הטרור הציל את תקציבי הביטחון של אירופה

אחרי שורת אירועי טרור ביולי, שכללו פיגוע הדריסה בטיילת בניס בריביירה הצרפתית, פיגוע גרזן ברכבת בגרמניה ופיצוץ של מחבל מתאבד במסעדה במדינה, ברור שאירופה מתמודדת עם מציאות בטחונית חדשה. אם זה לא הספיק, המתיחות המתמשכת ביחסים עם רוסיה והרטוריקה האגרסיבית מכיוונה, כמו גם משבר הפליטים הגואה ביבשת הופכות את האתגרים לגדולים אף יותר.
מבחינה כלכלית, תנאי השטח החדשים הללו תפסו את אירופה ממש לא מוכנה. צרפת, בריטניה, גרמניה ומדינות אחרות קיצצו באופן עקבי בתקציבי הביטחון שלהן כחלק ממדיניות הצנע שהכתיב האיחוד האירופי. כך למשל, מאז 2008, הוצאות הביטחון במדינות מערב אירופה צנחו בכמעט 13%.
. אך זהו רק קצה הקרחון. אם ב־2008 הוציאו מדינות אירופה על ביטחון 1.7% בממוצע מתקציביהן, בין 1985 ל־1989 הגיעו הוצאות הביטחון כחלק מהתקציב ל־3.1%. נקודת המפנה הייתה נפילת חומת ברלין ותום המלחמה הקרה, שהביאו לצמצום תקציבי הביטחון. מלחמת המפרץ הראשונה ב־1991, שהסתיימה בהצלחה מבחינת ארה"ב ובנות בריתה במערב אירופה, נתנה דחיפה נוספת לתהליך. במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת מרבית מדינות אירופה עוד השתדלו להקצות יותר מ־2% מהתקציב לצורכי ביטחון – בהתאם לדרישת הברית הצפון אטלנטית (נאט"ו) – אבל עם תחילת המאה הנוכחית גם הרף התחתון הזה נפרץ. ב־2015, רק ארבע מהחברות האירופיות בברית נאט"ו הגיעו ליעד התקציב הביטחוני שהיא מציבה.
הקונספציה עוד לא השתנתה
כך, ב־2015 הוציאו מדינות אירופה החברות בנאט"ו 253 מיליארד דולר על ביטחון. לשם השוואה, תקציב הביטחון של ארה"ב עמד באותה השנה על 618 מיליארד דולר. לו היו ממלאות מדינות אירופה את התחייבויותיהן לנאט"ו, הן היו צריכות להוציא עוד 100 מיליארד דולר על תקציבים המיועדים לביטחון וצבא. הוצאתן הנוכחית על ביטחון ביחס לתמ"ג עומדת על 1.34% בלבד.
הירידה בתקציבי הביטחון במדינות אירופה אף הפכה לאחת מהסוגיות במירוץ לנשיאות בארה"ב. המועמד מטעם המפלגה הרפובליקנית דונלד טראמפ, הגדיר את נאט"ו "בזבוז כסף" ו"מיושנת", והאשים את אירופה בניצול נדיבותה הצבאית של ארה"ב. בהתבטאות שנחשבת קיצונית אפילו עבור טראמפ, הוא אמר שאינו יכול להבטיח שארה"ב תתערב לטובת המדינות הבלטיות (אסטוניה, ליטא ולטביה), החברות בנאט"ו אם הן יהפכו מטרה לאיום צבאי מצידה של רוסיה.
אלא שהמציאות החדשה מביאה כעת לשינוי חד במגמת קיצוץ תקציבי הביטחון באירופה. לאחר המתקפות הקטלניות שביצעו איסלאמיסטיים קיצוניים בפריז בנובמבר 2015 ועל רקע איומי הטרור המתגברים, הגישה הכללית של מדינות היבשת לחשיבותם של תקציבי הביטחון החלה להשתנות. כמה ממדינות אירופה הודיעו כבר באופן פומבי כי יגדילו את תקציבי הביטחון שלהן באופן משמעותי, שינוי של 180 מעלות לעומת הנוקשות התקציבית ששלטה באזור מאז משבר החוב של 2010. המדינות החברות באיחוד האירופי אמנם לא נוטשות את המשמעת התקציבית שלהן, אך מנהיגיהן מעודדים גישה גמישה יותר שתיתן להם את הרוח הגבית הכספית להילחם באיום הטרור המתגבר. "עלינו למצוא את הטרוריסטים האלו, לנתק את הקשרים שלהם, לחתוך את המימון ולעצור את התעמולה המעודדת רדיקליזציה", אמר נשיא צרפת פרנסואה הולנד בתחילת השנה, תוך שהוא מכריז כי צרפת נמצאת "במלחמה" עם הטרור. "סוגית הביטחון קודמת לסוגית היציבות", אמר אז הולנד, כשהוא מתכוון לחוקים הכספיים הנוקשים של האיחוד האירופי.
