ניצחון המטורללים: ההישג של נייג'ל פאראג' בבחירות לפרלמנט האירופי

תוצאות הבחירות בבריטניה, יותר מאשר הן משקפות את סיפור ההצלחה של מפלגת עצמאות לבריטניה, יוקיפ (UKIP), הן מעידות על כישלון שלוש המפלגות הגדולות לעמוד מול יריב עם טיעונים חלשים ונטייה כבדה לפופוליזם.
מפלגת יוקיפ, כפי שהיא מכונה בבריטניה, היא המנצחת של הבחירות לפרלמנט האירופי בבריטניה. היא זכתה ב־27.5% מהקולות, לעומת 25.4% למפלגת הלייבור ו־24% למפלגה השמרנית (התוצאות בסקוטלנד טרם הוכרזו עם כתיבת שורות אלה). המטרה המרכזית של המפלגה שזכתה בבחירות לפרלמנט האירופי היא, למרבה האירוניה, לעזוב את האיחוד האירופי.
בריטניה, עם ההיסטוריה האימפריאלסטית שלה, היא אחת המדינות היחידות בעולם שאינן חוגגות יום עצמאות. הבריטים נתנו לאומות אחרות עצמאות. העצמאות שלהם תמיד היתה להם. הטיעון של יוקיפ הוא שבריטניה למעשה ויתרה על העצמאות שלה בהדרגה לטובת אינטגרציה עם מדינות האיחוד. "האסימון נפל", אמר נייג'ל פאראג', מנהיג יוקיפ, בנאום הניצחון, "כחברי האיחוד הזה אנחנו לא יכולים לנהל את המדינה של עצמנו, ואנחנו לא יכולים לשלוט בגבולות שלנו". יוקיפ העלתה מחדש את סוגיית ההגירה אל סדר היום.
פאראג'. כמויות מרשימות של בירה . צילום: אי פי איי פאראג' אמר עוד ש"צבא העם של יוקיפ דיבר היום, והביא את התוצאה המדהימה ביותר שנראתה בפוליטיקה הבריטית במאה השנים האחרונות. אני גאה שהובלתי אותם לזה ומופתע שזה קרה רק עכשיו". הוא אמר שהפוליטיקאים לא קיימו את הבטחתם לערוך משאל עם על החברות באיחוד האירופי. פאראג' אמר שהוא בטוח עכשיו יותר מתמיד שהמפלגה תצליח להכניס חברי פרלמנט גם לפרלמנט הלאומי של בריטניה בווסטמינסטר. שיטת הבחירות בבריטניה היא אזורית ועובדת לפי מחוזות בחירות, כך שמפלגה צריכה לקבל את רוב הקולות במחוז כדי להכניס חבר פרלמנט של המחוז.
"מפלגה של גזענים בארון" מאחורי הנאומים של פאראג', רטוריקן מחונן, עלולים להסתתר יצרים אפלים. לפי סקר שנערך החודש, יותר ממחצית מהבריטים סבורים שיוקיפ היא מפלגה של גזענים: 27% מהנשאלים השיבו שלמפלגה יש "דעות גזעניות", ו־35% ענו שאף שהמפלגה עצמה איננה גזענית, "היא מושכת מועמדים או תומכים בעלי דעות גזעניות או מוזרות". בריטניה נחשבת ללא עוררין כמעט לאחת המדינות הסובלניות בעולם כלפי מיעוטים. נפילה אחת שממנה הצליח פאראג' להתחמק במיומנות רבה נוגעת להגירה לבריטניה מרומניה ומבולגריה. במשך חודשים הפחידו פאראג' וחבריו למפלגה את הבריטים עם תחזיות על נחילים של רומנים ובולגרים שיגיעו לבריטניה ב־1 בינואר, כאשר יוכלו לעבוד שם באופן חוקי. צוותי התקשורת שחיכו למהגרים בשדות התעופה התקשו למצוא אפילו אחד. למעשה, מספר המהגרים לבריטניה מרומניה ומבולגריה ירד מאז שההגבלות הוסרו. אולי הם החליטו שמזג האוויר האפרורי אינו לרוחם.
האסטרטגיה של ראש הממשלה דיוויד קמרון להתמודדות עם יוקיפ היתה לרוב התעלמות, אחרי שב־2006 הוא קרא לה "מפלגה של מטורללים, משוגעים וגזענים בארון".
הטון של קמרון נחלש מאז כי הוא הבין שההתבטאות הזו הזיקה לו. השבוע הוא הבין כנראה שגם ההתעלמות נכשלה, וחזר לתקוף את פאראג'. בראיון ל־BBC אמר קמרון שפאראג' מעמיד פנים שהוא "בחור נורמלי מהפאב", אבל למעשה הוא "פוליטיקאי מיומן". יש לציין שאף שפאראג' אינו "בחור נורמלי מהפאב", בין נאום בחירות אחד לאחר הוא גומע כמויות עצומות של בירה ומצליח למרות זאת לשמור על ריכוז.
קמרון. יתקשה להתעלם . צילום: בלומברג הדבר שחסר בפוליטיקה הבריטית הוא מנהיג שמסוגל להתמודד עם הפופוליזם של פאראג' בשידור חי. מנהיג המפלגה הליברל־דמוקרטית, שנחלה תבוסה כואבת בבחירות, ניק קלג, ניסה לעשות זאת בעימות טלוויזיוני, אך נכשל. היחיד שהצליח לעמוד מול פאראג' הוא מגיש הרדיו ג'יימס אובריאן. בראיון שייכנס לפנתיאון של התקשורת הבריטית עימת אובריאן את פאראג' עם הטיעונים שלו עצמו וגרם לו להיראות מנהיג מבולבל, אופורטוניסט ובעל דעות גזעניות מוחבאות.
יועץ התקשורת התפרץ פאראג' טען שבבתי ספר יסודיים מסוימים במזרח לונדון רוב התלמידים אינם מדברים אנגלית. אובריאן טען שהוא טועה, וכי התלמידים הם כאלה שאנגלית היא שפתם השנייה, קטגוריה שכוללת גם את הבנות שלו, מכיוון שאשתו היא גרמנייה ובנותיו דוברות גרמנית.
פאראג' התייחס גם לכך שהוא יהיה מודאג אם קבוצה של גברים רומנים תתגורר בשכנות אליו. "ומה לגבי קבוצה של ילדים גרמנים? מה ההבדל?", שאל אובריאן, "אתה יודע מה ההבדל", ענה לו פאראג'. הראיון היה כל כך גרוע עבור פאראג', עד שיועץ התקשורת שלו התפרץ לשידור וביקש לקטוע אותו. מאוחר יותר פאראג' הביע חרטה ואמר שהיה "עייף".