עשור למתקפת הטרור של 11 בספטמבר - או לתחילת דעיכת המערב כולו?

בשעות אחר הצהריים, ביום שלישי נעים אחד בספטמבר, העולם פתאום נראה כמקום לא בטוח. ב 15:45, לפי שעון ישראל, התרסק מטוס נוסעים ענקי לתוך המגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי בדרום מנהטן. רשתות הטלוויזיה האמריקאיות והבינלאומיות מיהרו להעלות לשידור את הקלטת הארוע ותמונות של מה שנראה היה לרגעים ספורים כתאונה נוראית עלו לאתרי האינטרנט ברחבי העולם, שחלקם כרעו תחת עומס תעבורת הגולשים.

18 דקות לאחר מכן התפוגגו כל האשליות שההתרסקות היתה תאונה. מטוס נוסעים שני התרסק לתוך המגדל הדרומי. בתוך פחות משעה קרסו תחתם בחום הבעירה שני בנייני התאומים, מהסמלים הבולטים ביותר של הקפיטליזם האמריקאי ומרכז הפיננסים הגדול בעולם.

בקומת הקרקע במגדל עתידים, אחד המרכזים הבולטים של תעשיית ההיי-טק הישראלית, סמוך למערכת TheMarker באותה עת, לא היו מבקרים רבים באותו ערב. הישיבה בתחתיתו של מגדל בולט לעין בנוף המקומי עוררה אי נוחות: אם טרוריסטים מוסלמים קיצונים יכולים להפיל מטוסים על הפנטגון בוושינגטון, הם עשויים להגיע גם לאירופה ואולי אף לישראל. העולם כולו הושלך למערבולת של פחד ואי ודאות. המסחר בבורסת ניו יורק לא נפתח באותו היום, ודיווחים על הקטל הנוראי והבלתי נתפש בניו יורק עוררו פלצות ואימה.

רק שנה וחצי לפני כן היתה ארה"ב כלכלה השיכורה מהצלחתה שלה, עם צמיחה מהירה מתמשכת ואבטלה אפסית. כהונתו של ביל קלינטון כנשיא ארה"ב הביאה לארה"ב עודף בקופת האוצר בזכות ניהול זהיר של התקציב; היא הביאה יוקרה פוליטית וצבאית בזכות ההתערבות במלחמות ביוגוסלוויה ומאמצי התיווך במזרח התיכון; והיא ביססה תעשיית טכנולוגיה שנהנתה מפריחה בזכות תמיכת הממשל באקדמיה ובמחקר. יועץ כלכלי בכיר של קלינטון סיפר לנו שנים לאחר מכן שכשנסע עמו בעולם, התקבל הנשיא האמריקאי בפרחים ותשואות בכל מקום שאליו הגיע.

בספטמבר 2001, לנוכח עיי החורבות בדרום מנהטן, נמצאה אמריקה במקום שונה בתכלית. פקיעת בועת הדוט.קום במארס 2000 מוטטה את הבורסות והחלישה את הכלכלה קשות. הצמיחה בתמ"ג ב 2001 דעכה ל 1.1% לעומת זינוק של 4.1% ב 2000. עם כניסתו לתפקיד, החליט הנשיא ג'ורג' וו. בוש הבן על הפחתת מסים גורפת, שהורידה את רובריקת המס לעשירים ל 35% בלבד, וחתכה בחדות את הכנסות הממשל הפדרלי.

כשהגיעה מתקפת הטרור של אנשיו של אוסמה בן לאדן, ארה"ב היתה בעמדת חולשה כלכלית. נדרשו כמה עשרות מיליוני דולרים שהיו ברשות בן לאדן, הבנה של נקודות התורפה של המערב ואמונה דתית רצחנית ויוקדת כדי להפוך את התקפת אל קאעדה על אמריקה לאחת האפקטיביות בתולדות הטרור.

