מנכ"לים בארה"ב ממשיכים לקבל פיצויים מוגזמים - גם אם כשלו בתפקידם
למרות ניסיונות הרגולטורים ובעלי המניות להגביל את שכר הבכירים, החגיגה נמשכת
מנכ"לים בארה"ב ממשיכים לקבל פיצויים מוגזמים. בחודש ספטמבר פוטר לאו אפותקר מתפקיד מנכ"ל היולט פקארד (HP) לאחר 11 חודשים בלבד בתפקיד. הפיצויים שקיבל הסתכמו ב-13.2 מיליון דולר במזומן ובמניות, בנוסף למענק הצטרפות של כ-10 מיליון דולר, לפי מסמכים שהגישה החברה לרשות ני"ע בארה"ב ביום חמישי.
בסוף אוגוסט, קיבל רוברט פ. קלי לפיצויים בסך 17.2 מיליון דולר במזומן ובמניות לאחר שפוטר מתפקיד מנכ"ל בנק אוף ניו יורק מלון בעקבות עימותים בינו לבין חברי דירקטוריון החברה ומנהלים בכירים. כעבור מספר ימים, קיבלה קרול בארץ פיצויים בסך כמעט 10 מיליון דולר מחברת יאהו לאחר שפוטרה מתפקיד מנכ"ל חברת האינטרנט המקרטעת.
סימן ההיכר של תור הזהב התאגידי של לפני שנים ספורות, על חבילות הפיצויים המוגזמות שלו, ממשיך לשגשג למרות צעדים שננקטו בעקבות המשבר הפיננסי כדי לצמצם את השכר המופרז של מנהלים.
מבקרי התופעה מתלוננים זה זמן רב כי חבילות השכר המופרזות מגמדות את שכרם של עובדים מהשורה, אולם הם ביקורתיים במיוחד כלפי שכר נדיב שמוענק למנהלים כושלים. מרבית בנקים בוול סטריט והחברות במגזר התאגידי בארה"ב העתיקו את מדיניות התגמול למענקי מניות ארוכי טווח והכניסו למדיניותם סעיפים המאפשרים לשלול בונוסים שהוענקו. הגברת השקיפות בתחום פיצויי הפרישה לבכירים לפני מספר שנים סייעה להביא לצמצום הפיצויים הנדיבים ביותר, אולם ניסיונות מצד בעלי מניות ורגולטורים להטיל הגבלות נוספות על רמת השכר הצליחו פחות.
"אנו רואים שוב ושוב את נכסיהן של חברות מוענקים למנהלים שכשלו", אמר סקוט זדרזיל, ראש פיקוח תאגידי בקרן לונגוויו של אמלגמייטד בנק - קרן השקעות המסונפת לארגוני עובדים ומנהלת נכסים בסך 11 מיליארד דולר, אשר פעלה להידוק המגבלות על חבילות השכר של בכירי שלוש חבורת נפט בשנה שעברה. "המשקיעים מתוסכלים מכך שהדירקטוריונים לא מנעו מענקים מסוג זה".
לפני מספר שנים, רשות ני"ע בארה"ב (SEC) הפנתה את אור הזרקורים לחבילות השכר של המנהלים בכך שדרשה מחברות לדווח על שווי חוזי העבודה שלהם במסמכים שהחברות הגישו לרשות נ"ע. בהמשך, הרפורמה הפיננסית של דוד-פרנק חייבה חברות בורסאיות לקיים הצבעות של בעלי המניות על חבילות שכר הבכירים, אשר לאפשר למשקיעים להביע את דעתם על רמת השכר - ובכלל זה קיום הצבעות נפרדות על "מצנחי זהב" הנובעים ממיזוג או מכירה של חברות.
עם זאת, עד כה רק משקיעים מועטים נאבקו נגד השכר המופרז. רק 38 מתוך 3,000 החברות הגדולות בארה"ב לא זכו לתמיכה בעלי המניות בהשקעות שקיימו על שכר הבכירים, לפי נתוני אינסטיטושונל שיירהולדר סרוויסס. יתר על כן, תוצאות ההצבעות אינן מחייבות מבחינה חוקית.
חלק ממבקרי רמות השכר מעריכים כי המשקיעים התרגלו לחבילות השכר הנדיבות. בנוסף לכך, המשך המשבר הפיננסי באירופה ובארה"ב דחק את סוגיית השכר לשולי סדר היום של בעלי המניות.
בה בעת, ממשל אובמה איבד כך נראה את הלהט לקדם רפורמה בשכר הבכירים לאחר שמרבית חברות הפיננסים הגדולות בארה"ב החזירו את ההלוואות שקיבלו מהממשל.
