העתיד כבר כאן רק תחשבו על זה

>> באחת הסצינות הזכורות ביותר מהסרט "מטריקס", מתעורר הגיבור ניאו מהמוות, ובכוח המחשבה בולם מטח קליעים שנורה לעברו ומשהה אותם באוויר. "מטריקס" אולי יצר ז'אנר חדש של סרטי פעולה, אך הרעיון של הזזת חפצים בכוח המחשבה בלבד מצית את הדמיון האנושי כבר אלפי שנים.

בתחילה היתה זו נחלת האלים, לאחר מכן מכשפים ומכשפות. בסוף המאה ה-19, פסיכוקינזיס - כפי שקראו לפעלול קוסמים זה באותה תקופה - כבר נהפך לנושא מחקר מקובל, במסגרת תחום הפרא-פסיכולוגיה שהחל להתפתח. במאה ה-20 הרציונליסטית, שוב ירד התחום מסדר היום המדעי ונדחק לתחום המדע הבדיוני.

ואולם מאז שנות ה-90 זכה התחום לתחייה, הפעם במסגרת מקובלת יותר בקהילה המדעית ותוך ניסיון למצוא לו שימושים מועילים ומסחריים. האמת היא שבעצם אין משהו קסום בהזזת חפצים באמצעות המחשבה - הרי אנחנו מבצעים פעלול כזה בכל פעם שאנו מזיזים את הגפיים או נושמים, באמצעות שליחת דחפים חשמליים לשרירים המתאימים. אם נוכל לזהות ולפרש את האותות החשמליים האלה, טוענים מדענים, אין סיבה עקרונית שלא ניתן יהיה להשתמש בהם להזזת חפצים חיצוניים לגוף החושב.

בשני העשורים האחרונים, ממשקים המקשרים בין המוח למחשב (הנקראים BCI), שפועלים באמצעות אלקטרודות המושתלות בגולגולת, מאפשרים לחולים משותקים לשלוט בצגי מחשב, בזרועות רובוטיות ובכסאות גלגלים. עד לאחרונה היו אלה ממשקים פולשניים ומסורבלים. כיום ישנם כבר ממשקים פחות פולשניים, שבהם האלקטרודות מונחות על הקרקפת ולא מושתלות תחתיה. ממשקים אלה מהווים חלופה פשוטה להליכים כירורגיים מורכבים שהיו נחוצים בעבר להשתלת האלקטרודות.

מכשירי אלקטרו-אנצפלוגרפיה (EEG), המודדים פעילות חשמלית לאורך הקרקפת, משמשים כבר שנים רבות לאבחון אפילפסיה, תרדמת ומוות מוחי, ומהווים כלי מחקר בתחומי הנוירולוגיה והפסיכולוגיה הקוגניטיבית. כעת מתחילים לנסות לנצל את הטכנולוגיה הזאת למגוון שימושים נוספים - בתחום הרפואי ומחוצה לו.

לשמור על רוגע במגרש הגולף

חברה אוסטרית בשם גוג'ר טכנולוג'יס, השיקה בשנה שעברה מערכת המאפשרת לחולים משותקים להקליד באמצעות EEG. המערכת מציגה בפני האדם את רשימת האותיות באלף-בית, ומדגישה אות אחר אות. כאשר האות הרצויה מופיעה, התקן - EEG שנראה כמו אוזניות - קולט את הפעילות המוחית המזהה את האות. התהליך מאפשר קצב הקלדה של 5 עד 10 אותיות בדקה - תהליך אטי ומייגע, אך הוא מעניק לחולים דרך לתקשר עם אחרים. המכשיר יכול לשמש גם לקריאה למטפל, למתן הוראות למחשב להקראת טקסט או לשליחת אותות למכשירים חיצוניים כמו טלוויזיה.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סראגוסה בספרד, בראשותו של ד"ר חוויאר מינגז, פיתחה דגמי אבטיפוס של כמה מכשירים המתבססים על עקרונות דומים. אחד מהם הוא כסא גלגלים שמקרין מפה תלת-ממדית על מסך. נקודה כחולה מדלגת בין מקומות שונים על המפה המוקרנת, וכאשר היא מגיעה ליעד הרצוי, אלקטרודות ה-EEG קולטות זאת ומכוונות את הכסא לעברה. פיתוח נוסף של הצוות מאפשר לחולים בעלי נכות חמורה להשתמש במצלמת וידיאו המחוברת לאינטרנט, כדי להיות נוכחים וירטואליים, למשל באירועים משפחתיים.

ד"ר מינגז הוא גם חלק מקבוצה המפתחת זרוע רובוטית המסוגלת לסייע לחולים להרים כוס משקה או להאכיל את עצמם. אוניברסיטת סראגוסה הקימה חברה בת, כדי להשתמש במחקר לצרכים מסחריים ומינגז מצפה כי מכשיר שכזה יוכל לצאת לשוק עד 2014.

