האבירה בשיער הלבן וחליפת השאנל

ניו יורק טיימס

>> בתחילת החודש נעצרה שיירת לימוזינות שחורות ליד פאלה דה פארו במרסיי, ושרי האוצר של גרמניה, צרפת, ארה"ב ושאר מדינות G7 נפלטו מהן, עטויים חליפות שחורות. הם נאספו לארוחת עבודה בנושא משבר החובות באירופה. עיניהם פנו לכריסטין לגארד, היו"ר החדשה של קרן המטבע הבינלאומית (IMF). לפני זמן לא רב היא היתה אחת מהם - שרת האוצר של צרפת. ואולם ברגע שהיא חצתה את האוקיאנוס האטלנטי היא נהפכה למשהו שהתמיה אותם. לגארד נעשתה עצמאית.

בחודשים הספורים מאז שנהפכה לאשה הראשונה בראשות הקרן, לגארד, 55, שטפה כהוגן את עמיתיה לשעבר באירופה על שלא דיברו בקול אחד לגבי הצלת גוש היורו. בנאום אחר נאום, היא הזהירה כי מדיניות הצנע שאירופה כופה על יוון ושכנותיה מוכות החובות חונקת את הצמיחה הכלכלית, וטענה כי יש לרסנה.

גרוע מכך בעיני הגברים שישבו בחדר, לגארד היתה שותפה לאחריות להתמוטטות האמון בשווקים הפיננסיים. היא העזה לומר במפורש את מה שרובם לא העזו לומר בפומבי: הבנקים האירופיים לא מוגנים מהסערה כפי שנדמה.

האם הקרן דיברה מגרונה? כן. עם עתיד היורו המוטל על כף המאזניים, לגארד מצטיירת והולכת כאירופאית שמוכנה לדבר בגלוי על בעיותיה של היבשת. אם יוון תכריז על חדלות פירעון והבנקים האירופיים ייפגעו, ההדים יורגשו בכל העולם. אבן הדומינו הבאה תהיה איטליה, בעצמה חברה ב-G7. ממשל אובמה, החושש מגלישת המשבר לארה"ב, לוחץ על מנהיגי אירופה לפעול בנחישות.

הקרן כבר מנהלת חילוץ של מיליארדי דולרים שהוגש ליוון, אירלנד ופורטוגל - מצב שהיה בלתי מתקבל על הדעת רק לפני שלוש שנים. ולפיכך, ללגארד יש תפקיד חשוב בהישרדות גוש היורו.

"החודשים הראשונים שלה בתפקיד היו מעודדים מאוד למי שחששו ממינוי אירופאי מכלכלת גוש היורו בעת משבר", אומר סיימון טילפורד, כלכלן ראשי במרכז לרפורמה אירופית, קבוצת מחקר מלונדון שתומכת באחדות האירופית. "היא מכירה בכך שקרן המטבע חייבת להפריד עצמה מהאליטה המנהיגותית של גוש היורו ומהאסטרטגיה הכושלת שלה לטיפול במשבר".

בכנס השנתי של הקרן והבנק העולמי, המתקיים בימים אלה בוושינגטון, אירופה היתה הנושא העיקרי בדיון. הקרן הורידה את תחזית הצמיחה העולמית, והזהירה מפני השלכות כלכליות קשות אם אירופה לא תפתור את בעיית החובות שלה בקרוב. סגנה של לגארד, הכלכלן הראשי של הקרן, אוליבייה בלאנשאר, אמר שעל אירופה "לקחת את עצמה בידיים".

לגארד לא היססה לעלות לדוכן הנואמים בתפקידה בקרן המטבע. היא הזהירה כי המשבר הכלכלי הגיע ל"שלב חדש ומסוכן", וחזרה על כך כמה פעמים בפגישות של הקרן. היא דרשה צעדים נוספים לחיזוק גוש היורו.

"אין מקום לדו-משמעות בנוגע לכיוון העתידי", היא אמרה בריאיון במייל, לאחר שסירבה להתראיין בנימוק שהיא עסוקה מדי. "מסר לא ברור או מבולבל יוסיף לאי הוודאות בשווקים ויחמיר את המתח".

לא ירדה מהעץ הגבוה

לא ברור אם לגארד יכולה לעשות הרבה כדי לבלום את המשבר. לעתים דבריה הבוטים מחמירים את המצב, הגרוע ממילא. לפעמים היא חוזרת בה מדבריה כשנראה שחרגה מהמותר. באוגוסט נפלו מניותיהם של הבנקים סוסייטה ג'נרל, דויטשה בנק ובנקים גדולים אחרים, לאחר שהיא טענה כי הבנקים האירופיים זקוקים להזרמה דחופה של הון.

הממסד האירופי הפוליטי והבנקאי זעם. כריסטיאן נוייר, נגיד הבנק המרכזי בצרפת וחברה של לגארד, אמר: "בכנות, אני לא מבין מה היא אמרה". בפגישה בצרפת לחצו שרי האוצר על לגארד להפחית את הלחץ. למחרת היא הופיעה בפני כתבים ואמרה שההערכה כי הבנקים האירופיים יצטרכו 200 מיליארד יורו בהון חדש, לפחות, אינה סופית; וכי הקרן בוחנת את הנתונים מול מדינות אירופה.

