חוק חדש בקליפורניה אוסר על קטינים להשתמש במיטות שיזוף
שיעור ההרשעות בעבירות ני"ע ב-2002 היה גבוה ביותר. בין מורשעי השנה כיכבו דב תדמור, טל פודים, עדי אייל ומאיר עיני שקיבל 5 שנות מאסר בפועל. התיקים של 2002 שעוד נשמע עליהם - פלד, גבעוני, יגרמן ומנהלי אקסלנס
הרשעתם של ארבעת הבכירים לשעבר בחברת דסק"ש (דסקש: ת"א) , בראשות המנכ"ל לשעבר של החברה דב תדמור, ב-18 עבירות של הכללת פרטים מטעים בדו"חות דסק"ש, היתה ללא ספק ההליך המשפטי הבולט ביותר ב-2002 בתחום העבירות על חוק ניירות ערך.
"הזיכוי" הבולט בתחום התרחש שבועיים קודם לכן בלשכתה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, שהודיעה כי תיק החקירה נגד בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה, ייסגר עקב חוסר ראיות. החלטתה של ארבל התקבלה בתום שימוע שנערך בפניה, שבמהלכו הצליח סנגורו של תשובה, עו"ד דן שיינמן, לשכנע את פרקליטת המדינה לסגור את תיק החקירה של לקוחו, בניגוד לעמדת רשות ני"ע.
ב-2002 הסתיימו בערכאות השונות של בתי המשפט 14 הליכים משפטיים נגד נאשמים בעבירות הקשורות לשוק ההון, 13 מתוכם הורשעו, ורק אחד, מנהל תיקים בשם רחמים מלחי, זוכה מכל העבירות שיוחסו לו. התיק נגד תשובה נסגר עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום.
מדובר בשיעור הרשעות גבוה ביותר, הדומה לשיעור ההרשעות בעבירות על חוק ניירות ערך ב-2001, שעמד על 9 הרשעות מתוך 11 הליכים פליליים שהסתיימו באותה שנה. נראה שגם ב-2002 אימצו בתי המשפט, במרבית המקרים, את הגישה המחמירה - הן בנוגע לביצוע העבירות והן בנוגע לקו הענישה המחמירה שמובילה רשות ני"ע, המיוצגת בהליכים על ידי פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).
עורכי דין המתמחים בייצוג נאשמים בתחום טוענים כי יש חוסר פרופורציה בין היקפי פעילויות האכיפה של הרשות לבין העובדה כי בפועל שוק ההון בישראל טרם יצא מהמשבר אליו נקלע ב-94'. להלן סקירת תיקי ניירות הערך שהסתיימו ב-2002.
דב תדמור מורשע בפרשת דו"חות ישקר
כשהוגש כתב האישום נגד הבכירים בדסק"ש, נשמעו טענות כי מדובר בניפוח של תיק שכלל לא היה אמור להיות מוגש לבית המשפט, שכן מדובר בביצוע עבירה טכנית של אי דיווח של בכירים בחברה ציבורית, שסברו כי פעלו למען האינטרס של החברה ובעלי המניות שלה. השופט דוד רוזן לא קיבל את הטענות הללו, ובמאי 2002 הרשיע את ארבעת הבכירים. השופט גם הטיח בהם ביקורת קשה על החלטתם להסתיר מהציבור את הנתונים העסקיים של ישקר ותפרון בהן החזיקה דסק"ש.
רוזן דחה את טענות הנאשמים בתיק כי ביצעו את העבירות למען טובת בעלי המניות של החברה, וקבע כי היה להם אינטרס אישי לבצע את העבירות, שכן הצלחת החברה "האדירה את שמם, כוחם וסמכותם בסביבה העסקית".
את עיקר הביקורת ספג דב תדמור, המנכ"ל לשעבר של החברה: "כגודל מעמדו ורום תפקידו כך תהום קלונו שנגלה בחקירתו", כתב עליו השופט. בהכרעת הדין נקבע כי חלקו של תדמור בביצוע העבירות היה גדול משל חבריו, ולכן העונש שהוטל עליו היה חמור יותר.
רוזן החליט שאין מקום למצות את הדין עם יתר הבכירים - יוסף בוק, שלמה כהן ויעקב אשל - וזאת בהתחשב בעונש שנגזר על חשב החברה, יוסף בנקירר, כשבמסגרת הסדר טיעון הוטל עליו עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 230 אלף שקל.
מיד לאחר מתן גזר הדין הגישו כל הנאשמים בתיק, בראשות תדמור, המיוצג על ידי עו"ד יגאל ארנון, ערעור לבית המשפט המחוזי על הרשעתם. המדינה מצידה, באמצעות עורכות הדין אילנה מודעי וציפי גז, הגישה ערעור שבו נטען כי היה ראוי להטיל על בוק ואשל עונש מאסר בעבודות שירות, כפי שנגזר על תדמור.
