"יוון לא יצאה מכלל סכנה - החודשים הבאים יקבעו אם היא תשרוד או תיפול"

"יוון לא יצאה מכלל סכנה", אומר לבלומברג פנגיוטיס פיקרמנוס, שעמד בראש ממשלת מעבר ב-2012. "החודשים הבאים יקבעו אם היא תשרוד או תיפול". דבריו של פיקרמנוס נאמרים על רקע השנה האחרונה הלא קלה שעברה על יוון. המדינה נסמכת על סיוע פיננסי בינלאומי מאז 2010, והיא נכנסת ל-2016 כשהיא פגיעה לאסונות כלכליים וחסרת הגנה נגד זרם הפליטים הבלתי פוסק המגיע לחופיה מסוריה ומדינות מוכות מלחמה אחרות.
לאחר שש שנים של מיתון וצנע, הכלכלה היוונית עודנה במצב קשה. הבנקים מגבילים את משיכות המזומנים, הפנסיות נשחקו ושיעור האבטלה חג סביב 25%. זאת בעוד הממשלה נסמכת על רוב דחוק בפרלמנט כדי להעביר את החקיקה הנדרשת לקבלת הסיוע הפיננסי. הקיצוצים האחרונים בהוצאות, שהם חלק מהתנאים להישארותה של יוון בגוש היורו ולהזרמת הלוואות מהאיחוד האירופי, נכנסו רק עכשיו לתוקף, והשבוע פצחו העובדים בשביתה, השנייה זה פחות מחודש. הקיצוצים וצעדי הצנע האלה הם התוצאה של ההסכם שעליו חתם ראש הממשלה אלכסיס ציפרס ביולי, לאחר פגישה של 17 שעות עם מנהיגי גוש היורו שסירבו לסגת מדרישותיהם להחלת אמצעי צנע.
בעיית הפליטים עם זאת, הצרות של יוון אינן מוגבלות רק לתחום הפיננסי. יוון היא אחד היעדים הראשונים של הפליטים מהמזרח התיכון שבורחים לאירופה. אך בעוד שהפליטים ממשיכים להגיע לחופי יוון, קיצוצי התקציב מקשים על משמר החופים ועל הארגונים המסייעים לפליטים לבצע את עבודתם. זאת בנוסף לכך שישנה גם התנגדות בקרב הציבור לכניסתם של המהגרים, ומפלגת הימין הקיצון, השחר המוזהב, הפכה למפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט לאחר הבחירות האחרונות בספטמבר. "יוון היא מדינה ענייה", אומר לדוגמה אנסטסיוס בובולוס, בעל מכולת בפיראוס. "ליוונים רבים אין כסף ואינם יכולים לשלם את החשבונות", ולכן הוא מסביר שהם אינם יכולים להרשות לעצמם נתמכים נוספים.
פליטים מגיעים ליוון . צילום: רויטרס עם זאת, לדבריו של סיטיריס אלכסופולוס, שעומד בראש קבוצות המתנדבים בפיראוס, יוון ממשיכה לטפל בפליטים על אף המשבר הכלכלי, בעיקר מכיוון שרובם לא נשארים במדינה, אלא הם מעדיפים לעבור למדינות הבלקן ומשם לגרמניה ושבדיה. "המשבר תחת שליטה מכיוון שהם רק עוברים דרכינו", הוא אומר. "אם הזרם היה עוצר פה, אז שאלוהים יעזור לנו - ולהם".
שר ההגירה, יואניס מוזאלס, אמר השבוע כי המדינה הוציאה כבר 1.5 מיליארד יורו (1.6 מיליארד דולר) מהתקציב הבעייתי גם ככה שלה על חילוץ פליטים והענקת מגורים, מזון וטיפולים רפואיים עבורם. הוא הוסיף כי הם משתמשים כעת בכספים שהעביר האיחוד האירופי, אך הם לא מספיקים.
ציפרס מצידו מנסה להשתמש במשבר הפליטים כדי להשיג הקלה בתנאים לקבלת חבילת החילוץ. "במקביל לכך שאנחנו ממלאים את חובתנו לספק לאנשים האלה את התנאים הטובים ביותר, כולל מקלט גם אם זמני, אנחנו נדרשים לעמוד בדרישות לא הגיוניות", אמר בנובמבר לאחר פגישה עם נשיא הפלמנט האירופי מרטין שולץ.