הטרור הפיל את בורסות העולם

בן לאדן, שחוסל על ידי כוחות אמריקאיים ב 1 במאי השנה, יצא להרוס את ארה"ב. פגיעתה הישירה בחיי אדם של מתקפת הטרור של ארגונו עלתה לאמריקאים בחיי 2,977 קורבנות. הנזק הישיר של התקפות הטרור שבוצעו אז הוערך ב 40 60 מיליארד דולר, אך השלכותיהן העקיפות והנלוות ממשיכות להדהד עד היום. בין כלכלנים מתנהל ויכוח סוער על אומדן הנזק הכלכלי הכולל כתוצאה מארוע הטרור, אך קשה למצוא רבים שלא מייחסים לו חשיבות בקביעת מהלך ההיסטוריה של כלכלת ארה"ב.

האימה שזרע הטרור של 2001 גרמה לצניחה בבורסות בעולם בחודשים שלאחר מכן, אך הבורסות התאוששו. פגיעה ניכרת וישירה יותר נראתה בתעשיית התעופה, בשיבוש חיי נוסעים ותיירים ובהוצאות אבטחה מוגברות בסוכנויות ממשלתיות. עלויות השילוח וביטוח המטענים עלו בעקבות התקפות הטרור ולא חזרו לרמות שלפני כן. אלה תוצאות שקשה שלא לייחס לאירועי ספטמבר 2001.

קשה להוכיח באופן מוחלט שהתקפת הטרור הביאה לפגיעה בצמיחה הכלכלית של ארה"ב. למעשה, החל מהרבעון הראשון של 2002 נרשמה במשך שנתיים עלייה בצמיחה מדי רבעון למעט שניים. ואולם התקפת הטרור, כאמור, הגיעה זמן קצר לאחר הורדת המסים של בוש, שלא ציפה שתיפתח תיבת פנדורה שכזו של הוצאות אדירות לממשל הפדרלי. פחות מחודש לאחר התקפות הטרור, יצאה ארה"ב למלחמה באפגניסטאן, במטרה לחסל את אל קאעדה ולמנוע השימוש באפגניסטאן כבסיס לפעילות טרור עולמית. לפי הערכות, המלחמה באפגניסטאן עלתה לממשל האמריקאי קרוב לחצי מיליארד דולר.

ארה"ב הקימה גם את המשרד לביטחון פנים ב 2002 והשקיעה במלחמה בטרור בארה"ב 400 מיליארד דולר - לפי הערכה של אניטה דנסק, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת וסטרן ניו אינגלנד. לפי הערכה של פרופ' ברוק בלומברג ממכללת קליירמונט מקנה, השקעה זו מנעה התקפות טרור נוספות, שהיו עולות לכלכלה 60 מיליארד דולר.

אירועי ספטמבר 2001 לא הובילו רק להתקפה על הטרור העולמי ועל ארגון אל קאעדה - הן חוללו שינוי מהותי במדיניות החוץ של ארה"ב. ב 2003 פלשה ארה"ב, בראש ברית של כוחות מערביים, לעיראק, במטרה לחסל את איום הנשק הלא קונבנציונלי של סדאם חוסיין - נשק שקיומו לא הוכח עד היום. עלות המלחמה ההיא מוערכת ביותר מ 800 מיליארד דולר.

הוצאות הממשל יותר מהוכפלו

כך נקלעה ארה"ב למלחמה בשלוש חזיתות. כמו כל דבר אחר, קשה לדעת מה היה אילו - אך קשה להאמין שבוש היה מצליח לשנע גייסות של ארה"ב ומדינות אחרות בנאט"ו אלמלא התקפות 2001.

מחקר שנערך על ידי דנסק, עם 20 חוקרים אחרים, והניח שארה"ב לא היתה מגדילה את הוצאותיה הביטחוניות ויוצאת למלחמות אלמלא התרחשו התקפות הטרור, הגיע לאומדן של 2.3 2.8 טריליון דולר בעלויות נוספות בעשור שעבר מאז התקפות הטרור. אפילו הסכום העצום הזה אינו השורה התחתונה בהערכות הנזק הכלכלי שגרמה אל קאעדה.

בעשור שעבר מאז, הוצאות הממשל הפדרלי יותר מהוכפלו, אך הכנסותיו במקביל גדלו ב 10% בלבד. בשל כך נדרש הממשל ללוות כסף כדי לממן את המלחמות. היתה זו הפעם הראשונה מאז מלחמת העצמאות של ארה"ב שבה רוב המימון למלחמה נעשה באשראי - לפי מחקר של פרופ' לינדה בילמס מאוניברסיטת הרווארד.

