מגזר התיירות במזרח התיכון הפסיד 7 מיליארד דולר בעקבות "האביב הערבי"
המלחמה המסתמנת בעיראק, זינוק במחירי הנפט וחולשה בדולר, המטבע שבו נסחר הזהב, הובילו כולם לעלייה בביקוש. האם באמת מדובר במקלט בטוח לכספי המשקיעים?
משקיעים נאמנים בזהב מאמינים כי המתכת היקרה היא אחת מההגנות הטובות ביותר נגד אינפלציה, כמו גם כלי בטוח לשמור על ערך ההון בעתות של אי ודאות, כמו מלחמה. העלייה במחירי הזהב בשנתיים החולפות מצטיירת, לכאורה, כהוכחה לכך. ב-6 בינואר, עלה מחיר הזהב ל-356.25 דולר לאונקיה - רמה שכמוה לא נראתה מאז מארס 1997. המלחמה המסתמנת בעיראק, זינוק במחירי הנפט וחולשה בדולר, המטבע שבו נסחר הזהב, הובילו כולם לעלייה בביקוש.
משקיעים נאמנים בזהב נוהגים להציג גם טיעונים כלכליים רחבים יותר, מעבר לטיעון "המקלט הבטוח". כמה אומרים כי כדאיות ההשקעה בזהב כיום, כשהעולם חושש מדפלציה, גבוהה בדיוק כמו בעתות אינפלציה. זאת, מכיוון שמשקיעים מתקשים למצוא בית בטוח לכספם.
שוקי המניות ירדו שלוש שנים ברציפות, ויש המעריכים כי הם עדיין לא ירדו די. הברק של איגרות החוב הקונצרניות עומעם, בין השאר בשל חששות בדבר איכות האשראי, לאחר קריסתן של חברות כמו אנרון וורלדקום. אפילו אג"ח ממשלתיות, שמרכזות עניין רב בעתות של אינפלציה נמוכה או דפלציה, זוכות להתייחסות חשדנית. יתר על כן, בהודו, מזרח אסיה והמזרח התיכון הביקוש לזהב אינו רק להשקעה, אלא לתכשיטים רבים וכבדים.
בחודשים החולפים עלה מחיר הזהב גם בגלל ביטול הגנות של חברות הכרייה. כמה מהן נהגו בעבר למכור מראש זהב כדי להבטיח את המחיר הנוכחי, מתוך הערכה כי בעתיד יהיה המחיר נמוך יותר. כך גדל ההיצע בשוק והמחיר ירד עוד יותר. בעקבות ההשתלטות של חברות כריה המגדרות כך את פעילותן בידי חברות שאינן נוהגות כך, נבלם התהליך הזה. התוצאה דומה לעלייה בביקוש.
מחיר הזהב זכה לתמיכה מבנקים מרכזיים, שממשיכים להחזיק את המתכת בעתודות שלהם. אך הזהב אינו משלם ריבית, וההכנסה היחידה שהוא מניב (לבד ממכירתו, כמובן) היא התשואה על הלוואות לספקולנטים שמוכרים אותו בחסר. כלומר, מכירת זהב שאינו שלהם מתוך הערכה כי מחירו יירד וניתן יהיה לרכוש אותו בחזרה במחיר זול יותר.
לכן, כמה בנקים מרכזיים, כולל אלה בגוש היורו, בריטניה ואפילו שווייץ, החליטו למכור חלק מעתודות הזהב שלהם ולהשקיע את התמורה באג"ח ובנכסים מניבים אחרים. התהליך הזה לא הושלם: לבנקים יש עדיין 30 אלף טונה זהב בכספות שלהם, ורובם הבטיחו למכור את אחזקותיהם בהדרגה, כדי לא לטלטל את השווקים.
רצוי לזכור כי על אף שהזהב עולה בשנים החולפות, מחירו עדיין נמוך מהרמות שאליהן נסק בשנות ה-80 וה-90. כתחזית למה שעלול לקרות לזהב, מזכירים משקיעים פסימיים את מה שקרה למתכת כסף. בעבר נהגו בנקים מרכזיים להחזיק כסף, בדיוק כפי שהחזיקו זהב. אך הם מכרו את אחזקותיהם לפני זמן רב, ומחיר הכסף, כיום פחות מ-5 דולרים לאונקיה, חזר לרמתו לפני מאתיים שנה. אנליסטים מעריכים כי אם הבנקים המרכזיים ייפטרו מהזהב שלהם, מחיר המתכת עלול לרדת ל-70 דולר לאונקיה - חמישית מהמחיר כיום.