תרמית באמצעות הודעות כוזבות באינטרנט
בשנה האחרונה נקבע כי הפצת הודעות כוזבות בפורומים של אתרים כלכליים באינטרנט על חברות הנסחרות בבורסה אינה מעשה שובבות, אלא עבירה פלילית של הרצת מניות באמצעות מדיום נפוץ ופופולרי. החלטה בעניין התקבלה בנוגע לפעולותיו של טל פודים, בנו של איש העסקים יאיר פודים, מבעלי קבוצת פולאר השקעות (פלר: ת"א)וחברת לידר (לידר: ת"א) .
ב-99' העביר טל פודים הודעות כוזבות לאתר האינטרנט של חברת אנליסט אונליין בדבר כוונתה של לידר לבצע הצעת רכש במניות אורדן (אורדן: ת"א) . הודעותיו של פודים גרמו לעלייה של כ-10% במניות אורדן. נגד פודים הוגש כתב אישום, אך ב-2001 קבע שופט בית משפט השלום, עמירם בנימיני, כי מאחר שהתרמית נעשתה באמצעות האינטרנט יש מקום להקל בעונשו של פודים ולהימנע מלהרשיע אותו.
הפרקליטות, באמצעות עו"ד יעל אלמוג, עירערה על החלטה זו, שנדונה ב-2002 בבית המשפט המחוזי. המחוזי הפך את מסקנותיו של בנימיני, וקבע כי יש להתייחס לעבירות על חוק ני"ע דרך האינטרנט ביתר חומרה.
שופטי בית המשפט המחוזי דחו את קביעותיו של בנימיני כי המשקיעים הפועלים על סמך מידע שמקורו באינטרנט אינם ראויים לאותה הגנה כמו משקיעים אחרים, וקבעו כי "דווקא החופש הווירטואלי המוקנה באמצעות השימוש באינטרנט מחייב זהירות ואחריות".
פודים, בניסיון להפוך את החלטת המחוזי, שכר את שירותיו של עו"ד דן כהן, אשר הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. ואולם השופטת דליה דורנר דחתה סופית את בקשתו של פודים.
המקרה של פודים לא היה היחיד. גם יובל כהני הורשע ב-2002 בהשפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך. בדומה לפודים גם כהני הפיץ בלוח המודעות של אתר האינטרנט אנליסט אונליין הודעות כוזבות לפיהן הוא עובד בחברת גילאון (גלאן: ת"א) ושמע שיצחק תשובה מנהל מו"מ לרכישת החברה. בעקבות ההודעות הללו עלה שער מניית החברה ולמחרת מכר כהני את אחזקותיו ופירסם הודעת התנצלות באתר.
עדי אייל מורשע בשימוש במידע פנים
החלטתו של השופט בנימיני להרשיע את עדי אייל בעבירה של שימוש במידע פנים בנוגע למניות תשלובת ח.אלוני (אלוני: ת"א) שרכש במאי 97', במהלך מו"מ למכירת 50% ממניות החברה לאיטונג (אטונג: ת"א) , הרחיבה במידה ניכרת את הפרשנות הקיימת בנוגע לעבירות מסוג זה.
אייל, יו"ר חברת מחשוב ישיר, נחשף למידע על המו"מ בהיותו נשוי לעופרה, בתו של אחד הבעלים של ח.אלוני, נתנאל אלוני. בנימיני קבע בהחלטתו כי מידע על מו"מ שמנהלים שני צדדים לעסקה יכול להיחשב כמידע פנים אם הוא משמעותי לעתיד החברה. בנימיני הדגיש שגם מו"מ הנמצא בשלביו הראשונים עשוי להוות מידע פנים. אייל הצהיר מיד לאחר הקראת הכרעת הדין כי בדעתו לערער עליה לבית המשפט המחוזי.
מרבית התיקים בתחום ניירות הערך נדונו בפני השופט עמירם בנימיני, שבמהלך 2002 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. את מקומו של בנימיני תופס שופט בית משפט השלום בתל אביב, גלעד נויטל, אשר עד כה דן בתיקים פליליים רגילים ולאחרונה החל לקבל תיקי עבירות על חוק ניירות ערך.
הרצת מניות
העבירה השכיחה בשוק ההון היא עבירת ההשפעה בתרמית על מניות - "הרצת מניות", בעגה הבורסאית. ב-2002 הורשע אריה שפיר בעבירות של הרצת מניות שביצע בשנים 93'-94', אשר עם אחיו, ולדימיר סער (שעזב את ישראל לאחר שהוגש נגדו כתב האישום), היו בין הפעילים הראשונים שנעצרו על ידי חוקרי רשות ני"ע בחשד להרצת מניות באותה תקופה. שני האחים נחשבו באותה תקופה פעילים מרכזיים בבורסה בתל אביב. יחד עם שפיר הורשעו בביצוע עבירות דומות גם דורון דוידיאן ונסים גל אשר בתיאום עם האחים רכשו מהם מניות.