בילמס כתבה את הספר "The Three Trillion Dollar War" ביחד עם ג'וזף שטיגליץ, פרופ' זוכה פרס נובל בכלכלה. הספר, שחקר את הנזקים הכלכליים של התקפות הטרור, מציע אומדן של 3 5 טריליון דולר להוצאות הביטחוניות. "בן לאדן גרם לארה"ב נזק שלא העלה בדעתו", כתב שטיגליץ החודש, במלאת עשור לאסון התאומים. בילמס טוענת שאירועי הטרור עצמם לא שינו את הכלכלה, אלא תגובת ארה"ב אליהם היתה זו שגרמה לשינוי.החזית הביטחונית הובילה לשינוי נוסף בכלכלה העולמית, שהשפיע קשות על ארה"ב. מכיוון שרוב ייצור הנפט בעולם מתרכז במזרח התיכון ובמדינות חסרות יציבות

ביטחונית, מחירי הנפט ומוצרי האנרגיה זינקו. החשש משיבוש באספקת הנפט לכלכלה העולמית - מארה"ב צמאת הדלק למכוניות ועד למכונת התעשייה המשומנת של סין - היה גורם מעכב נוסף בצמיחה של אמריקה והעולם כולו.

בעשור שמאז התקפות הטרור זינק המחיר הריאלי של הנפט הגולמי בכמעט פי שלושה. העלות לצרכנים, לחברות תעשייה ולממשלות נאמדת במאות מיליארדי דולרים במצטבר. כמובן שלהתייקרות הנפט יש קשר הדוק גם לביקוש הגובר בסין ובכלכלות המתעוררות המתועשות, אך לא ניתן לבטל את חלקו של הפחד.

פעולה אגרסיבית של הבנק הפדרלי

התגובה של מנהיגי ארה"ב להתקפת הטרור לא החלה ונגמרה במישור הצבאי והביטחוני. התקפות הטרור של 2001 הביאו להאצת מהלכי הורדת ריבית שביצע הבנק הפדרלי בארה"ב. הורדות הריבית החלו עוד לפני כן, בעקבות ההאטה הכלכלית שאירעה לאחר פקיעת בועת הטכנולוגיה. ואולם התקפות הטרור הניעו את הבנק הפדרלי לפעול באגרסיביות רבה עוד יותר. שישה ימים לאחר התקפות הטרור, בישיבת חירום של הבנק, הורדה הריבית ב-0.5% ל-3%. עד לסוף אותה שנה הורדה הריבית ל-1.75% וב-2002 התבצעו עוד שתי הורדות, לרמת שפל היסטורית לאותה עת, של 1%. רק ביוני 2004, לאחר שהכלכלה כבר עלתה על פסים של צמיחה מהירה, הבנק הפדרלי החל להעלות את הריבית.

בשלב הזה, שבו הריבית החלה לעלות בצעדים מתונים, כבר קרה דבר בעל משמעות רבה לעתיד לבוא. תקופה של כמעט שלוש שנים שבה שררה ריבית נמוכה (ועוד שנתיים-שלוש של ריבית מתונה למדי במונחים היסטוריים) הובילה להתנפחות של אחת מבועות האשראי הגדולות בהיסטוריה. בין 2001 ל-2007 זינק היקף המשכנתאות בארה"ב מרמה של 70% מהתמ"ג ליותר מ-100%. במקביל, היקף האשראי של ארה"ב, שכולל את הממשל הפדרלי והמקומי, המגזר העסקי ומשקי הבית, זינק מ-2 טריליון דולר ל-4.5 טריליון דולר.