הבנק הפדרלי הצביע על "מצנחי הזהב" כמקור לדאגה כאשר החל בבדיקת סוגיית שכר הבכירים לפני כמעט שנתיים, בדיקה שהוגבלה רק לבנקים גדולים - ולא לחברות גדולות ככלל. ממצאי הבדיקה צפויים להתפרסם בשבועות הקרובים.
במהלך השנה החולפת רגולטורים בארה"ב דחקו במועצות מנהלים של תאגידים לגבש מדיניות אשר תמנע הענקת פיצויי עתק למנהלים בכירים במקרים שבהם החברה נמצאת בסכנת קריסה. אך גם מדיניות זו עדיין תאפשר לבכירים לקבל פיצויים גדולים במקרים שתוצאות החברה חלשות, גם אם לא איומות ונוראיות.
בה בעת, ישנם מנכ"לים שאינם מבקשים פיצויים מוגזמים. כך למשל, אוסוולד גרובל, מנכ"ל בנק UBS שהתפטר בשבוע שעבר לאחר שסוחר של הבנק הצליח להסתיר הפסדים של יותר מ-2.3 מיליארד דולר, יקבל פיצויים בסך 1.6 מיליון דולר, סכום שווה ערך לחבילת פיצויים סטנדרטית של שישה חודשי שכר המוענקת לכל המנהלים הבכירים בבנק השווייצי.
עם זאת, מנכ"לים רבים ממשיכים לקבל פיצויי פרישה בני שבעה או שמונה ספרות, לפי ניתוח של חברת ייעוץ השכר לבכירים ג'יימס פ. רדה אנד אסושיאייטס. כך למשל, מנכ"ל בורגר קינג, ג'ון צ'ידסי, שעזב באפריל את החברה קיבל פיצויים של כמעט 20 מיליון דולר, למרות שתוצאות הרשת היו הרבה פחות טובות מאלו של מתחרתה מקדונלדס.
יתכן כי הסיבה העיקרית להמשך הענקת פיצויים מוגזמים היא העבודה שדירקטוריונים מעדיפים לגייס "מנכ"לים כוכבים", במקום לטפח ולקדם מנהלים מוכשרים בתוך החברה לקראת מינויים לתפקיד המנכ"ל. מצב זה משפר את כושר המיקוח של מנכ"לים מבוקשים בבואם לדרוש מענקי מניות וחבילות פיצויים נדיבים בעת גיוסם לחברות. כך, גם אם הם אינם מצליחים בתפקידים, קבלת הפנים הנדיבה פשוט הופכת למתנת פרידה נדיבה.
כך בדיוק אירע במקרה של בארץ, מנכ"לית הטכנולוגיה הממולחת שגויסה על ידי יאהו ב-2009 כדי לשקם את החברה. בארץ קיבלה מענק הצטרפות במזומן ומניות בסך 47.2 מיליון דולר, וכן שכר בסכום נוסף של 11.9 מיליון דולר בשנת 2010, לפי נתוני חברת מחקר שכר הבכירים Equilar.
אולם לאחר שתוכניותיה לשקם את חברת האינטרנט המקרטעת לא הביאו לשיפור תוצאות החברה, החליט דירקטוריון יאהו לפטר את בארץ בספטמבר. היא קיבלה פיצויי פרישה בהיקף של 5.2 מיליון דולר.
בחברת היולט פקארד, הביאה מדיניות הדלת המסתובבת של מנכ"לים להוצאות עשרות מיליוני דולרים על פיצויים לבכירים בזמן שאלפי עובדים פוטרו. בשנת 2007, פרשה קרלי פיורינה עם פיצויים של יותר מ-21 מיליון דולר, לאחר שהתקשתה לשקם את החברה. מחליפה בתפקיד, מרק הרד, קיבל פיצויים של יותר מ-12.2 מיליון דולר לאחר שאולץ להתפטר על רקע טענות בדבר קשר שניהל עם עובדת.
כעת מקבל אפותקר פיצויים בסך 13.2 מיליון דולר למרות שמחיר מניית HP נחתך במחצית בתקופתו, וביום חמישי האחרון, דיווחה HP כי המנכ"לית החדשה של החברה, מג ויטמן, תקבל מענק הצטרפות בסך 13.1 מיליון דולר. היא גם תהיה זכאית לפיצויים במקרה שתעזוב את החברה.
חבר בית הנבחרים האמריקאי, לויד דוגט, הגדיר את חבילת השכר המופרזות בתור "שערוריה". "כל הרעיון לפיו הדרך היחידה להיפטר מהנהלה כושלת הוא לקנות אותם בכסף הוא שגוי ביסודו", אמר.