המדען הראשי צריך לקחת סיכון
אם המדען הראשי אינו מסוגל לחדש את שיטות עבודת משרדו - חבל על הכסף
בשנה האחרונה יש מי שמזהיר אותנו מהידרדרות ביתרון התחרותי שלנו בתעשיית ההיי-טק. אנשי הון סיכון והמדען הראשי בתמ"ת, אבי חסון, קושרים את ההידרדרות לצמצום ומחסור בתקציב המדען הראשי. עם זאת, אין טעם להעביר עוד כספים למדען כל עוד הוא לא מתחיל לחשוב אחרת.
בעשור האחרון היתרון התחרותי שלנו הידרדר בגלל חוסר המיקוד וחוסר אסטרטגיה של המדען. אני משקיע, פחות או יותר, בשתי חברות בשנה. המדען הראשי משקיע ב-1,300 חברות, כלומר המדען מבצע יותר משלוש השקעות ביום, כולל סופי שבוע וחגים. ועכשיו רוצים כסף למימון של עוד 500 חברות בשנה. לאיזו מטרה? איזה יתרון תחרותי ייווצר לישראל ולכלכלתה מפיזור לכל החברות האלה ובכל מיני תחומים?
הגודל והכמות אינה מטרה כשל עצמה. יצירת תעשייה או תחומי פעילות חדשניים צריכים להיות המטרה. ואולם כיום המערכת אינה מסוגלת לחשוב אחרת ולהצליח: כאשר פקידים ממשלתיים, המנותקים מהשוק כבר שנים רבות, מתבקשים להשקיע את כספי המסים בטכנולוגיה, החזון שלהם - ומכאן, גם החלטותיהם - מוגבלים מאוד.
התוצאה היא ערימה של חברות טכנולוגיה שאינן מקבלות הון סיכון, אבל כן מקבלות מהמדען הראשי מימון בהיקף שאינו מספיק כדי לחולל שינוי. במלים אחרות, השוק דחה את הטכנולוגיות האלה, אבל הממשלה, משום מה, החליטה להעניק להן את כספי משלמי המסים. זוהי גישה נחשלת שאינה משפרת את היתרון הטכנולוגי התחרותי שלנו כמדינה. חוץ מלצעוק שאין לו מספיק כסף, האם הציג המדען הראשי תוכנית ואסטרטגיית השקעה ליצירת יתרון תחרותי לעתיד המדינה?
אנו זקוקים לרעיונות חדשים ולאסטרטגיה חדשה בתחום המו"פ כדי להחזיר לעצמנו את היתרון התחרותי שלנו. אנו זקוקים לסנכרון גופים ממשלתיים בהשקעות מו"פ. המדען הראשי צריך לקחת סיכון ולא לחלק סוכריות קטנות לכולם. כן, גם במחיר של לקיחת חמצן מחלק מהנתמכים הסדרתיים והחדשים של המדען. תפקידו אינו כמו משקיע רגיל. המדען חייב להקים, לממן ולפתח תשתית טכנולוגית, מחקרית, הונית ואנושית לקידום יתרון התחרותי של המדינה - לטווח של עשור עד כמה עשורים, וזה מחייב חשיבה מחודשת וחדשנית.
הריטואל הקבוע של ההתכתשות השנתית בין המדען לאוצר כבר משעממת. אין בה בשורה. אני בעד השקעה יותר מאסיבית במו"פ וגם בהשקעה בהסבה מקצועית לכל מי שרוצה לעבור לתחומי העתיד. זה מגיע לאזרחים וגם למדינה. אבל, אם המדען הראשי אינו מסוגל לחדש את שיטות עבודת משרדו ולחשוב בעצמו מחוץ לקופסה, אז חבל על הכסף.
אבי חסון, באת לתפקיד מרקע של משקיע ועם הרבה התלהבות - אולי תנסה גישה חדשה?
הכותב הוא שותף בקרן ההון סיכון בנצ'מארק