לעובדי פרטנר לא היה סיכוי מול החוב של בן דב
אי אפשר להתכחש לכך - לתחרות יש מחיר כבד
>> החלשים היו אלה שתמיד שילמו את מחיר התשואה הפנומנלית שייצרו חברות הסלולר. עד הגברת התחרות היו אלה 9 מיליון לקוחות הסלולר ששילמו את המחיר. עכשיו, כשלקוחות הסלולר שוחררו מהנטל, יהיו אלה אלפי העובדים המפוטרים.
המהלך האדיר להגברת התחרות בשוק הסלולר הוא מהרפורמות הצרכניות המשמעותיות שנעשו בישראל בעשור האחרון, שכן השפעתה על כיס דברני הסלולר היא מהותית. מתחילת השנה ראינו כיצד חשבון הסלולר הממוצע ירד בכ-25% ועוד היד נטויה. מחירי הסלולר צפויים לרדת בעשרות אחוזים נוספים כשמירס וגולן טלקום יצטרפו לשוק האוליגופולי ויטלטלו אותו כבר ב-2012. בזכות התחרות, צרכני הסלולר הישראלים מדברים יותר ומשלמים פחות.
תהליכים חיצוניים כאלה מייצרים בארגונים עסקיים מהומת אלוהים. למעשה, נוצרת מלחמה תת-קרקעית בין הנהלת החברה לבין בעלי המניות שלה, כשעל הפרק נמצא הרווח של החברה. ההנהלה תרצה לקצץ כמה שפחות בהוצאות, כלומר לפטר כמה שפחות. מול עיניה עומדים חיוניות הארגון, העובדים, הלקוחות והמותג. בעלי המניות, לעומתה, ינסו לקצץ כמה שיותר, ולהגיע לסף הרזון המקסימלי של החברה - הכל כדי לשמור על שורת הרווח.
הניצחון במאבק הזה נקבע לפי מאזן הכוחות בין ההנהלה לבעלי המניות. ככל שבעלי המניות חזקים יותר, ככל שהשליטה מרוכזת בידי מעטים, וככל שבעל השליטה לחוץ יותר - כך גובר הסיכוי שהארגון ישלם את המחיר.
ההנהלות בחברות הסלולר הישראליות חסרות כל סיכוי מול בעלי המניות שלהן. אילן בן דב, נוחי דנקנר ושאול אלוביץ' בנו פירמידות מימון מעל חברות הסלולר. הם חייבים את התזרים שהן מייצרות על מנת לממן את ההלוואות הגדולות שלקחו כדי להשתלט על החברות. אין זה מקרה שיעקב גלברד עזב את פרטנר בתחילת אוקטובר וחיים רומנו החליפו. עזיבתו של גלברד מסמלת את ההפסד של הנהלת הפרטנר בקרב מול בעל השליטה. הפיטורים בפרטנר הם רק התחלה.
עד סוף השנה נשמע על גלי פיטורים גם בסלקום ופלאפון. אלפי עובדים יאבדו את מקום עבודתם, ורק חלקם ייקלטו בשתי חברות הסלולר החדשות שיוקמו. בסופו של תהליך, המספר הכולל של העובדים בתעשייה זו יצטמצם. אי אפשר להתכחש לכך - לתחרות יש מחיר פרסונלי כבד מאוד, וקשה לשכנע עובד מפוטר בערכה הכלכלי של התחרות.
אבל בהסתכלות כלל-משקית, אסור שמחיר זה ירתיע את קובעי המדיניות. האם יש מקום לעצור את הרפורמה בנמלים או במשק החשמל רק משום שהדבר יגרום לפיטורי עובדים? האם יש לשמור על מערכת הבנקאות ריכוזית ומקפחת צרכנים, רק בשל הפחד כי הגברת התחרות תשלח לביתם אלפי עובדים מיותרים?
תחרות מוגברת במשק החשמל, בנמלים, בבנקים, בסלולר ובעוד תעשיות מונופוליסטיות, תשפר את חייהם של מיליונים. היא תוזיל את יוקר המחייה ותשתפר את איכות המוצרים, את המגוון שלהם ואת השירות. מחיר התחרות הוא כואב וידוע, אבל הדרך להתמודד עמו אינה עצירת רפורמות תחרותיות - אלא חיזוק ההנהלות והעובדים במאבקם התמידי מול תאוות השליטה של בודדים.