הנציבות האירופית מזהירה את שרי האוצר של גוש היורו מפני מחנק אשראי
באופן מפתיע, למרות חוסר אמון השווקים במנהיגות הכלכלית ומחנק האשראי במשק, הפסימיות לא משתקפת במחירים ובמגמות. הסיבה: הרווחים הפוטנציאליים של "היום שאחרי"
לשוק האג"ח, כמו גם לשוק המניות ולשער השקל-דולר, יש את כל הסיבות לרדת.ההערכות הסובבות את השוק הן פסימיות באופן כמעט חסר תקדים, אשר יכול להוביל את השוק בעיקר כלפי מטה. הדבר ניכר בתחזיות הכתובות וגם באווירה הקיימת בקרב גופי ההשקעה העיקריים והמובילים במשק.
מהם היסודות לחששות?
ראשית, ניהול תקציב המדינה, אשר מתקבל בצורה שלילית ביותר. הגירעון בפועל הוא גבוה מאוד באופן היוצר חשש מפני צרכי גיוס אשר ישטפו את השווקים בהיצע. אבל ההתייחסות של השוק אינה רק עניין של כמויות, היצע וביקוש בהווה או בעתיד, אלא תחושה של חוסר אמון בסיסי שנוצרה בשווקים כלפי המנהיגות הכלכלית.
במצב אחר, או בכל מדינה מערבית אחרת, חוסר אמון שכזה היה גורר עלייה בולטת - הרבה יותר מזו שנרשמה בפועל - בתשואות ונפילה במחירי האג"ח.
שנית, אל חוסר הבהירות בנוגע למדיניות הפיסקלית מצטרפים גם צרכי הגיוס שפורסמו מצד חברות ממשלתיות, כמו חברת החשמל או מקורות.
שוק ההון גם מרגיש את מצוקת האשראי הקיימת בקרב חברות במגזר העסקי. אלה פונות לגופים בשוק ההון בכדי לנסות לפתור את מצוקתן ולגשר על מצוקת האשראי הקיימת במערכת הבנקאית.
אחד הביטויים של מחנק האשראי הוא קצב השינוי באמצעי התשלום בשנה האחרונה, אשר הגיע ל-1.6% בלבד - קצב חסר תקדים.
וכן, כמעט שכחנו. המתקפה הצפויה של ארה"ב בעיראק. עד שהיא לא תתחיל, לא ברור מהי השפעתה האמיתית על ישראל, ולכן גם על הכלכלה. ייתכן כי הנזק יהיה כבד מנשוא, אבל השוק בוחר לראות את התמונה המפוכחת שמציגה מערכת הביטחון ולא את התרחישים השליליים שעשויים להניח משקולת נוספת של חוסר ודאות על המחירים.
אז למה התשואות נתקלות בחסמים חזקים מאוד - 12% בשחרים הארוכים ו-6% בצמודות הארוכות - כאשר סחורה במיליארדים הולכת להציף את השוק? האם לא די במידע חמור וכבד ערך כגון הנ"ל בכדי ללחוץ את המחירים עוד?
מדוע, למרות האיומים על הורדת הדירוג של מדינת ישראל והזעזועים במערכת הפוליטית, השקל שומר על יציבות ואף מגלה סימני התאוששות? כיצד, לאחר הורדת הדירוג של הבנקים הגדולים, שוק המניות ממשיך לעלות ואיתו - מחירי מניות הבנקים?
הסיבה: כי ממתינים ל"יום שאחרי"
אחרי מה? בעיקר, אחרי המתקפה בעיראק, אשר רבים רואים בה גורם המונע פיתרון במרבית הבעיות השליליות הנ"ל, ולכן רבים מאמינים כי תחילת המתקפה עשויה לייצר תהליך חיובי של שחרור החסמים, קודם כל בצד הביקושים ובמגזר העסקי, לאחר מכן בתקציב המדינה וכן, גם במערכת הבנקאית.
רבים בשוק למדו לאהוב את המתקפה עקב כך וההמתנה היא מאוד דרוכה ועירנית. כמו בעלי החנויות והעסקים, כך גם המשקיעים כבר היו רוצים לראות את המתקפה מתחילה ומשחררת אותם מעולה.
האם גם הפחתת ריבית פוטנציאלית מחזיקה את הפעילים? כמובן, היא אחד הביטויים או הגורמים לחסמים הנ"ל ולכך שהשוק ממתין, לעיתים אף בעצבנות, על קו הזינוק: "לכל אחד ברור מהו המתכון לרווחים ב'יום שאחרי'. מדובר בנכסים אשר ייהנו מירידה בריבית ומהשיפור באווירה בקצב מהיר", מנתח אחד הפעילים את התנהגות השוק בימים האחרונים. אותו פעיל מבטא בעצם את הסיבה לכך שהתשואות לא מרקיעות שחקים, למרות מה שנראה כמו אחד המשברים החמורים ביותר בתולדות המשק ושוק ההון.
האופטימיות היא בסיס לשוקי הון בדרך כלל. הרצון ליהנות מהמהלכים החיוביים אשר עשויים לעבור על האפיקים השונים משלים את ההסבר לכך שהמחירים בשוק האג"ח, המניות ובשקל-דולר לא מתמוטטים, אלא דווקא מציגים "רצון" לעלות.
וכאן, האם אחרי אחד המשברים הגדולים שעברו על שוק ההון יבוא אחד התיקונים החזקים שלו? לא ברור, אולם המחשבה על כך מרגשת את הפעילים ומחזיקה אותם עירניים מאוד על קו הזינוק, לקראת המהלכים של "היום שאחרי".