לגארד ביצעה תפניות בעבר, אך הפעם היא לא ירדה עקרונית מהעץ הגבוה: בנקים רבים יצטרכו עדיין בולמי זעזועים גדולים יותר כנגד הפסדים במקרה שיוון תגיע לחדלות פירעון. בשבוע שעבר הזהירה הקרן שלבנקים יש הון של 300 מיליארד יורו, המוחזק באג"ח ממשלתיות בסיכון - אך לא אמרה כי עליהם לגייס סכום שכזה.

בכל מקרה, הסכום גדול בהרבה מה-2.5 מיליארד יורו שהרגולטורים באירופה אמרו באביב האחרון כי על הבנקים לגייס. ייתכן שהעובדה שכל כך הרבה מנהיגים באירופה נובחים בקולי קולות, מוכיחה שלגארד נגעה בעצב חשוף.

"הגיע הזמן שקרן המטבע תקרא לילד בשמו, בכל מה שנוגע לבנקים", אמר קנת רוגוף, פרופ' לכלכלה בהרווארד ולשעבר כלכלן ראשי של קרן המטבע. "הם יודעים שיש בעיה, אבל הם לא רוצים להודות בכך".

עוד כלכלן לשעבר של הקרן, סיימון ג'ונסון, אמר שמוקדם מדי לדעת אם לגארד תצליח. "אנו צריכים לפחות עוד חודש-חודשיים כדי להבין מי היא ומה היא יכולה להשיג", הוא טען.

במובן מסוים, לגארד צריכה להכות על חטא. הצלחתה בטיפול במשברים היתה חלקית בלבד כשהיתה שרת האוצר של צרפת. בימים שלפני קריסת ליהמן ברדרס, לדוגמה, היא הבטיחה לצרפתים כי הגרוע מכל כבר מאחוריהם. ביולי האחרון היא חזתה כי מבחני העמידות של הבנקים באירופה יראו כי הם "בריאים ושלמים", והצהירה כי הבנקים הצרפתיים הם מהבטוחים ביותר.

כשיוון החלה ליפול, לגארד היתה מאלה שזרעו את זרעי הבעיות שכעת מערערות את אירופה. היא הצטרפה לממסד הצרפתי בכניעתו למתווה הגרמני לטיפול במשבר. התוכנית כללה העלאות מסים וקיצוצים עמוקים בהוצאות במדינות שגם כך היו כל כך חלשות, שהן נזקקו לחילוץ מצד שכנותיהן העשירות ומקרן המטבע.

מאוחר יותר, לאחר שנחשף כי יוון בישלה את המאזנים הלאומיים כדי להצטרף לגוש היורו - סוד גלוי בחוגים הפיננסיים באירופה - לגארד הזהירה כי יוון בסכנת חדלות פירעון, אם היא "לא תפעל לעשות סדר בתקציב שלה". היא צידדה בבנק המרכזי של אירופה בהתנגדות לכל ארגון מחדש של חובותיה של יוון.

רבים מסכימים שהתוכנית העצימה את המשבר, מכיוון שהטילה על כתפי יוון דרישות בלתי אפשריות ועוררה חששות כי כלכלות גדולות יותר, כמו איטליה וספרד, עלולות להיקלע למשבר. וזה פגע בבנקים, בעיקר בצרפת, שקנו אג"ח של הממשלות הללו. ההתנגדות העזה לצנע במדינות החלשות, חוששים רבים, תוביל להתחזקות מפלגות ימין קיצוני במדינות אלה.

"במובן הזה, היא שותפה לאשמה", אמר טילפורד. "תמיכתה בצנע גרמה לדחיפת כלכלות לתהום, וגרמה לאובדן עצום של אמון שהביא להתפשטות המשבר לליבה הכלכלית של גוש היורו".

לגארד הבחינה בכתובת על הקיר. אחד ממהלכיה המפתיעים בקרן היה תפנית לאחור בנושא הצנע. הקרן תמיד נהגה לאלץ מדינות עניות להפחית הוצאות ולהעלות מסים בתמורה לסיוע שלה. כעת היא משנה את זמירותיה מול המדינות העשירות. לנוכח האבטלה והמיתון הממושכים, לגארד מייעצת לארה"ב ולאירופה לעודד את הצמיחה וליצור תעסוקה באמצעות הגדלת ההוצאות הממשלתיות - גם אם הן ינפחו זמנית את החוב הלאומי.

לורנס סאמרס, לשעבר יועצו הכלכלי של נשיא ארה"ב ברק אובמה, אומר שלגארד עושה את הדבר הנכון. היא מפנה עורף לאורתודוקסיה של קרן המטבע, הוא אומר. "קרן המטבע תמיד אמרה שקיצוצים תקציביים הם הפתרון לבעיות", אומר לורנס. "התפנית של לגארד היא שינוי מרענן בחשיבה, ומדגישה כי עלינו ליצור בסיס לצמיחה".

