ליוון אין לאן לפנות

ניו יורק טיימס

>> החששות הגוברים לחדלות פירעון של יוון מובילים כלכלנים לנסות למפות את התוצאות האפשריות של משבר החובות באירופה.

למשברים פיננסיים יש תמיד השלכות בלתי צפויות. בגלל הפחדים האלה פועלת יוון בקדחתנות בשיתוף פעולה עם אירופה במטרה למנוע חדלות פירעון, באמצעות יישום צנע מחמיר יותר בתמורה לקבל סיוע.

ואולם יותר ויותר כלכלנים מאמינים כי חדלות פירעון היא בלתי נמנעת וכי היא עדיפה ליוון אף שתגרום הלם למערכת שלה בטווח הקצר וגם לאירופה כולה. ההשלכות של מהלך כזה או ארגון מחדש של חובותיה באופן רדיקלי יהיו פחות חמורות מהשלכות הנתיב הנוכחי שיוון פוסעת בו.

חדלות פירעון תסיר מעל גבה של יוון את הגיבנת הענקית של החובות שאינה יכולה לפרוע, ולא משנה כמה תקצץ בהוצאות הממשלה - קיצוץ שפוגע בכלכלתה. בה בעת, החשש הוא מהבלתי ידוע מעבר לגבולות יוון. להערכת מריל לינץ', במקרה של חדלות פירעון של יוון תאבד כלכלת אירופה 1.3% מהתוצר שלה ב-2012.

סיכויי התפשטות המשבר למדינות אחרות במקרה של חדלות פירעון של יוון גבוהים. סך החוב היווני הציבורי הוא 370 מיליארד יורו (500 מיליון דולר). לשם השוואה, החוב של ארגנטינה היה 82 מיליון דולר כשהיא הכריזה חדלות פירעון ב-2001; לרוסיה היה חוב של 79 מיליארד דולר ב-1998 כשהיא הכריזה חדלות פירעון.

חדלות פירעון של יוון עלולה להכביד את הלחץ על איטליה, הכלכלה השלישית בגודלה בגוש היורו. על אף שאיטליה היא בעלת כושר פירעון, היא נאבקת כעת להטלת צנע ולמציאת דרכים לעודד את הצמיחה. החוב של ממשלת איטליה גדול פי חמישה מזה של יוון. חולשת הכלכלה והקשיים הפוליטיים באיטליה הובילו את סטנדרד אנד פור'ס (S&P) להוריד את דירוג האשראי של איטליה ל-A.

"אין לי מושג מה תהיה השפעת חדלות פירעון על מדינות אחרות, במיוחד על איטליה", אמר פיטר בופינגר, כלכלן שמייעץ למשרד האוצר הגרמני. "אם יש רק 5% סיכוי שזה ישפיע על איטליה, אז לא כדאי לעשות זאת".

התוצאות תלויות במידה רבה בחומת האש שמנהיגי אירופה יוכלו להקים כדי לבלום את התפשטות הנזק. הם יצטרכו להגיע להסכמה מהסוג שעד כה לא הצליחו לגבש, בגלל התנגדות ציבור הבוחרים במדינות רבות להשקעת מיליארדי יורו ביוון.

יש לשפר את מנגנון החילוץ האירופי במהירות, כך שיוכל לרכוש אג"ח ממשלתיות אירופיות ולספק הלוואות חירום למדינות שצריכות להזרים הון לבנקים שנפגעו. חילוקי הדעות לגבי הדרך הטובה ביותר להמשיך קדימה עיכבו עד עתה את אישור הרחבת מנגנון החילוץ.

מריל לינץ' מעריך כי במקרה הגרוע, הפסדי הבנקים באירופה עלולים להגיע ל-543 מיליארד דולר. הבנקים הצרפתיים והגרמניים יהיו אלה שייפגעו הכי הרבה. "יהיו הפסדים נוספים משמעותיים כתוצאה ממחיקת הלוואות וסבב שני של השפעות, נפילות של בנקים בפריפריה וחשיפה של המגזר הלא-בנקאי", נכתב בדו"ח של מריל לינץ'.

אמנם מחיקה ("תספורת") של 60%-70% משווי האג"ח שמחזיקים הבנקים נראית קיצונית, אך המספר הזה מייצג את ציפיות השוק. מרבית האג"ח היווניות נסחרות עתה בפחות מ-40 סנט על הדולר (כלומר ב-40% מערכן הנקוב).

חדלות פירעון של יוון תעלה ביוקר לבנק המרכזי של אירופה, שקנה אג"ח יווניות ב-40 מיליארד יורו במחירים גבוהים ממחיר השוק. אם הוא יצטרך למחוק חלק נכבד משווי האג"ח, הוא יצטרך הזרמת הון - וזו תיפול על כתפיה של גרמניה.

אנליסטים אומרים שחומרת המשבר תלויה בשאלה אם יוון תישאר בגוש היורו או תיאלץ לעזוב אותו ולחזור לדרכמה. ויליאם בויטר, כלכלן ראשי בסיטי, מציג שני תרחישי חדלות פירעון. בראשון, יוון תיאלץ את נושיה מהמגזר הפרטי לקחת הפסד של 60%-80%, אך תצליח להישאר בגוש היורו מכיוון שתתחייב לפרוע את חובותיה לאיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית. טכנית, יהיה מדובר בחדלות פירעון, אך ההפסד לא ייחשב למחיקה של ממש של חובותיה של יוון, ותיאורטית, לא תהיה התפשטות של המשבר.

תרחיש מסוכן יותר הוא עזיבה של גוש היורו. לדעת בויטר, מחיקת החובות במקרה זה תגיע ל-100%, והשפעותיה על השווקים הבינלאומיים תהיה חמורה יותר. הצד החיובי יהיה שפיחות הדרכמה החדשה יהפוך את יוון לתחרותית יותר, ואולי יעודד את צמיחתה.

כרגע נציגי יוון תקיפים בעמדתם כי המדינה לא תכריז על חדלות פירעון או תצא מגוש היורו, וכי פיחות המטבע לא עומד על הפרק. בכיר במשרד האוצר היווני אמר כי ישלח ארגז של דום פריניון 2005 אם יוון אי פעם תמחק חובות.

ההיסטוריה מלמדת כי מדינות מגיעות לצעד הקיצוני של הפניית גב למלווים הבינלאומיים שלהן רק כשהחגורה שלהן הודקה עד כדי כך שהתקציב שלהן בעודף, מלבד תשלומי הריבית לבנקאים שמשאירים אותו בגירעון. זה המצב שנוצר בארגנטינה, אקוודור, אינדונזיה וג'מאיקה. יוון תגיע למצב כזה, שנקרא איזון ראשוני של התקציב, ב-2012.

"האינטרס של יוון הוא להכריז חדלות פירעון כעת, כי אין סיכוי שהיא תוכל לפרוע את חובותיה", אמר דזמונד לכמן, לשעבר כלכלן של קרן המטבע הבינלאומית. "יוון, שהיא משוללת כושר פירעון, תצטרך לארגן חובותיה, ועדיף לה לעשות זאת כעת".