הפצוע האירופי מסרב למות

>> דרמת משבר החובות באירופה מתמשכת זמן רב כל כך, ומתפתלת בין אנטי-שיאים מאכזבים בזה אחר זה, עד שמתחשק לעשות מעשה איילין בניס, החברה העוקצנית של ג'רי סיינפלד, ולצעוק "תמות כבר", לנוכח פרפורי הגסיסה של הפצוע האירופי.

מאמר מרתק שפורסם אתמול בבלומברג, "קיינס, שומפטר והשגיאה הגדולה שלאחר המלחמה", שהוא קטע מספר חדש של סילביה נאסר, Grand Pursuit: The Story of Economic Genius, שיתפרסם השבוע, מזכיר לנו דבר חשוב מאוד: המשבר הנוכחי באירופה הוא רק עוד פרק בהיסטוריה של מלחמות, מהפכות ומשברים שידעה היבשת מאז ומתמיד. למרות השלום-לכאורה ששורר בה זה יובל שנים (אם מתעלמים מכמה מלחמות רצחניות בבלקנים, מטרור בפאתיה המזרחיים של רוסיה ומכמה הפיכות לא כל כך שלוות), אירופה היא ערב רב של אמונות, תרבויות ואינטרסים.

המאמץ המכובד, שנקרא האיחוד האירופי, לגשר על הפערים ולשמור את האלימות מחוץ לעימותים הבין-מדינתיים נסדק בשנתיים האחרונות. אירופה מוכה במשבר מנהיגות, כי היא לא הגיעה עדיין להחלטה אמיתית להתאחד וללכת בעקבות ממשל אחד. ייתכן שלעולם לא תוכל לעשות זאת. בשל כך, משבר החובות לא מגיע לפתרון וגובה מחיר כבד כל כך מאירופה ומהעולם.

אירופה עומדת נכונה להגן על הבנקים שלה, כפי שעולה מהדיווחים על הכנות ממשלת גרמניה לחדלות פירעון של יוון. השאלה אם היא תגן באותה מידה גם על אזרחיה משלמי המסים, והתשובה לכך נראית כרגע שלילית. בשל כך, המחיר שיגבה משבר החובות הזה עלול להיות הכבד ביותר. בסופו של דבר, יכול להיות שיוון תפשוט רגל, שהמשבר הכלכלי, שכבר עכשיו הוא ארוך מאוד במונחים היסטוריים, יתמשך ויתמשך, וייתכן שבסופו של דבר גוש היורו יתפרק, או שחלק ממדינותיו ייאלצו לוותר עוד יותר על ריבונותן החופשית.