השופט בנימיני שהרשיע את השלושה, דרש להעביר עותק מהכרעת הדין לידי משה טרי, יו"ר רשות ני"ע, וזאת עקב המלצתו של השופט כי חוקרי הרשות יקליטו את החקירות שהם עורכים. בנימיני קבע כי הימנעות הרשות מתיעוד החקירה "עלולה ליצור רושם שיש לה מה להסתיר".
זיכוי מחמת הספק
הזיכוי המלא היחיד שניתן השנה הוא של מנהל תיקים ושמו רחמים מלחי, אשר זוכה מחמת הספק בעבירה של השפעה בדרכי תרמית על המסחר באג"ח של חברת טל הנחת כבלים ב-98'. נאשם נוסף בתיק, יחזקאל מועלם, מנהל תיקים בחברת באומן ני"ע וחבר של מלחי, הורשע בביצוע שלוש עבירות של השפעה בדרכי תרמית על האג"ח של טל כבלים.
בנוגע לאישום שמלחי זוכה ממנו קבע השופט בנימיני, כי פרט למלחי, מועלם היה האדם היחיד שהיה יכול להזרים את הוראות הרכישה. כן קבע השופט כי קיימות ראיות המצביעות על כך שמועלם היה מעורב בביצוע העסקה באותו יום. ואולם השופט בחר לבסוף לזכות גם את מועלם מביצוע העבירה הזו מחמת הספק.
גם מנהל התיקים חנן עתיר יכול להיות שבע רצון, לאחר שבניגוד לעמדת הפרקליטות החליטה השופטת נירה לידסקי להרשיע אותו רק בסיוע לביצוע 25 עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שערי מניות ב-91'. השופטת הטילה על עתיר עונש קל של מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקל. הפרקליטות, באמצעות פרקליטת המחוז, אלה רובינק, מיהרה להגיש ערעור על עצם ההרשעה של עתיר בעבירה הפחות חמורה, וכן על העונש הקל לדעתה שהטילה עליו השופטת.
העונש החמור ביותר בגין ביצוע עבירות על חוק ניירות ערך הוטל על מאיר עיני - 5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ו-750 אלף שקל קנס. השופטת ברכה אופיר-תום הרשיע את עיני בעבירות של הרצת מניות, מרמה ועבירות שביצע בנוגע להנפקת חברת י.מ עיני שבה שימש כמנכ"ל משותף.
עיני הגיע לשמיעת גזר הדין בעניינו ישר מהכלא, לאחר שלפני כחודשיים גזר עליו בית משפט השלום עונש מאסר של 9 שנים לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וחצי מיליון שקל קנס בגין ביצוע עבירות מס בהיקף של 100 מיליון שקל.
עיני עירער על הרשעתו בעבירות מס, והשופטת אופיר-תום התחשבה בנסיבותיו האישיות והחליטה לחפוף מחצית מעונש המאסר של 5 שנים שהטילה עליו בגין עבירות על חוק ניירות ערך עם העונש שהוטל עליו בגין עבירות המס. בפועל ירצה עיני 11.5 שנות מאסר, אם ערכאות הערעור לא יקלו בעונשו.
תיקים חדשים
במחלקת החקירות של רשות ני"ע נפתחו ב-2002 18 תיקי חקירה, מהם 3 תיקים על תרמית בניירות ערך, 4 תיקי חקירה בחשד לביצוע עבירות של הכללת פרט מטעה בתשקיף או בדו"ח, ושלושה תיקים על אי דיווח או איחור בדיווח. החקירות הבולטות של 2002 שביצעה מחלקת החקירות של הרשות, היו בעניין אופמת וקבוצת פלד-גבעוני.
בסוף ינואר 2002 נעצרו גולן כהן ורונן רשף, מנהלי חברת אופמת שבבעלות חברת הברוקרים אקסלנס. השניים נחשדו בפעולות שביצעו ביום שלפני כניסת מניית פרטנר למדד המעו"ף בסוף יולי 2001, במטרה להגדיל את החזקת החברה במניה. השניים חשודים גם בפעולות לא חוקיות שביצעו במועד פקיעת אופציות המעו"ף של מארס 2001, וכן פעולות שהשפיעו על מדד המעו"ף בעת פקיעת האופציות ביולי 2001. התיק בעניינם הועבר לפרקליטות הבוחנת בימים אלו את חומר הראיות בתיק.
חקירה נפתחה גם בעניינה של קבוצת פלד-גבעוני. ביולי 2002 הובאו לחקירה במשרדי הרשות ראשי הקבוצה, רפי פלד, אריה גבעוני ודוד הבי, בחשד לביצוע עבירות על חוק ניירות ערך. כמו כן נעצר היועץ הפיננסי של הקבוצה, טל יגרמן. באוקטובר נחקר ושוחרר בערבות בכיר נוסף בקבוצה, יצחק שנהב.