ארה"ב, ועמה העולם כולו, הוצפה בכסף זול להפליא, שאיפשר לאזרחיה לחיות על אשראי ללא הגבלה כמעט. אנשים ללא בתים קנו בתים ללא שום ערבונות או הוכחה ליכולת פירעון. אנשים שהיו להם בתים קנו בתים נוספים. אנשים שרצו לממן הוצאות שוטפות מישכנו מחדש את בתיהם. הריבית הנמוכה היתה כרטיס חופשי להילולת צריכה ובזבוז שאין דומה לה. דיוויד פינסן, יזם פיננסי, כתב בבלוג סיקינג אלפא כי ללא הכסף הזול ותקציבי הביטחון המוגברים, ייתכן שכלכלת ארה"ב היתה מדלגת על שנות הפריחה שקדמו לפקיעת הבועה כליל.

חגיגת האשראי הגיעה לסיום ב 2007, כששוק הדיור האמריקאי החל לצנוח, וגרר עמו בתחילה את הבנקים והמגזר הפיננסי ולאחר כן את הכלכלה כולה. המשבר הפיננסי, ששיאו מסומן בפשיטת הרגל של ליהמן ברדרס בספטמבר 2008 - שבע שנים ושלושה ימים לאחר ארועי הטרור של 2001 - היה הקשה ביותר שידע העולם מאז שנות ה 30 של המאה ה 20. הוא התפתח לכדי משבר כלכלי שעדיין מכה בארה"ב ובאירופה, והוליד אבטלה קשה בכלכלות המפותחות ומשבר חובות שרק מתעצם והולך באירופה.
ארה"ב נמצאת כיום במצב שהיה קשה לדמיין בתחילת העשור הקודם. היא סובלת מגירעון תקציבי של כמעט 10% מהתוצר הכלכלי שלה, כ-1.4 טריליון דולר. החוב הגולמי שלה מגיע בגודלו לשווי התוצר כולו. הידרדרות פיננסית זו בעשור האחרון החלישה בו זמנית את הדולר האמריקאי ב-34% מול סל מטבעות עולמיים המכונה דולר אינדקס. הקשר הזה בין אירועי ספטמבר 2001 לבין המשבר הפיננסי של 2008 שנוי מאוד במחלוקת. שטיגליץ ובילמס הם בין הטוענים הבולטים בעדו. הם, וכמוהם רבים אחרים, חושבים שאירועי הטרור נתנו בידי הממשל האמריקאי רישיון לנהוג בחוסר אחריות תקציבית, ולבזבז את האשראי הכספי והפוליטי שלו על מלחמות מיותרות והטבות מס לעשירים.

קרוב לוודאי שהמשבר הפיננסי של 2008 לא היה מתרחש ללא רגולציה רופפת, תאוות בצע של המוסדות הפיננסיים שהקימו מגדלים פורחים באוויר של ניירות ערך הזויים ורעילים, ונכונותם של הצרכנים להשתתף בהילולה ללא אחריות לאחריתה. הטבות המס שניתנו לעשירי ארה"ב והקשרים ההדוקים בין הממשל לוול סטריט - כל אלה סייעו לפתוח פערים חברתיים וכלכליים שתרמו גם הם משמעותית למשבר, ולאחת מתוצאותיו הבולטות שאנו רואים כיום: מחאת המעמד הבינוני ברחבי העולם.

אז מה היא בעצם חשיבותו של יום אחד בהיסטוריה לעשור שלם ויותר ממנו? רבה מאוד. ביום ההוא, באותו אחר צהריים של מזג אוויר בהיר, ארה"ב ספגה מהלומה אדירה, פיסית ופסיכולוגית. התקפת הטרור ההיא לא היתה רק הקטלנית ביותר בהיסטוריה, היא היתה גם המסוקרת ביותר. היא שודרה בשידור חי ברשתות טלוויזיה ובאתרי האינטרנט. היא השפיעה על מהלכיהם של מנהיגים ומצביאים, של בנקאים ופקידי ממשל, ועל חייהם היומיומיים של מיליארדי אזרחים מאוסטרליה ועד טורה בורה, מאיסלמבאד ועד פרנקפורט, מתל אביב ועד קליפורניה. כל מי שהיה עד לתמונות באותו יום יתקשה לשכוח אותן, וצריבת התמונות הללו בתודעה הקולקטיבית עשויה להתברר לשנים לבוא כאחד הרגעים שסימנו את תחילתה של דעיכת המערב.