"סינגפור זקוקה לאומנת ואני גאה ששימשתי בתפקיד הזה"

אתמול (א') הובא למנוחות מייסדה של סינגפור וראש הממשלה הראשון שלה, לי קוואן יו, שזכה גם לתואר ראש הממשלה שכהונתו היתה הארוכה בהיסטוריה. בהלוויה המלכותית השתתפו מלבד כ-1.5 מיליון סינגפורים, מנהיגים מהעולם כולו, ובהם גם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין.

המדינה הזעירה, שזכתה לכינוי מונקו של המזרח, משמשת מאז שנות השבעים סמל לשגשוג עבור אסיה והעולם כולו. זאת כאשר ערב הכרזת העצמאות ב־1965 היא היתה לא יותר מאי זעיר עם תל"ג לנפש של 427 דולר.
סינגפור מתגאה באתרי נופש יוקרתיים, נמל תעופה מהטובים בעולם, שני בתי קזינו מהגדולים בעולם, נמל ימי השני בנפח התעבורה, ורובע עסקים רווי גורדי שחקים שמתחרה עם מנהטן והונג קונג.
טקס הלווייתו של לי קוואן יו. תושבי המדינה בוכים . צילומים: איי אף פי, אימג'בנק Gettyimages להצלחה הזו אחראי לי, שבנה את סינגפור בצלמו ובדמותו. "לי הבין שכלכלה משגשגת יכולה לצמוח רק במקום שבו יש תנאים מיטביים מכל הבחינות", אמר בשבוע שעבר פרופ' איליאן מיחוב, דקאן ביה"ס הבינלאומי לעסקים INSEAD, בראיון ל־BBC. "לכן הוא הקים מערכת כוללת שבנויה על שלטון חוק, מנגנוני ממשל אפקטיביים, מלחמה יעילה בשחיתות ובעיקר יציבות".
לי דגל במדיניות אולטרה־ליברלית והאמין במינימום התערבות של המדינה במגזר העסקי. סינגפור המודרנית היא אחת המדינות החופשיות ביותר בעולם עבור עסקים, ומהידידותיות ביותר עבור יזמים ומשקיעים. היא מדורגת שנייה אחרי הונג קונג בדירוג החופש הכלכלי של מכון הריטג' ודירוגים דומים נוספים. בנוסף, סינגפור דורגה ראשונה במדד הכלכלות התחרותיות לשנים 2012–2013. ב־2012 הוגדר המרכז הפיננסי שלה כמקום הטוב ביותר לבניית עסק יזמי.
לכך אחראית בין השאר מערכת המיסוי שלה. מס החברות שלה עומד על 17% בלבד, מס ההכנסה האישי על 0%–20%, ואילו המע"מ נמוך מאוד יחסית למדינות מערביות ועומד על 7%.
החופש והתחרותיות של השוק הסינגפורי גורמים לו להיות אחד יעדים המועדפים להשקעה. בסינגפור פועלות כ־7,000 חברות בינלאומיות, וההשקעות הישירות בכלכלתה לשנת 2013 הסתכמו ב־849 מיליארד דולר, כ־22% מהתל"ג שלה. בכך עקפה סינגפור כלכלות גדולות כמו ברזיל, רוסיה והודו.
בעיני העולם, סינגפור מוגדרת כדמוקרטיה על הנייר. שיטת הממשל שבנה לי היא שילוב ייחודי בין רצון העם, שבא לידי ביטוי בבחירות לפרלמנט, לבין שלטון טכנוקרטים - פקידי ממשל ללא שאיפות פוליטיות שמונו על ידי המפלגה האחת והיחידה הקיימת בסינגפור.
הנשיא ראובן ריבלין בלווית מייסד סינגפור לי קוואן יו . צילום: איי פי ואולם, הדרך הטובה ביותר להגדיר את השלטון הסינגפורי היא מריטוקרטיה - שלטון המוכשרים. כלומר, מי שרוצה ויכול - מצליח ומתקדם. רבים תולים את ההצלחה של סינגפור בשיטה זו, שמעודדת תחרותיות ומתמרצת יוזמה והצלחה אישית.
בניגוד לחופש הרב שמעניקה סינגפור למגזר העסקי שלה, התערבותה בחיי האזרחים נעשית לעתים תוך רמיסת זכויות בוטה. ההחלטה לגבי אופי ההתערבות מונחית באופן בלעדי כמעט על ידי אינטרסים כלכליים. כך למשל התקשורת הסינגפורית שנמצאת כולה בידי הממשל, ומערכת המשפט שלה הידועה לשמצה בעונשיה המחמירים. גם מחקרים אקדמיים מוכוונים בעיקר לטובת הרשויות. ועדי העובדים, לעומת זאת, זוכים לחופש פעולה רב מתוך הבנה שכלכלה חזקה זקוקה למוסדות עבודה מאורגנים.
