בעד העלאת המסים לעשירים
לא הכרזת מלחמת מעמדות
ברוס ברטלט, בכיר לשעבר בממשל רייגן וג'ורג' בוש האב, "ניו יורק טיימס"
"יש הטוענים כי קיצוצי המס לעשירים הביאו לצמיחה כלכלית חזקה יותר, אולם טענה זו מוטלת בספק. הצמיחה היתה חזקה יותר בשנות ה-90, כשהמסים היו גבוהים יותר. גביית שליש מהכנסות המאיון העליון אינה הכרזת מלחמת מעמדות - זה כבר קרה בממשל של רונלד רייגן. הדבר החשוב הוא שאנשים יבינו שאיננו יכולים להרשות לעצמנו להשית שיעורי מס אפקטיבי נמוכים כל כך על האנשים שיכולים לשלם הכי הרבה, בשעה שכלל ההכנסות כאחוז מהתמ"ג הן בשפל של 60 שנה, ואנו עומדים בפני משבר חובות. הסוגיה היא לא אם על העשירים צריכים לשלם יותר, אלא מהי הדרך הטובה ביותר להשיג זאת".
-
למסות עשירים, לא ללוות מהם
ריצ'רד וולף, "גרדיאן"
חלק ניכר מהכסף שהעשירים חוסכים ממסים מולווה על ידיהם לממשלה, באמצעות קניית אג"ח ממשלתיות להשקעה בתיקיהם הפרטיים. עדיף שהממשלה תטיל עליהם מסים כדי לממן את פעילותה, במקום ללוות מהם כסף. האמריקאים העשירים לוקחים את הכסף שחסכו במסים ומשקיעים חלקים ממנו בסין, בהודו ובמקומות אחרים - זה מייצר עבודה שם, ופחות בארה"ב".
-
צריך לחלק את הפסגה
רוברט רייך, פרופסור למדיניות ציבורית באוניברסיטת ברקלי, לשעבר בכיר בממשלות קרטר, פורד וקלינטון
שיעור מס של 20% הוא נמוך באופן מגוחך לעומת מה שמיליונרים ומיליארדרים צריכים לשלם. רשמית, על הכנסה של יותר מ-379 אלף דולר צריך לשלם מס של 35%. אפילו שיעור זה הוא עלוב בהשוואה לשלושת העשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה. העשירים כיום משלמים את המסים הנמוכים ביותר מאז. כל כך הרבה כסף מרוכז בפסגה שאנחנו צריכים עוד מדרגות מס, מס שולי גבוה יותר בכל אחת מהן, וחוקי מס שיטפלו בכל סוגי ההכנסה - רגילה או רווחי הון - באופן שווה".
-
לבטל הטבות מיוחדות
"וושינגטון פוסט", מאמר מערכת
על הקונגרס למסות את כל סוגי ההכנסה במדרגה העליונה - מעבודה ומרווחי הון - באופן אחיד. ביטול הטבות מיוחדות יניב הכנסות נוספות. הרחבת בסיס המס תניב הכנסות נוספות. שיעור המס לא חייב להיות יותר מ-29.2% - השיעור שהעשירים ביותר שילמו ב-1992. מערכת הוגנת ויעילה שתגייס עוד הכנסות היא משהו שכל האמריקאים - מאילי ההון הפלוטוקרטים ועד מוכי העוני - יוכלו לתמוך בה".
-
תאוות בצע בוטה
סאלי קוהן, אסטרטגית ופרשנית פוליטית, CNN
צריך לשים לזה סוף. לתת יותר ויותר כוח וכסף לעסקים הגדולים ולסופר-עשירים לעולם לא יוביל ליצירת עוד מקומות עבודה, שכר טוב יותר וכלכלה טובה יותר, אלא רק ליצירת יותר יאכטות ובתי יוקרה. עלינו להבין כי הקיצוניות של המתנגדים למס היא תאוות בצע בוטה, המסווה את עצמה בנימוקים כלכליים עלובים. עלינו להבין כי מלחמת מעמדות אינה מטרה של הליברלים, אלא מציאות שמרנית שקודמה על ידי דורות של מדיניות שנועדה לאפשר לעשירים לרמות את המעמד הבינוני".
-
המשקיע המיליארדר וורן באפט קורא לנשיא אובמה להעלות את המס על עשירים
"מנהיגי ארה"ב ביקשו מאתנו לעשות ‘הקרבה משותפת', אך כשהם ביקשו זאת, הם שכחו לבקש ממני. בדקתי בקרב חבריי המגה-עשירים איזה קורבן הם מצפים להעלות, אבל גם הם נותרו ללא פגע. בשעה שהעניים והמעמד הבינוני נלחמים עבורנו באפגניסטאן, ובשעה שרוב האמריקאים נאבקים לסגור את החודש, אנו, המגה-עשירים, ממשיכים ליהנות מהטבות מס מפליגות.
חלקנו מנהלי השקעות שמרוויחים מיליארדי דולרים מעמל יומנו, ואולם מותר לנו לסווג את ההכנסה כריבית מצטברת על רווחי הון, ולפיכך לשלם מס של 15% בלבד. אחרים מחזיקים בחוזים עתידיים על מניות למשך 10 דקות ומשלמים על 60% מהרווח מס של 15%, כאילו היו משקיעים לטווח ארוך.
ברכות אלה ואחרות הומטרו עלינו על ידי המחוקקים בוושינגטון, שחשים חובה להגן עלינו כאילו היינו ינשופים מנוקדים או זן אחר בסכנת הכחדה. זה נחמד כשיש חברים בחלונות הגבוהים.
עבדתי עם משקיעים במשך 60 שנה, ועדיין לא ראיתי איש מהם - אפילו כשמס רווחי ההון היה 39.9% ב-1976-1977 - נרתע מהשקעה הגיונית בגלל שיעור המס על הרווח הפוטנציאלי. אנשים משקיעים כדי להרוויח כסף, ומסים פוטנציאליים מעולם לא הרתיעו אותם.
לאלה שטוענים כי מיסוי גבוה פוגע בתעסוקה, הייתי אומר כי כמעט 40 מיליון משרות נטו נוספו ב-1980-2000, ומאז אתם יודעים מה קרה: המסים ירדו, והרבה פחות משרות נוצרו".
-
ליליאן בטנקור, הבעלים של לוריאל, חתומה על מכתב המיליארדרים הצרפתים הקורא להטלת מסים על העשירים
"אנחנו מודעים לכך שהרווחנו מהמערכת בצרפת ומהתנאים באירופה. תרומתנו אינה התרומה לכשעצמה. היא צריכה להיות חלק ממאמץ גלובלי של רפורמות בהוצאות ובהכנסות הממשלה. בזמן שבו הגירעון הציבורי מחמיר, ועמו חובות המדינה מאיימים על העתיד של צרפת ואירופה, וכשהממשלה מבקשת מכולם להפגין סולידריות, אנו חשים שעלינו לתרום למאמץ"
-
לוקה די מונטזמולו, יו"ר פרארי
"הממשלה צריכה לגייס כסף על ידי מכירת נכסים והפחתת ההטבות לפוליטיקאים המפונקים של איטליה, ורק אז, תרומה מצד הציבור הרחב היא נחוצה.
צריך להתחיל מלבקש מאלה שיש להם הכי הרבה, כי זה שערורייתי לבקש זאת מהמעמד הבינוני"