טופ אימג' השלימה את הפירעון המוקדם הכפוי של כל יתרת האג"ח סדרה א'

בתום 27 שנות שירות בסטרטוספירה, מטוס הנוסעים העל-קולי הראשון בעולם נאלץ לצאת לגמלאות. הקונקורד, שהיה בבת עינם של מפורסמי ועשירי העולם, לא הצליח לשרוד את ההאטה בשוק הנסיעות העולמי. הוא יקורקע לצמיתות בחודשים הקרובים, ותחליף לא נראה בינתיים באופק.

המטוס, פרי מיזם בריטי-צרפתי משותף אשר יוצר על ידי חברת איירבוס, שימש את חברות התעופה בריטיש איירווייס ואייר פראנס, וכלל צי של 13 מטוסים בלבד.

הקונקורד, אשר טס במהירות כפולה ממהירות הקול, מסוגל לחצות את האוקיינוס האטלנטי בשלוש שעות בלבד. אולם, רק מעטים יכלו להרשות לעצמם את התענוג. פיל קולינס, שתופף בקונצרט "לייב אייד" בלונדון, עלה מיד אחרי הופעתו על טיסת קונקורד לארה"ב - שם עוד הספיק לתופף בהמשך הקונצרט. הדוגמנית קלאודיה שיפר נהגה לדלג מאירופה לאמריקה באמצעותו, כדי להספיק ולהשתתף בתצוגות אופנה סמוכות מועד בשתי היבשות.

תדמיתו של הקונקורד ספגה מהלומה לפני שלוש שנים, כאשר אחד המטוסים התרסק סמוך לפאריס. אך בעיותיו של המטוס לא החלו בכך. הקונקורד מעולם לא היה רווחי - ולמרות נפלאותיו הטכנולוגיות, עלויות תחזוקה גבוהות מנעו ממנו לשאת פרי בשורה התחתונה.

אנליסטים מעריכים שיחלוף לפחות עשור, או אפילו שני עשורים, בטרם יבוא לעולם מטוס נוסעים על-קולי חדש. ההאטה בכלכלה העולמית, איום הטרור, המלחמה בעיראק ומגפת ה-SARS באסיה גרמו לחברות התעופה לרשום הפסדי שיא. עקב כך נרשמה ירידה חדה בביקוש למטוסי נוסעים, אשר גרמה ליצרניות מטוסי הנוסעים הגדולות לקצץ את היקף הייצור - ומונעת מהן להיכנס להשקעה הנדרשת בפיתוח מטוס נוסעים על-קולי חדש, שעל פי ההערכות עשויה להסתכם ב-3 עד 4 מיליארד דולר.

בעיות טכנולוגיות, שהעיבו על כדאיותו של הקונקורד, פוגעות גם בכדאיות של פיתוח מטוס נוסעים על-קולי חדש. למשל, הקונקורד אמנם חצה במהירות את האוקיינוס האטלנטי - אך את האוקיינוס השקט, שחצייתו במהירות על-קולית עשויה היתה להיות אטרקטיווית יותר מבחינת נוסעים לנוכח משך הטיסה הארוך, הוא לא היה מסוגל לצלוח בשל המרחק הרב.

בעיה אחרת טמונה בבום העל-קולי (קול נפץ שנגרם כתוצאה מטיסה במהירות הגבוהה ממהירות הקול), אשר הפך את המטוס למטרד סביבתי. מחקרים בתחום זה שנועדו לפתור בעיה זו, בהם מחקר שערכה חברת לוקהיד מרטין, לא הניבו פתרון לעת עתה.

אך למרות הבעיות - ולפני המיתון הקשה שפקד את ענף התיירות, ביקשו יצרניות מטוסים רבות ליהנות מהיוקרה הנלווית לתעופה אזרחית על קולית, בתקווה שגם הן יצליחו למצוא את הנוסחה שתהפוך אותה לרווחית. איירבוס, בואינג, דאסו אוויאסיון, לוקהיד מרטין וחטיבת גולף-סטרים של ג'נרל דיינמיקס - כולן בחנו בשלב זה או אחר פיתוח של מטוס נוסעים על קולי חדש. אלא שכולן גם נסוגו, לפחות בשלב זה, מכוונתן.

המסקנה העיקרית שעלתה ממאמצי המחקר והפיתוח של יצרניות המטוסים היתה כי מגבלות הטכנולוגיה ושיקולי רווחיות משמען כי מטוס הנוסעים העל-קולי העתידי יצטרך להיות קטן בהרבה מהקונקורד, אשר היה מסוגל לשאת מאה נוסעים. למעשה, קרוב לוודאי שיהיה זה מטוס מנהלים על-קולי, אשר יוכל לשאת לכל היותר עשרות בודדות של אנשים.

כך או כך, בשלב זה תישאר התעופה העל-קולית מנת חלקם של טייסי קרב בלבד.