הקורבן הראשון של משבר החובות באירופה: בנק דקסיה יפורק

מאתמול התבטל למעשה הפיקוח על מטבע חוץ בישראל, והשקל הישראלי הפך למטבע בר המרה חופשית - בדומה למטבעות המדינות המפותחות בעולם. אתמול נכנסה לתוקף ההחלטה שהתקבלה לפני כשנה במסגרת עסקת החבילה בין ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל, ולפיה בסוף 2002 תבוטל לחלוטין ההגבלה האחרונה שנותרה בפיקוח על מט"ח. ההגבלה שבוטלה מנעה ממשקיעים מוסדיים להשקיע בחו"ל יותר מ-20% מסך נכסיהם.

בתהליך הליברליזציה, שהחל בסוף שנות ה-80, בוטלו באופן הדרגתי הגבלות שונות על חופש הפעולה של משקי הבית ושל המגזר העסקי והפיננסי במט"ח. כך למשל בוטלו הגבלות שמנעו מתושבי ישראל להחזיק מט"ח במזומן, לנהל פיקדון במט"ח בישראל ובחו"ל, להעביר נכסים לחו"ל ולרכוש מט"ח לנסיעה לחו"ל מעבר לתקרה מסוימת. בנוסף על כך בוטל הצורך לקבל מבנק ישראל היתרים לצורך ניהול פעילות עסקית או אישית.

במסגרת תהליך הליברליזציה במט"ח, משטר שער החליפין הוגמש בצורה הדרגתית. מזה חמש שנים נקבע השער על ידי השוק, ללא מעורבות ישירה של בנק ישראל. שינוי משטר שער החליפין עודד יצירת כלי שוק לגידור סיכוני שער חליפין, ואיפשר יצירת שוק הולך וגדל למסחר במט"ח, כמקובל במדינות מפותחות.

"חופש פעולה מלא בביצוע עסקות מט"ח"

הליברליזיציה טומנת בחובה יתרונות רבים: הגברת האינטגרציה בין שוק ההון המקומי לשווקים זרים, הגברת התחרות והיעילות בשוק ההון, הגדלת רמת הפיזור של ההשקעות, צמצום התנודתיות והקטנת החשיפה לתנודות בשוק ההון המקומי. השלמתה משתלבת עם תהליכים ארוכי טווח אחרים במשק המקדמים אינטגרציה עם השווקים הבינ"ל, כגון הורדת מסים על הסחר וביטול הדרגתי של אפליית המס בין השקעות פיננסיות בנכסים מקומיים להשקעות בנכסים זרים. עם זאת, הליברליזציה חושפת את השווקים לזעזועים שמקורם במשברים כלכליים בעולם.