזמות). השוואתי למיידוף בשבוע שעבר נובעת, כמעט בטוח, מאותו מקור בפסגת החברה.
"אפילו בשעה שהוא ליבה את הלינץ' התקשורתי נגדי, הוא אמר לביוגרף שלו, מייקל וולף, שיש לו הערכה רבה כלפיי כמוציא לאור, כאילו שההשמצות והבדיות המתלהמות שלו היו תעלולים מקריים וספונטניים של עובדים זוטרים בעלי אוטונומיה בארגון שלו
"עתה, החברה של מרדוק נחשפה בערוותה כארגון צבוע וחסר חוק; עובדיו לא מהססים להאזין לשיחות פרטיות של בני משפחת המלוכה, לשחד שוטרים, להתערב בחקירות פליליות,לפרוץ טלפון סלולרי של קורבן חטיפה, ולעסוק בריגול תעשייתי סיטוני.
"במשך עשורים, מרדוק השמיץ, שיקר, ובגד במיטיביו הפוליטיים, כולל ג'ימי קרטר, מרגרט תאצ'ר, ג'ון מייג'ור, שורה ארוכה של מנהיגים אוסטרליים, והכוחות הדמוקרטיים בהונג קונג.
"בעקבות החשיפה, התרגילים המוכרים של מרדוק לא פעלו היטב כמו בעבר, כשהוא האשים עובדים במעלליו. הוא קרטע לשימוע בפרלמנט בלונדון, נתמך מכל צד כמו גוויה-למחצה בת מאה שנה, ממלמל על ענווה, מנסה להציג את דירקטוריון ניוז קורפ כעצמאי, מייבב ומשלם מיליונים לקרבנות פשעיו, חותם על מאמר דעות ב"ג'ורנל" על חינוך בשבוע שעבר; הכל כבר לא נשמע משכנע.
"באשר אליי, אני כבר תובע את החברה שלו בקנדה על פרסום הספר המלא בדיבה ביותר מאז 'הפרוטוקולים של זקני ציון' מאת המשמיצן טום באואר. בשלהי חורף חייו, ידיו הנחלשות של מרדוק שמטו את המסכה; הוא כוח ממאיר ולעולם ייטב להיפטר ממנו".