לאן נעלם הכחלוניזם המפורסם?

"תהיו כחלוניים" - אמירה בלתי נשכחת זו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הפכה את משה כחלון משר תקשורת מוצלח לדמות לחיקוי בעבור יתר השרים. המושג "כחלוניזם" נהפך שגור בפי קהל בוחרים פוטנציאלי ענקי, לאחר ששר התקשורת הצליח להוביל את אחת הרפורמות הצרכניות הענקיות שנעשו בישראל בשנים האחרונות בשוק הסלולר.

כחלון הצליח להבליט את עצמו לעומת הפוליטיקאים האפרוריים שסביבו ולבסס את עצמו כדמות פוליטית אמיצה, המציבה את טובת הציבור בראש סדר העדיפויות שלה. על רקע התדמית החריגה הזו בנוף הפוליטי המקומי מוזרה עד מקוממת שתיקתו הרועמת של כחלון בכל הקשור למאבק ההישרדות שבעיצומו נמצא בימים אלה ערוץ 10. בין אם כחלון ירצה בכך או לא, הטיפול בתפוח האדמה הלוהט הזה ששמו ערוץ 10 נופל תחת סמכותו של שר התקשורת. השר הוא האחראי על הסדרת תעשיית הטלוויזיה המסחרית בישראל, והוא האחראי העיקרי לשלומה ושרידותה.

שר התקשורת היה זה שהוביל את רפורמת הרישיונות שתיכנס לתוקף בתחילת 2012, שאחת ממטרותיה העיקריות היא להגן על הערוצים המסחריים מפני התערבות תקופתית של פוליטיקאים, ולקרב אותם לעצמאות כלכלית שתחזק את החופש העיתונאי שלהם. כחלון היה צריך להיות השר הראשון שנעמד בפרץ הפופוליזם הנקמני ששטף את ועדת הכלכלה בשבוע שעבר. כשר הממונה על התחום, אסור שבמשמרתו יירד ערוץ שידור מהאוויר.

בערוץ 10 טוענים כי כחלון ואנשי המקצוע במשרדו דווקא תומכים בדחיית פירעון חובותיו של הערוץ בשנה נוספת. מוזר שדווקא השר החזק בממשלת נתניהו, ששולט טוב מכולם ברזי ועדת הכלכלה, בוחר במקרה זה לפעול בניגוד לדעתו ולא יוצא להגנת הערוץ. המאבק למען תחרות אינו מנת חלקה של תעשיית הסלולר בלבד. מאבק זה צריך לכלול גם את תחום הטלוויזיה המסחרית.

האם הורדת ערוץ 10 מהאוויר עולה בקנה אחד עם תפישת עולמו של כחלון? קשה להאמין. קל יותר להאמין כי כחלון החליט לבחור את מלחמותיו. הוא הבין כי ההתנגדות של ראש הממשלה ושל מפלגת ישראל ביתנו להצלת הערוץ גדולה כל כך עד שעדיף לו להוריד פרופיל בעניין.

אם כחלון רוצה לשמור על "הכחלוניזם" המפורסם שלו, הוא לא יוכל להימנע לאורך זמן מנקיטת עמדה בנושא ערוץ 10. ביום רביעי הקרוב יתקיים דיון נוסף בנושא הערוץ בוועדת הכלכלה. זו תהיה ההזדמנות של כחלון להביע סוף-סוף את עמדתו. גם אם הוא מתנגד להארכת חייו של ערוץ 10 חשוב שיציג טיעונים רלוונטיים ומקצועיים כדי להפיג את החשש כי בדומה לחבריו בכנסת ובממשלה הוא מכר את נשמתו למען הישרדותו הפוליטית.