המפגינים בתל אביב: "אין באירוע הזה מנהיגים; כולנו מנהיגים"

ד"ר עליזה אשכול, שהגיעה לפני שבוע לחופשה בישראל, מודה בקנאה בלתי מוסווית כי חברותיה בירושלים נהנות משפע אירועי תרבות לעומת ההיצע הקיים בשווייץ. האירופים, היא אומרת, נוהגים לעתים בצורה מתורבתת יותר מהישראלים, אך העושר התרבותי בישראל - הצגות, הרצאות, אופרות ומחול - גדול וזמין יותר מזה שבשווייץ.

האתנחתא התרבותית בישראל היא סוג של פסק זמן שאשכול, בת 69, נוטלת בשנים האחרונות, שבהן היא משמשת סגנית נשיא למדע בחברת התרופות הבינלאומית סרונו. הקשר הראשון של אשכול עם החברה נוצר לפני יותר מ-40 שנה, ומאז היא החולייה המקשרת בין קבוצת התרופות האירופית למכוני המחקר ולתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל. בין היתר היתה אשכול מעורבת בהקמת חברת הביוטכנולוגיה הישראלית אינטרפארם.

תחילתו של הקשר בין אשכול לסרונו היתה ב-1960, כשהמדענית הישראלית עבדה במעבדה האנדוקרינולוגית (לחקר בלוטות) בתל השומר. אשכול עסקה בחקר מנגנון הפעולה של הורמונים שעליהם התבססה תרופת הפרגונל שפיתחה סרונו לאחר מכן ואשר משמשת לטיפול בחוסר פוריות אצל נשים וגברים. תרופה זו הפכה את סרונו לחברה בינלאומית. בתקופה ההיא סיפקה סרונו את ההורמונים, ואשכול ביצעה את המחקר. ב-1976 ביקשה סרונו מאשכול לנהל את מעבדות החברה באיטליה. שנתיים לאחר מכן יצרה אשכול למען פאביו ברטרלי, מייסד ומנכ"ל סרונו, את הקשרים שהובילו להקמת חברת הביוטכנולוגיה הישראלית אינטרפארם. ב-1983 הצטרפה אשכול למערך המחקר בתחום ההנדסה הגנטית שהקימה סרונו בשווייץ.

כיום, כסגנית נשיא לעניינים מדעיים, עוברת אשכול על כל תוכניות המחקר של סרונו ועל התוויית התוכניות שמאושרות. "אני מעורבת גם במעקב אחר הביצוע, אך זאת רק באמצעות השתתפותי בישיבות הנהלת המחקר והפיתוח (מו"פ) המתכנסת כדי לקבל דיווחים", היא אומרת. בנוסף לכך מגשרת אשכול בין מחלקת המו"פ של סרונו למחלקה הרגולטורית של החברה, העוסקת ברישום תרופות בעולם, וכן משתתפת בישיבות הדנות בניסויים הקליניים של התרופות שבפיתוח.

"סרונו אינה שוקטת על השמרים", אומרת אשכול. "בעבר היא התרכזה אך ורק ביצירת תרופות חלבוניות ממקורות ביולוגיים טבעיים, וכיום היא פועלת גם בתחום הכימיה. בראייה לטווח ארוך החלה החברה להשקיע משאבים גם בתחום של ריפוי המותאם לחולים".

סרונו מוכרת בישראל בעיקר כאחת ממתחרותיה של חברת טבע בשוק הטרשת הנפוצה. שתי החברות פיתחו תרופות על בסיס פטנטים של מכון ויצמן. טבע מוכרת את תרופת הקופקסון בכ-400 מיליון דולר בשנה, וסרונו, שפיתחה את תרופת הרביף באמצעות אינטרפארם הישראלית, מוכרת גם היא בכ-400 מיליון דולר בשנה. שתי החברות מתחרות בביוג'ן האמריקאית, שהיא החברה המובילה בשוק הטרשת הנפוצה בארה"ב.

סרונו הוקמה כחברה פרמצבטית ב-1906, והתבססה על ביוטכנולוגיה. החברה הפיקה מוצרים רפואיים מתמציות של כבד ומשתן. ב-1978 החליטה סרונו כי כדי למצות את הידע הרב המצוי בישראל כדאי לה להקים חברה מקומית. היא הקימה את אינטרפארם, והמנכ"ל הראשון שלה, ישראל מקוב, גויס בידי אשכול. כיום מקוב הוא מנכ"ל טבע, ומתחרה באופן ישיר בסרונו בתחום הטרשת הנפוצה.