לי הבין את המגבלות של עמו ושל מדינתו הצעירה. "אתם מכירים את הסינגפורים. הם חרוצים וקשוחים. אחרת לא היינו מגיעים לאן שהגענו", הוא נהג לומר. "אבל תסכימו איתי שהם גם אלופים בקיטורים".
"לי הבין שאם הוא רוצה להגשים את היעדים שהציב, הוא יצטרך לגרום ל־2 מיליון התושבים שחיו אז בסינגפור להיות יותר פתוחים לקליטת מהגרים", אמר דיוויד קואו, מנכ"ל חברת מוטלי פול הסינגפורית, בראיון ל־BBC. "האוכלוסייה היתה צריכה לגדול באופן מתמיד, אך חשוב היה שתעשה זאת בעזרת האנשים הנכונים. לי ידע למשוך את האנשים הללו כדי לייצר מקומות עבודה ולעודד צמיחה".
סינגפור . צילום: שאטרסטוק הלכה למעשה הוא פתח את שערי מדינתו לשני סוגי מהגרים: משקיעים בעלי אמצעים שעבורם הוא יצר את התנאים המיטביים, ופועלים זרים שהיו הכרחיים להתפתחות המדינה.
כיום חיים בסינגפור כמיליון פועלים זרים ברישיון, שהם כחמישית מאוכלוסיית המדינה הזעירה. למרות זאת, רמת האבטלה בסינגפור בשני העשורים האחרונים היתה מהנמוכות בעולם ועומדת על כ־1.9%. זאת הודות לאיזון נכון בין המקומיים למהגרי העבודה.
אחד ממפתחות ההצלחה של סינגפור זו העובדה שכמעט כל אזרחיה הם דו־לשוניים. אף שהחוקה מגדירה ארבע שפות רשמיות - אנגלית, מנדרינית, טאמילית ומלאית - שתי הראשונות הן השימושיות ביותר.
"עוד בשנות השישים הבין לי ששפה זה כוח", כתבה יוניטה אונג, עיתונאית סינגפורית, במאמר דעה לעיתון "פורבס". "הוא חזה את הגלובליזציה עוד לפני שהיא הפכה למציאות".
אנגלית היא השפה הנפוצה ביותר בסינגפור ומוגדרת כשפת אם בקרב 32% מהסינגפורים, אף שמרביתם סינים־אתניים. אנגלית, הנלמדת ברוב בתי הספר כשפה ראשונה, היא גם השפה הרשמית של מוסדות המדינה והמגזר העסקי. כלל התכתובות והמסמכים הרשמיים המונפקים על ידי הרשויות נכתבים באנגלית, ומסמך שנכתב בשפה אחרת חייב על פי חוק לעבור תרגום לאנגלית.
מנדרינית, השפה הרשמית השנייה, שגורה בפי רוב תושבי סינגפור, שמכירים אותה בעיקר מהבית. היא גם השפה השנייה שבה מתנהלים גורמי הממשל והמוסדות הרשמיים בסינגפור.
הדו־לשוניות של סינגפור גורמת לה להיות צומת דרכים חשוב במסחר בין סין והעולם המערבי, כמו גם ליעד מועדף להשקעות. "אנגלית הפכה למשאב החשוב ביותר עבור סינגפור, משום שהיא היתה אחד המקומות היחידים במזרח אסיה שבו המשקיע יכול לדבר בשפתו", כתבה אונג. "בדומה לכך, גם המשקיעים הסינים מרגישים בבית בסינגפור".
אף שלי סיים את כהונתו כראש ממשלה ב־1990, הוא המשיך לכהן כשר עליון עד ליומו האחרון. כעת, לאחר מותו ובהינתן המודל האוטוריטרי של משטרו, קיים חשש מפני ירידת קרנה של סינגפור.
מוסדות פיננסיים מרכזיים עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות הפוליטיות והמבניות. שלושת הבנקים הגדולים בעולם - HSBC, סטנדרד צ'רטרד וסיטיבנק - מחזיקים ב־23% מהנכסים הבנקאיים של סינגפור, וכל תנודה בכלכלתה תגרור כמובן השפעות מרחיקות לכת. חשש נוסף הוא מפני התפוצצות בועת נדל"ן שתהיה בעלת השלכות הרסניות. על פי נתוני בלומברג, מחירי השכירות של המשרדים ברובע הפיננסי זינקו ב־14% בשנה החולפת, העלייה החדה באזור, והם עתה הגבוהים בעולם.
"ללא אב עליון שמכריע בכל סוגיה, קיים סיכוי לשינוי מבני בממשל שעלול לשנות את אופייה של המדינה כולה", הזהיר בסוף השבוע ארני באוור, מומחה למזרח אסיה במרכז ללימודים אסטרטגיים, בראיון ל־CNN.