ד"ר לימור סמימיאן־דרש מביה"ס ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, מזהה במדינות אירופה ניצנים ראשונים של הפנמת צרכי הביטחון, אם כי לא באופן שלם. "אחת מהבעיות בחשיבה של אירופה על טרור היא נקיטת גישה של מניעה, ולא של מוכנות. פעולות כמו הכרזה על מצב חירום והידוק הפיקוח על הגבולות דומים לדרך שבה מנהלים מגיפה שמנסים לעצור את ההתפשטות שלה", היא מסבירה. "בגישה של מוכנות ההנחה היא שהמצב הוא אי־ודאי ולכן אי אפשר למנוע אותו, אלא רק לייצר כלים ופעולות כדי שברגע שקורה משהו יהיה אפשר לפעול טוב יותר. זה עדיין חסר בתפיסת הביטחון האירופית". ד"ר סמימיאן־דרש מבהירה ששתי התפיסות אינן סותרות זו את זו. "לא מדובר בתהליך של אבולוציה. אלו שתי תפיסות שיכולות להתקיים בו זמנית. בישראל למשל, השב"כ והמוסד פועלים במישור המניעתי ופיקוד העורף דואג למוכנות". היא מסבירה.
אבל, השינוי החל להתרחש עוד לפני התקפות הטרור בשנה האחרונה. בוועידת נאט"ו שנערכה בוויילס ב־2014 על רקע פלישת רוסיה לחצי האי קרים, החליטו החברות בברית לעצור קיצוצים נוספים בתקציבי הביטחון ולהגיע ליעד שהציבה נאט"ו בעשור הקרוב.
באופן לא מפתיע, המדינות הבלטיות הציגו בינתיים את התוספות הגדולות ביותר. תקציב הביטחון של לטביה גדל השנה ב־60%, תקציב הביטחון של ליטא גדל ב־35% ושל אסטוניה ב־9%. פולין, שלה הכוח הצבאי העיקרי במזרח אירופה, הגדילה גם כן את הוצאות הביטחון ב־9%.
לפי דו"ח שפרסמה חברת מחקרי הביטחון IHS ביוני, הוצאות הביטחון הכוללות של מדינות אירופה המערבית צפויות לזנק ב־50 מיליארד ליש"ט (כ־66 מיליארד דולר) עד 2019, לסכום של 215 מיליארד ליש"ט (כ־284 מיליארד דולר). שינוי לא צפוי בתוכניות ההתעצמות של נאט"ו הגיע לאחר שאזרחי בריטניה הצביעו ב־23 ביוני בעד פרישה מהאיחוד האירופי.
בריאיון ל"פייננשל טיימס" במאי הזהיר מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג, מההשלכות הביטחוניות שעלולות להיות למהלך כזה על הברית. "בריטניה היא ספקית היכולות הביטחוניות החשובה ביותר בנאט"ו, ותקציב הביטחון שלה הוא הגדול ביותר. היא שנייה רק לארה"ב בכל הברית. בריטניה חזקה באירופה חזקה היא חשובה מאוד עבור היציבות והאחדות גם של נאט"ו", אמר סטולטנברג. "האיחוד האירופי הופך חשוב מאי פעם כמעט בכל אתגר שנאט"ו מתמודדת איתו", הדגיש, "ובריטניה היא המפתח ליחסים בין השניים". בריטניה, אגב, אישרה בתחילת השנה הוצאה של 12 מיליארד ליש"ט לרכישת מטוס בואינג 8P להגנה בים, ותוספת של יחידות לוחמות לצבאה.