עם התקדמות המחקר, מספר האלקטרודות הנדרשות לקבלת תוצאות EEG שימושיות יורד והולך, עובדה המקלה על יצירת פיתוחים מסחריים. ככל שהפיתוחים המסחריים פשוטים יותר - כך מתרחב מגוון השימושים האפשריים של הטכנולוגיה. בשנים האחרונות שווקו כמה מכשירי EEG הפועלים באמצעות פחות חיישנים מאשר בערכות רפואיות מקצועיות - בייחוד לשימוש במשחקי וידיאו.

במאי האחרון החל ארגון בשם Wired-Thought מניו זילנד לשווק באופן מסחרי את Emotiv EPOC - מערכת לשליטה במכשירי חשמל ביתיים, המבוססת על 14 חיישנים. המערכת, שמחירה 300 דולר, תוכננה מתוך מחשבה על עולם המשחקים. היא מאפשרת לאנשים בעלי נכות לשלוט באורות, לקיים שיחות טלפון, להפעיל מזגנים ולבצע פעולות פשוטות אחרות.

נסיונות קודמים להשתמש בהתקני ראש למשחקי מחשב לא היו מוצלחים במיוחד. שני צעצועים מבוססי התקנים שכאלה יצאו לשוק ב-2009 - Star Wars Force Trainer, של אנקל מילטון, ו-Mindflex של מאטל. הם השתמשו ביכולות הריכוז והרגיעה של שחקנים, שנאמדו באמצעות השוואת גלי מוח בתדרים שונים, כדי להזיז כדור על ידי שליטה בזרמים שיצר מאוורר.

אך מאז נרשמה ירידה חדה במחירי התקני החיישנים, שהובילה לשימושים מתקדמים יותר. כך למשל, חוקרים בגרמניה השתמשו באותה מערכת של ה-Emotiv EPOC כדי ליצור מערכת שמאפשרת לנהג להורות למכונית לפנות ימינה או שמאלה, להאיץ או להאט - באמצעות המחשבה על כך.

ביולי, חשפה טויוטה את ה-PXP - אופנוע בעל מערכת הילוכים הנשלטת באמצעות המחשבה. חברה בריטית בשם מיינדפליי יוצרת סרטים אינטראקטיביים קצרים, שבהם הצופים נכנסים לנעלי הגיבורים ומשפיעים על העלילה באמצעות ריכוז או רגיעה.

מכאן אפשר רק להפליג על גלי הדמיון. מנכ"ל מיינדפליי מוחמד עזאם חושב שלטכנולוגיה יש פוטנציאל גם מעבר לעולם הבידור. למשל, הוא עובד על יישום שבו על המשתמשים לשמור על רוגע בעודם עוברים תרחישי דייטים שונים. פרויקטים אחרים עוסקים בהכשרה לראיונות עבודה, ובטיפולים פסיכולוגיים וירטואליים המסייעים בהתמודדות עם לחצים וחרדות.

באפריל השנה השיקה חברת נוירוסקיי, יצרנית התקני EEG מקליפורניה, את אוזניית מיינד-וייב שלה, שמחירה רק 100 דולר והיא מתבססת על חיישן אחד בלבד. הדבר מתאפשר באמצעות אלגוריתמים שמנקים את רעשי הרקע הנוצרים מפעילות חשמלית חיצונית. קבוצת הקשתים האולימפית של ארה"ב השתמשה בטכנולוגיה הזו כדי לסייע לספורטאים להגיע למצב של רוגע.

Bridge-B אינטרנשונל, שותפתה של נוירוסקיי, השיקה כובע גולף מצויד בשני חיישני EEG בשם BrainAthlete. הכובע מאפשר לשחקנים לעקוב אחר רמות הריכוז שלהם ברגעים החשובים במשחק - בעת חבטה למשל - ולסייע להם ללמוד להתעלם מהפרעות.

וכמובן - יש גם יישומים מטופשים לחלוטין של טכנולוגיית EEG, כמו זוג אוזני חתול על קשת שיער, המזדקרות כאשר החובש מתרכז ומשתטחות כאשר הוא או היא רגועים. סרטונים של הצעצוע נהפכו ללהיט כה גדול ברשת, עד שהחברה היפאנית שייצרה אותה, נוירו-ור, שוקלת לייצר אותו באופן המוני.

וודקה בשידור חי

אבל מעבר לאוזני החתול, יש גם רבדים שבהם הטכנולוגיה הזו באמת יכולה להשפיע על חיינו. מוקדם יותר השנה, משחקים וסרטים אינטראקטיביים של מיינדפליי שימשו חלק מתוכנית בשם "כריסאליס", שנועדה לצמצם עבירות חוזרות והתנהגות אנטי-חברתית בקרב אסירים בגילי 18-25. "גילינו שמדובר בכלי נהדר להדגים להם כיצד ניתן לפתח שליטה טובה יותר בהליכי המחשבה שלהם", מספר דיוויד אפאריצ'יו, שופט שהוביל את התוכנית.