"כולם - כולל השווקים - מבינים שההתחייבויות לקצץ בהוצאות לא יכולות לשרוד לאורך זמן אם יש דשדוש כלכלי, אבטלה גבוהה וחוסר שקט חברתי", כתבה לגארד במייל.

התנגדה ליורובונדס - אך התקפלה

מהלך נוסף המעיב על לגארד היה התנגדותה לקריאות שנשמעו להגברת האחדות האירופית. הרעיון שהעלו אנשים כמו מריו דראגי, איטלקי שייהפך לנגיד הבנק המרכזי של אירופה בנובמבר, ליצור אג"ח משותפות למדינות גוש היורו כדרך לפתור את משבר החובות, זכה לתגובה נחרצת ממנה: "Non". לדבריה, על ההנהגה באירופה להגיע לשותפות הדוקה יותר לפני שתנפיק אג"ח שכאלה.

עם התחזקות התמיכה באג"ח המשותפות, המכונות יורובונדס, לגארד שומרת כעת על שתיקה. במייל אלינו היא כתבה: "אירופה זקוקה לחזון משותף לעתיד. בפשטות, היא צריכה יותר אירופה, לא פחות".

המסר הזה הרגיז אשה חזקה אחרת באירופה: אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה. בניגוד לבוס הקודם של לגארד, ניקולא סרקוזי, שיחסיו עמה היו סוערים, מרקל ולגארד היו חברות טובות. ואולם ידידותן עמדה במבחן באביב האחרון, כשלגארד אמרה שגרמניה אשמה לפחות חלקית בסדקים הנפערים באירופה.

גרמניה נהפכה למעצמה כלכלית באמצעות יצוא למדינות חלשות יותר, כמו ספרד. כעת, כשכלכלת ספרד ואחרות בצרות, אמרה לגארד, גרמניה מסרבת לייבא מהן. לדבריה, הפתרון הוא שברלין תפעל לעידוד הצריכה המקומית. "כשיש מאמץ ליצור גוש כלכלי כמו גוש היורו, כולם חייבים לעשות מאמץ", אמרה אז לגארד. התוצאה היתה תגובת נגד נזעמת בעיתונות הגרמנית, והרבה קיטור שיצא ממשרדיה של מרקל.

מאז התקרית של לגארד מול גרמניה, התאמץ סרקוזי להדגיש את האחדות בין צרפת וגרמניה, נישק באוויר את מרקל מול המצלמות ואחז בזרועה בכל הזדמנות.

"האמריקאית" עם הבגדים האלגנטיים

בפגישתה עם השרים בפאריס, התבקשה לגארד שלא לטלטל את הסירה כל כך, אך היא היתה רגילה לכך. כאשה שלא היתה תוצר של הגראנד-אקול - מערכת בתי הספר היוקרתיים של צרפת שממנה יצא כמעט כל פוליטיקאי צרפתי, פקיד ממשל בכיר ומנכ"ל תאגיד - היא תמיד נחשבה אאוטסיידרית, ולעתים הואשמה כמי שאינה מבינה מספיק בכלכלה. כיו"ר לשעבר של משרד עורכי הדין הגדול בייקר אנד מקינזי משיקגו, היא חיה בארה"ב במשך שש שנים, ב-1999-2005. התקופה ההיא זיכתה אותה בכינוי "ל'אמריקן" (האמריקאית) בקרב צרפתים שלא ראו בניסיון האמריקאי שלה יתרון.

לגארד, כסופת השיער, הגבוהה והמסוגננת, עם צעיפי ההרמס, מקטורני השאנל ונעלי כריסטיאן לאבוטין שלה, הואשמה גם על ידי החברים הגבריים של הממסד הצרפתי כי בגדיה מעניינים אותה יותר מעבודתה. במהלך תקופת מועמדותה לראשות הקרן אמר לורן פביוס, שר אוצר לשעבר של צרפת, כי "לגארד תצליח לזכות בתפקיד. היא אשה אלגנטית". העיתונות הצרפתית התנפלה בתיאבון על העקיצה.

בקרן המטבע יש תחושה שלגארד התעלתה לצורך התפקיד. הדיבורים על כך שהיא מוטה לטובת אירופה התפוגגו. "אנשים מרגישים שיש להם מנהיג. יש בוס", אמר בכיר בקרן. לגארד מתקדמת במלוא המרץ - היא נואמת, מופיעה בטלוויזיה ומככבת בפרופילים במגזינים, מ"דר שפיגל" הכבד ועד "ווג" הזוהר. המדיה אוהבת להציג אותה כהוכחה שאשה יכולה לנהל עניינים ברומו של עולם ולשמור על מלתחה מעודכנת, מבלי לאבד אמינות.

למרות הכל, ללגארד יש עוד דרך ארוכה. בנאום ב-15 בספטמבר בוושינגטון, היא אמרה שהקרן תמשיך לפעול בתקיפות. "לפעמים כשמגבירים את הלחץ, עוזרים לפתור את המשבר", היא אמרה.