ברוכים הבאים לאירופה המתפתחת

אחרי שחווה מיתון כפול ותקופה של קיפאון עמוק, גוש היורו סוף סוף מראה סימני התאוששות. אמון הצרכנים בעלייה כמו גם המכירות הקמעונאיות ורישומי הרכבים החדשים. הנציבות האירופית מעריכה שהצמיחה בגוש תגיע ל־1.3% השנה, נתון לא רע בכלל לפי אמות המידה האירופיות. ואולם, כל החדשות הטובות האלה עלולות להיות רעות מאוד לרפורמות בגוש היורו.

לא קשה לגלות את הסיבה להאצה בצמיחה. הבנק האירופי המרכזי הכריז בסוף ינואר על תוכנית שאפתנית של הקלה כמותית בגוש היורו, מה ששלח למטה את שער היורו והגביר את התחרותיות של התעשייה האירופית.
עם זאת, הפיחות בגוש היורו לא נמשך מספיק זמן ליצירת השפעה עמוקה. ההיסטוריה מלמדת שדרושים כמה רבעונים ואפילו שנים כדי לראות השפעה חיובית אמיתית של פיחות מטבע על היקף היצוא.
ריפוי ללא מאמץ לכן סביר להניח שפועלים גם גורמי השפעה אחרים. אחד מהם הוא שהוצאות הממשלות והצמיחה מצויים בלחץ פחוּת מצד מדיניות ההידוק התקציבי שהונהגה בגוש היורו. האיזון התקציבי הראשוני, שהוא האומדן המועדף על קרן המטבע הבינלאומית ל"דחף תקציבי", התכווץ ב־1%–1.5% מהתמ"ג בכל שנה בין 2010 ל־2012. השנתיים שלאחר מכן, שבהן ננקטה מדיניות תקציבית ניטרלית בגוש היורו, היו בעלי השפעה חיובית על האומדן, והוא נשאר יציב. החלטת הנציבות האירופית להקצות לצרפת זמן רב יותר להורדת הגירעון התקציבי שלה ל־3% מהתמ"ג מעידה על שינוי במדיניות העיקשת של הנציבות - ייתכן שבעקבות הנזק שגרם ההידוק התקציבי לחלק מהמדינות.
. גורם אחר העומד מאחורי המפנה הוא ההתקדמות המשמעותית של כמה מדינות בגוש, דוגמת ספרד, בכל הנוגע לשינויים מבניים בכלכלתן. שוק העבודה הפך לפחות נוקשה והעלות ליחידת עבודה ירדה. גם למגמות האלה יש השפעה חיובית על התחרותיות של גוש היורו.
המנוע השלישי להתאוששות הוא העובדה שהבנקים והמגזר הפיננסי מוגנים כעת יותר מפני הסערה ביוון. הבנקים הצרפתיים והגרמניים מכרו את אחזקות האג"ח היווניות שלהם, והקונה היה בעיקר הבנק האירופי המרכזי, שתפקד כמפלט אחרון במקרה זה. הבנק האירופי המרכזי הבטיח לתמוך בשוקי אג"ח של מדינות נוספות במקרה של תקלה יוונית. במילים אחרות, ההתאוששות האירופית פחות חשופה לסיכון מצד יוון.
מרבית התנאים שגרמו מלכתחילה למשבר בגוש היורו עדיין מתקיימים. אם אירופה תמשיך לצמוח מבלי לקבל את ההחלטות הקשות לשינויים, הצעדים הדרושים לא יינקטו . צילום: איי אף פי צמיחה כלכלית מרפאת פצעים רבים. היא מחזקת את מאזני הבנקים באמצעות הפחתת שיעור ההלוואות הרעילות. היא מצמצמת את הגירעון התקציבי של ממשלות באמצעות הגדלת ההכנסות ממסים והפחתת ההוצאות על רווחה. הירידה של יחס החוב לתמ"ג מגבירה את האמון ביכולתה של המדינה לטפל בחוב. צמיחה מייצרת את התועלות האלה באופן אוטומטי, מבלי שקובעי המדיניות צריכים להתאמץ.
לרוע מזלה של אירופה צמיחה מטשטשת גם את דחיפות הפעולה במקומות שיש לפעול בהם בדחיפות, כמו יוון. כששאר אירופה צומחת, ממשלות אחרות שמאמינות בחוזקן הכלכלי היחסי מגלות נטייה פחותה להגיע לפשרה עם יוון. כולם מבינים שפשרה עדיפה בכל מקרה על התמוטטות של השיחות, חדלות פירעון יוונית ויציאה כפויה שלה מגוש היורו. ואולם, ככל שיתר מדינות הגוש בטוחות יותר באיתנות התאוששותן, כך הן נוטות לאמץ קו נוקשה כלפי יוון ולהגדיל את הסיכוי לטלטלה בגוש. באופן דומה, ככל שההתאוששות והצמיחה מחזקות את מאזני הבנקים, כך קובעי המדיניות חשים פחות דחיפות לטפל בבעיות המבניות של המגזר הפיננסי.
עול המשא ומתן מדינות גוש היורו צריכות לזכור שגם צמיחה של 2% לא תספיק להפחתה משמעותית של החובות הממשלתיים ביחס לתמ"ג. אירופה צריכה להסדיר את החובות הללו, אף שמנהיגי היבשת מסרבים להכיר בכך.
ישנן כמובן גם רפורמות שאפתניות יותר שצריך לבצע - איחוד תקציבי ואיחוד פוליטי - אשר ישלימו את האיחוד המוניטרי. המהלכים האלה הכרחיים אם אירופה רוצה להימנע ממשברים דומים בעתיד. אם יש לקח אחד שניתן ללמוד מהצרות של אירופה, זה שאיחוד מוניטרי ללא איחוד פוליטי ותקציבי הוא מתכון לכישלון. עם זאת, התקדמות לעבר איחוד פוליטי ותקציבי תהיה כרוכה במשא ומתן קשה וממושך. העול הזה הופך כל צמיחה אירופית שמושגת ללא התקדמות בכיוון הזה לתירוץ טוב לנטישתו.
במילים פשוטות, הבעיה היא שמרבית התנאים שגרמו מלכתחילה למשבר בגוש היורו עדיין מתקיימים. אם אירופה תצמח מבלי לקבל את ההחלטות הקשות לשינוי התנאים האלה, נראה שהצעדים הדרושים לא יינקטו. על מדינות מתפתחות נהוג לומר שזמנים טובים הם זמנים רעים לביצוע רפורמות כלכליות בהן. ברוכים הבאים לאירופה המתפתחת.
הכותב הוא פרופסור לכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה ובאוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה. פרוג'קט סינדיקט 2015, מיוחד לכלכליסט