לדברי ד"ר סמימיאן־דרש, הדומיננטיות של נאט"ו בתפיסת הביטחון האירופית דווקא מקשה על הסתגלות למצב החדש. "נאט"ו הוקמה כברית למען מלחמה משותפת – המלחמה הקרה. ההכנסה של הטרור למשוואה יוצרת בלבול. באירופה יש כיום ערבוב בין בעיה מסוימת ובין תפיסות אחרות שמעוגנות במלחמה בין מדינות ולא בטרור. בעיה אחרת היא החשיבה הלאומית, הריבונית, שפחות רלוונטית במאבק בטרור בינלאומי", היא מסבירה.
אבטחה באוקטוברפסט
גרמניה הייתה הראשונה במערב אירופה לנקוט צעדים פרקטיים. הצבא הגרמני הכריז ביוני כי הזירה הפנימית לא מתוקצבת מספיק ופועל להגדלת תקציבו ולגיוס חיילים נוספים, בפעם הראשונה מאז המלחמה הקרה. ביולי דיווחה רשת השידור הגרמנית הממשלתית "דויטשה וולה" כי התוכניות כוללות גיוס של 20,000 חיילים נוספים במהלך שבע השנים הקרובות. הצבא הגרמני מונה כיום כ־180 אלף חיילים סדירים וכ־40 אלף חיילי מילואים.
שרת ההגנה הגרמניה אורסולה פון ליין הציגה תוכנית עבודה שלפיה גרמניה תפעל במסגרת ברית נאט"ו והאיחוד האירופי בו זמנית. "גרמניה מוכנה להוביל", היא אמרה במסיבת העיתונאים שבה הציגה את התוכנית.
פון ליין ציינה שתוכנית העבודה האחרונה של הצבא הגרמניה התפרסמה עוד כשרוסיה נחשבה לידידה קרובה, בלוב ובסוריה עוד לא פרצו מלחמות האזרחים, ודאע"ש עוד לא הייתה קיימת. "בתקופת המסמך הקודם לא היה משבר באוקראינה ולא משבר פליטים", אמרה פון ליין. "העולם כיום ניצב בפני משברים בעוצמות ותדירות שלא היו קיימות לפני כן", היא סיכמה.
דבריה של פון ליין מעידים על שינוי מהותי בגישה של גרמניה לטרור. מאז מלחמת העולם השנייה, גרמניה מילאה את תפקיד הענק הכלכלי, אך נשארה "גמד פוליטי" שמוגבל בגיוס ושליחת חיילים למשברים בינלאומיים. רק ב־1994 אישר בית המשפט העליון של גרמניה השתתפות של הצבא בכוחות רב־לאומיים. בעשרים השנה שחלפו שלחה גרמניה כוחות לאזורים מוכי מלחמה, החל מהבלקנים וכלה באפגניסטן ומאלי, אך נמנעה מהשתתפות בהפצצות נאט"ו בלוב.
תוכנית העבודה נתקלה בביקורת לא רק מצד חברי האופוזיציה הגרמנית אלא גם מצד המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, החברה בממשלה של הקנצלרית אנגלה מרקל. דובר המפלגה לענייני ביטחון ריינר ארנולד אמר ל"דויטשה וולה" כי במצב הנוכחי הצבא הגרמני לא יכול להשיג הרבה מהמטרות העיקריות שמציבה תוכנית העבודה. הוא ציין כי התוכנית לא ריאלית מבחינה תקציבית בשעה שמשרד הביטחון מציג אותה כקלה למימון. לדבריו, הסיכוי שגרמניה תצליח לעמוד ביעד של נאט"ו להקצאת 2% מתקציב הממשלה לצורכי ביטחון הוא אפסי. "כדי להגיע ליעד שהציבה נאט"ו על ברלין יהיה להגדיל את תקציב הביטחון הנוכחי מ־36 מיליארד יורו ל־60 מיליארד יורו", הוא הסביר.
