"ועידת האקלים של האו"ם הפכה לבמה אוהדת לתעשיית הפחם"

שבועיים של דיונים בוועידת האקלים השנתית של האו"ם הסתיימו במוצאי שבת בהסכם אנמי שמשתמע לפנים רבות.
בדומה לוועידות קודמות, המחלוקות העיקריות התגלעו בין המדינות המפותחות, שצמיחתן הכלכלית המבוססת על צריכת אנרגיה ופליטת גזי חממה בלתי מבוקרות יצרה את בעיית האקלים של ימינו, לבין המדינות המתפתחות — שדורשות פיצוי על הנזקים שגרם להן שינוי האקלים, והקלה בהגבלות על פליטות הפחם כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית שלהן.
בניין האו"ם בניו יורק. שבועיים של דיונים ותוצאה אנמית . צילום: בלומברג לפי ההצהרה שהתפרסמה בתום הוועידה, 195 המדינות שהשתתפו בה הסכימו לנקוט צעדים ש"יתרמו" למאבק העולמי בשינוי האקלים, אך ההצהרה הבהירה גם שההסכמה אינה כוללת התחייבות כלשהי מצד המדינות לצעדים מסוג זה.
הצדדים אף הצהירו שהם יפעלו לגיבוש פרוטוקול חדש ומקיף יותר מפרוטוקול קיוטו שנחתם ב־2005 ושמגביל את פליטת גזי החממה רק במדינות המתועשות.
ארגוני סביבה הביעו אכזבה מרה מנוסח ההצהרה שפורסמה בוורשה, והדגישו את העובדה שבסופו של דבר, לאחר שבועיים של דיונים, לא הושגה כל התקדמות ממשית לריסון פליטות הפחמן הדו־חמצני, שצפויות לחרוג מהמכסות שנקבעו ב־18% עד 2020. מדעני אקלים מעריכים שעד סוף המאה הנוכחית תעלה הטמפרטורה הממוצעת על כדור הארץ ב־4 מעלות צלזיוס.
עם זאת, רות דיוויס, המנהלת הפוליטית של ארגון גרינפיס בריטניה, ניסתה לשמור על אופטימיות מסוימת. "עדיין יש סיכוי להסכם אקלים חדש בפריז ב־2015, זאת למרות הוועידה הגרועה שמארחיה הפכו לבמה אוהדת לתעשיית הפחם", היא אמרה. "העובדה שמדינות רבות כל כך הציעו מעט כל כך לקורבנות של שינוי האקלים היא פצע שייקח זמן רב לרפא", היא ציינה.