נקודת מפנה משמעותית בהתפתחות המדעית בעולם ובסרונו היתה בתחילת שנות ה-80. "כבר ב-1983-1982 היה ברור שההנדסה הגנטית היא הכיוון החדש", אומרת אשכול. במסגרת שינוי הכיוון הפסיקה סרונו את ייצור הפרגונל, שהתבסס על שתן, ועברה לייצור התרופה בהנדסה גנטית, תחת השם גונל-אף.

לדברי אשכול, בדיעבד ניתן לומר כי האסטרטגיה החדשה הצילה את המטופלים בהורמון הגדילה, שעד אז הופק מבלוטת יותרת המוח. לאחר שהתגלו אצל המטופלים בהורמון מקרים קשים של מחלת קרויצפלד יעקב (הגרסה האנושית של מחלת הפרה המשוגעת), הנובעת מזיהום במוח, נאסר השימוש בו. החברה הראשונה שהצליחה להפיק את הורמון הגדילה בטכנולוגיה החלופית של הנדסה גנטית היתה ג'ננטק האמריקאית. אחריה הגיעו לשוק סרונו וביוטכנולוגיה כללית הישראלית.

נקודת מפנה נוספת במחקר המדעי שהשפיעה על סרונו היתה פענוח הגנום האנושי בשנים האחרונות. על רקע פענוח הגנום פותחו טכנולוגיות לזיהוי מהיר של גנים ולזיהוי שינוי בגן הגורם למחלה. התפתחה מודעות גבוהה לא רק לחלק בגן האחראי על קידוד חלבונים הקשורים למחלות, אלא גם לחלק הרגולטורי בגן, המכתיב את עיתוי ההפעלה של החלק המקודד ואת עוצמת הפעילות שלו. שינויים בחלק הרגולטורי של הגן עשויים להיות אחראיים לתגובה שונה של חולים לאותה תרופה.

בהקשר זה עלו בעבר שאלות כמו מדוע רק 30% מחולי דלקת המפרקים מגיבים לתרופה קיימת, או מדוע לא כל החולים בטרשת נפוצה מגיבים באותה צורה לאותה תרופה. "יש אינדיקציות לכך שהשוני בתגובת חולים לתרופות נובע מהרכב שונה של חומצה נוקלאית בגנים", מסבירה אשכול. בשפה המקצועית מדובר ב"פולימורפיזם", כלומר מקרה שבו העובדה שיש חומצה נוקלאית שונה בגן מסוים או מקבץ של שינויים בחומצות נוקלאיות בכמה גנים יכולים לגרום לתגובה שונה של חולים לאותה תרופה.

"סרונו רוצה להתמקד בתשובות לשאלות הללו, ולבדוק אפשרות להתאים את התרופה לחולה. בעולם נקראת המגמה הזאתPatient Oriented Therapy (טיפול המותאם לחולה). "אנו מתחילים להשקיע בזה מתוך ראייה לטווח ארוך", אומרת אשכול, "לתחום זה קשורה רכישת חברת הביוטכנולוגיה ג'נסט (Genset) הצרפתית". ג'נסט נרכשה ב-2002, ולאחר הצעת רכש הגיעו באחרונה אחזקותיה של סרונו בחברה ל-92.3%. החברה פיתחה טכנולוגיות המאפשרות לזהות במהירות גבוהה יחסית את חילופי החומצות הנוקלאיות.

מאחר שהתרופות של סרונו מבוססות על הזרקה, ומכיוון שהמטופלים מעדיפים תרופות שניתן לבלוע אותן, החלה סרונו לפני כארבע שנים להיכנס גם לתחום הכימי. בטווח הבינוני מתכוונת החברה לשים דגש על תרופות המבוססות על סריקה של ספריות כימיות, כדי להגיע לייצור מוצרים נוספים בתחומי הפעילות של החברה. "מהלך זה יעביר את סרונו גם לייצור תרופות המיועדות לבליעה, במקביל לזריקות, וכן לייצור תרופות למחלות נוספות", אומרת אשכול.