בינתיים, במינכן, לא לוקחים סיכונים. עוד לפני רצף אירועי הטרור במחוז בוואריה בחודש שעבר, החלו לתכנן בעיר את סידורי הביטחון של פסטיבל "אוקטוברפסט" המפורסם, שבו מבקרים כ־6 מיליון בני אדם כל שנה. על פי דיווחים בתקשורת הגרמנית, 100 שומרים יאבטחו את מתחם הפסטיבל, שבו תותקן מערכת כריזה במספר שפות שתשמש במקרי חירום. כמו כן, בדיקות תיקים אקראיות יבוצעו בכל כניסה למתחם ובעיריית מינכן בודקים אפשרות לחסום את התנועה מסביב אליו. העסקת השומרים תעלה כ־2.2 מיליון יורו יותר מבשנה שעברה, כך שההוצאות הנוספות על הפסטיבל יעמדו על 2.8 מיליון יורו. ב־1980 הפך אוקטוברפט לזירת טרור, כשמחבל מהימין הקיצוני פוצץ את עצמו ורצח 12 בני אדם. בצל האירוע הזה הדגישה משטרת מינכן כי מבחינתה "טרור תמיד נמצא על הרדאר". המשטרה הודיעה כי 500 אנשי ביטחון יוכשרו במיוחד עבור הפסטיבל, כדי שיוכלו להגיב לאיומים בזמן אמת.
המגזר הפרטי מרוויח
מאז המתקפה הקטלנית בתיאטרון הבטקלאן בפריז בנובמבר שעבר, צרפת מוציאה כמיליון יורו ביום על אבטחה מוגברת ברחבי המדינה. אחרי המתקפה הורה נשיא הנציבות האירופית ז'אן־קלוד יונקר לתת לצרפת יחס מיוחד במסגרת חוקי הגירעון התקציבי, כדי לאפשר לה לחזק את תוכניות הביטחון. "אנחנו ניצבים בפני איום ממשי של טרור", אמר. "צרפת, כמו מדינות אחרות, חייבת להחזיק עתודות כספיות זמינות להתמודדות עם המצב". צרפת, מצידה, מרחיבה בעקביות מאז תחילת השנה את כמות הציוד הצבאי הזמין, כוחות המשטרה וכוחות הביטחון. כמו כן, הממשלה הקצתה מיליארדים לשירותי מעטפת שנועדו לאתר ולעצור רדיקליזציה אצל נוער מוסלמי.
לאחר המתקפה בניס ביום הבסטיליה האחרון הודיע הולנד על הארכת מצב החירום במדינה, שהיה אמור להסתיים בסוף יולי, עד לינואר הקרוב. בתום ישיבת קבינט שהתקיימה לאחר הפיגוע טען ברנרד קזאנב, שר הפנים הצרפתי, כי במהלך השנתיים האחרונות העבירה הממשלה שלושה חוקים שנועדו לחזק את שירותי המודיעין במדינה, ויצרה 9,000 משרות משטרתיות חדשות. האווירה הכללית בצמרת הפוליטיקה הצרפתית לאחר המתקפה בניס הייתה עגומה: "עלינו ללמוד לחיות עם הטרור" אמר החודש ראש ממשלת צרפת מנואל ואלס "הזמנים השתנו, ואנחנו צריכים להישאר רגועים ומאוחדים".
הגישה שהציג ואלס לא התאימה לאזרחים הצרפתיים, שקראו קריאות בוז לעברו ולעבר הנשיא הולנד בטקס לזכר 84 קורבנות הפיגוע. ההנהגה הפוליטית של צרפת שינתה מאז את הרטוריקה. לאחר הפיגוע שבו רצח מתבגר תומך דאע"ש כומר קתולי בכנסיה בצפון המדינה, הודיעה צרפת כי תשקול לאסור העברה של מימון זר למסגדים. במקביל, בכירים במודיעין הצרפתי הודו כי אין להם מספיק תקציבים להתמודדות עם איומי טרור של מפגעים בודדים.
בינתיים, חברות האבטחה הפרטיות הן אלו שמרוויחות. בימים לאחר המתקפה בפריז, חברת האבטחה "סקיוריטאס" הוצפה בבקשות מחנויות כלבו, מוזיאונים ומקומות ציבוריים אחרים לשכור אלפי שומרים ולהגביר את הבידוק. החברה שהעסיקה אז 16,000 שומרים ברחבי צרפת, יכלה לספק רק 800 אנשים נוספים. מאז היא שכרה עוד אנשים כדי לעמוד בדרישה.