ויש עוד: ספיד-מאת, משחק המגיע עם ההתקן של נוירוסקיי, מראה לתלמידים אילו סוגי משימות דורשות מהם הכי הרבה מאמץ מחשבתי - בניסיון לעודד עבודה ממוקדת יותר. ג'ק מוסטאו, חוקר באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג, השתמש בהתקן של נוירוסקיי כדי להבחין בין פעולת המוח השונות המעורבת בקריאת משפטים קלים וקשים. לדעתו, ה-EEG יכול לשמש להתאמה אישית של אופן ההוראה לצורכי התלמידים.

השלב הבא כמובן, יהיה האופן שבו ה-BCI יסייע בתחום השיווק. תומכי התחום החדש-ישן של נוירו-שיווק מקדמים את הממשקים הלא-פולשניים האלה, כדרך שתאפשר לחברות ללמוד מה צרכנים חושבים על המוצרים שלהן, על האריזה או על הפרסום.

במארס, נוירו פוקוס, חברה נוספת מקליפורניה, הדגימה את מה שלטענתה הוא התקן ה-EEG המסחרי הראשון שמגיע לרמת תפקוד של המכשירים הרפואיים. החברה, שנרכשה באחרונה על ידי חברת המידרוג נילסן, השתמשה בפעילות הנוירו-שיווק שלה במכשירי EEG קונוונציונליים (הדורשים מריחת ג'ל דביק לצורך שיפור ההולכה החשמלית) זה חמש שנים. מיינד, ההתקן האלחוטי החדש של החברה, כולל בין 32 ל-64 חיישנים, והושק לשימוש מסחרי החודש. ד"ר איי.קיי פראדיפ, מנהל החברה, אומר כי על ידי מדידת תשומת לב, מעורבות וזיכרון, הציוד יכול לאמוד כוונת רכישה, תחושת חדשנות ואת מידת ההבנה שמעוררת פרסומת.

עם זאת, יש הרואים בנוירו-שיווק מדע בגרוש, לפחות בינתיים. אף שיש ראיות לכך שמדדים מבוססי EEG יכולים לשקף תהליכים מחשבתיים שבוודאי מעניינים משווקים, אין שום עדות לכך שהמערכות הניידות האלה מעניקות הצצה אמינה לתהליכים אלה, לדברי פיל האריס, מרצה לנוירו-שיווק באוניברסיטת מלבורן.

הקרן למחקר הפרסום (ARF) פירסמה באחרונה מחקר העוסק בטכנולוגיות נוירו-שיווק. נוירו פוקוס ואמסנס - חברה נוספת המשתמשת בהתקני EEG ניידים למחקרי שוק, סירבו לקחת חלק במחקר. ד"ר פראדיפ טען כי לדעתו השיטות ששימשו את ה-ARF היו לקויות. שמונה החברות שכן השתתפו במחקר התבקשו להעריך קמפיין למותג משחות שיניים, והגיעו למסקנות מאוד מגוונות ולא חד משמעיות בנושא.

מי שאינם זקוקים להוכחת יעילותה של הטכנולוגיה הזאת, הם אמנים המשתמשים בהתקני BCI. בפסטיבל FutureEverything שהתקיים במאי במנצ'סטר, מרקוס לוטיינס יצר מיצב מולטימדיה אינטראקטיבי, שהמיר קריאות EEG של אנשים ששתו קוקטייל וודקה לתצוגות ויזואליות צבעוניות שהוצגו בשידור חי.

כריס מאייר, מעצב גרפי מקליפורניה, השתמש בטכנולוגיה כדי לירות חצים מתוך אקדח צעצוע באמצעות המחשבה בלבד. אחרים אף הרחיקו לכת: קבוצה של אמנים מטורונטו השתמשה בהתקן של נוירוסקיי המחובר למיכל גז כדי ליצור להבות בגובה שבעה מטרים.

כצפוי, לא כולם מתלהבים מההמרה של הקשר הפיסי המסורתי של האנושות עם טכנולוגיה בקשר עמוק יותר - מתווך על ידי ממשק BCI. ינס קלאוזן, מומחה לאתיקה רפואית באוניברסיטת טובינגן בגרמניה, מזהיר כי שימוש עודף ב-BCI למשחקים עלול לשנות את פעילות המוח, באופן שמשחקים רגילים אינם מסוגלים לו ושאנו טרם מבינים.

לדעתו, טשטוש ההבדל בין מחשבה על מעשה לבין ביצועו, מעלה שאלות מוסריות ופילוסופיות מורכבות. אך על פי המצב הנוכחי, נראה כי הטכנולוגיה עומדת בפני תקופה של פיתוח מהיר, שגם הנזקקים וגם רודפי ההרפתקאות צפויים לקדם בברכה. כפי שאמרה טאן לה, אחת ממייסדי אמוטיב בכנס TED בשנה שעברה: "רק התחלנו לגרד את פני השטח של מה שאפשרי".