הרופאים מובילים מאבק והחולים מאחוריהם

לאחר שנות לימוד ארוכות האנשים המצוינים האלה אומרים - עד כאן

המתמחים עשו בחודשים האחרונים את הבלתי ייאמן: לא רק שאיחדו את כלל הרופאים למפגן סולידריות מרהיב, הם גם הצליחו לרתום את הנפגעים הפוטנציאליים לצדם. האם מישהו ראה פעם את עם ישראל תומך בכל לבו בשביתת עובדי הרכבת, רשות הנמלים או חברת חשמל? לגמרי לא, ודווקא בעניין של חיים ומוות אנחנו תומכים. אפילו החולים עצמם עסוקים בחיזוק ידיהם של המטפלים בהם. אף לא קבוצה אחת הוקמה בפייסבוק, ושום עצומה כנגד המתמחים לא תפסה תאוצה ברשת.

הסיבה לכך פשוטה: בניגוד למחאות אחרות, שנובעות לעתים קרובות מדי ממוטיבציה צינית של אנשים בינוניים ותאבי כותרות ובצע, הרי שהמחאה הזו היא אחת הצודקות. שנים רמסו את הרפואה בישראל, שנים התעמרו באנשים המצוינים האלה, שאחרי שנות לימוד מפרכות ומשמרות מפרכות עוד יותר מרוויחים רבע ממה שמרוויח נתב בנמל אשדוד. שנים חשבו שאפשר להאכיל אותם בדרישות אין סוף ורפש, עד שהגיע היום שבו הוכרזו שלוש המלים שמלוות כיום המחאות בכל העולם - Enough Is Enough.

שירותי הבריאות בישראל כל כך לא חשובים, עד כי הממשלה לא טרחה אפילו למנות להם שר. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעסוק בדברים אחרים לגמרי, שמר על הקואליציה והפקיר את הבריאות בידיו של אדם שתהה בזמנו בקול אם הרופאים חשובים מספיק, שהרי בשביתה הקודמת מתו פחות חולים. כן כן, הוא חשב שזה משעשע. כיום דורש סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ממנהלי בתי חולים לפטר לאלתר ובאופן שרירותי את בכירי הרופאים המזדהים עם השביתה. הם, בחוכמתם, מסרבים לקבל את מרותו.

דווקא האיש שאמור לשמור על המערכת נלחם בה בכל הכוח; אנשי האוצר לא יכלו לבקש לעצמם שותף טוב יותר. לרוע מזלם של המתמחים, עומד לצד ליצמן הממונה על השכר אילן לוין, שקורא למוחים קבוצת גרילה ולא מבין למה הם לא מסכימים להסכם בן תשע שנים. האם תנאי עבודתו של לוין נקבעו גם הם לתשע השנים הקרובות? האם היה הוא עצמו חותם על הסכם כזה עבור ילדיו?

משרד האוצר דורש מקבוצת אנשים מצוינת לקבל הסכם רע וארוך שנים, ולשתוק. מול חוסר הצדק הזה מעטים האנשים שלא יתקוממו. רק אטימות ממשלתית, שמעדיפה כוח על הקשבה, מצליחה לייצר משברים מהסוג שהיו אמורים להסתיים מזמן.

בקיץ האחרון הבנו שהשיטה המסורתית - "אנחנו בעלי הכוח ואתם תעשו מה שאנחנו אומרים" ¬ חלפה מן העולם. אנשים מכל שכבות העם שנואשו מהציפייה לצדק ממשלתי, דורשים שליטה על חייהם. הם לא פחות חכמים, לא פחות יודעים ולא פחות נחושים מ"חכמי" האוצר. הסכמים רעים אסור לכבד והגיע הזמן שמישהו יגיד את זה בקול. אנשי הרפואה בישראל הם אליטה נפלאה שקובעת פה כללים חדשים, לכן רובנו תומכים במאבקם, חוששים מהתוצאות אבל מזדהים, סומכים עליהם שישיגו את מבוקשם מבלי לפגוע בנו.

מי שמקטין את המאבק והופך אותו לדיון על שר"פ או 30% במשכורת - טועה. המאבק הוא על שינוי האקלים הציבורי, והאנשים בחלוקים ועיניים טרוטות מובילים אותו. קרה פה דבר בקיץ האחרון, ורק במשרד האוצר עדיין לא שמו לב.