איראן לא תחסל את לווייתן

התחממות היחסים בין טורקיה לאיראן לא צריכה להדיר שינה מעיניה של תעשיית הגז המקומית. צורכי המשק הטורקי כל כך גדולים, כך שהם יכולים להכיל בקלות גם יצוא ישראלי וגם יצוא איראני

אם לא תירשם עוד הפיכה בלתי מתוכננת ברחובות איסטנבול, טורקיה אמורה לאשר רשמית כבר בחודש הקרוב את הסכם הפיוס עם ישראל. הסכם זה, שגובש בחודשים האחרונים, אמור לשרת בין היתר את סקטור האנרגיה הישראלי ועל פניו הוא טומן בחובו הבטחות למכירת גז טבעי ממאגר לווייתן ללקוחות טורקיים וללקוחות באזור הבלקן, תוך שימוש בצנרת המקומית.

למעשה, אישור ההסכם היה אמור להתרחש בחודש שעבר, אך ההפיכה הכושלת נגד נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן דחתה את המהלך.
בישראל מאמינים שעם אישור הסכם הפיוס יפתחו הדלתות לסגירת חוזים. למעשה, בישראל בונים על כך שהסכם הפיוס יאפשר למכור לרוסיה דרך טורקיה 6-9 מיליארד מ"ק בשנה ושגם במקרה גרוע יותר ניתן יהיה להשתמש בצנרת האדריאטית כדי להגיע ללקוחות בבלקן.
אבל לא כולם רואים את הדברים עין בעין עם ישראל. מי שמסרבים לשבת בצד, בחיבוק ידיים, הם ספקי האנרגיה הנוכחיים של טורקיה - החל מרוסיה וכלה באיראן. כי ככה זה ששוויו של כל חוזה ל־15 שנה נאמד במיליארדי דולרים - אף אחד לא אוהב להפסיד כסף. איראן, שהוצפה בהבטחות להשקעות רבות לאחר הסרת הסנקציות מעליה, טרם חזתה בהתממשות כל ההבטחות ועבורה כל חוזה גז חדש מהווה הזרמה של חמצן לשוק המקומי - חמצן שמגיע לאחר שנים של סגפנות בחסות המערב.
מימין: נשיא טורקיה ארדואן ונשיא רוסיה פוטין . צילום: אם סי טי האם חוזה שייחתם בין איראן לטורקיה בהכרח מבטל את הסיכוי ליצוא גם ממאגר לווייתן לטורקיה או לשכנותיה? לא ממש.
פיתוח שדות גז גדולים במים עמוקים הוא פרויקט מורכב שדורש מימון רב ושמימושו בעולם שבו מחירי האנרגיה נמצאים בהתרסקות אינו קל.
מעבר לכך, יש לזכור כי הטורקים מעולם לא בנו על מאגר לווייתן שיספק את צורכי המשק הטורקי שצורך כיום 50-60 מיליארד מ"ק בשנה - פי 7 מהצריכה בישראל.
עד אמצע העשור הבא טורקיה צפויה להכפיל את הביקוש שלה לגז. כלומר, סגירת חוזה מול מאגר לווייתן, בהיקף של 7-8 מיליארד מ"ק בשנה רק תגוון את מקורות האנרגיה של טורקיה, תשפר את עמדת המיקוח שלה מול ספקים אחרים ותספק
מענה לכ־10% מהביקוש הנוכחי.
ומילה אחרונה על התמחור: נפילת מחירי האנרגיה בעולם הגיעה לישראל וגם לטורקיה. בדיקת תמחור חוזי הגז בטורקיה מגלה שהתמחור דינמי. המחיר לגז נוזלי נע כיום סביב 3-4 דולר בעסקאות נקודתיות (Spot) וסביב 7 דולר בעסקאות ארוכות טווח לגז טבעי - גבוה ממחיר הגז בישראל.
טורקיה נמצאת במהומה שלטונית שכוללת החלפת אנשי משפט, צבא וחינוך. ולכן, במקרה של בריתות פוליטיות, לא בטוח שההיגיון הכלכלי הוא זה שישחק תפקיד ראשי.
במילים אחרות, התועלת הגיאו־פוליטית מחוזה שכזה, אם וכאשר ייחתם, אינה פחותה מהתועלת הכלכלית שלו - הן עבור ישראל והן עבור טורקיה. אבל אם הוא לא ייחתם אי אפשר לומר שמדובר בהפסד של חוזה בטוח.