חינוך פיננסי: בואו נתחיל מהמורים

שר האוצר יובל שטייניץ הכריז השבוע על הקמת מחלקה לחינוך פיננסי במשרדו. את שר החינוך גדעון סער זה אולי צריך להדאיג, אבל את כל היתר זה אמור לשמח  הנה ההמלצה שלנו לשנת הלימודים הראשונה

>> שר החינוך, גדעון סער, הוא אחד היריבים הפוליטים העיקריים של שר האוצר, יובל שטייניץ, במאבק על הנהגת הליכוד בעתיד.

שרי אוצר אינם זוכים בדרך כלל לפופולריות רבה בציבור משום שהם מזוהים עם גזירות, קיצוצים ומסים. ואולם לא איש כשטייניץ ייתן לזוטות שכאלה להפריע לו בבניית המוניטין הנדרש לזכייה באהדה ציבורית. מאחר ששטייניץ אוהב את משרד האוצר, וגם החינוך יקר ללבו, הוא מצא השבוע פתרון לשני תחביביו אלה והודיע על הקמת "מחלקה לחינוך פיננסי במדינת ישראל" באוצר. מעתה שטייניץ אינו רק שר האוצר, אלא גם שר החינוך. הפיננסי.

"אנו רואים במהלך חשיבות עצומה. מדובר בצעד שהיה חסר עד היום כי איש מאתנו לא מבין את תלוש המשכורת שלו, וחסר לנו ידע לגבי כלל הנושאים הפיננסיים - פנסיה, ביטוח משכנתאות ונושאים נוספים. אזרחי ישראל מקבלים החלטות בנושאים אלה מבלי להבין בהם, ואלה החלטות כבדות בעלות השפעה על החיסכון הפיננסי של האזרח ועתידו הפיננסי", נמסר השבוע מהאוצר. הודעת השר תפסה אותנו נרגשים ביותר. היש בשורה חשובה מזו? אמנם מקובל לחשוב שרכישת דירה היא המהלך הכלכלי הגדול ביותר שמרביתנו עושים, אך מי שמתעמק קצת במספרים יודע שחיסכון לפנסיה הוא עסקה גדולה אף יותר. מרוב התרגשות, התיישבנו להכין את תוכנית הלימודים לשנה הראשונה. להלן התוכנית:

הבנת הנקרא: לפני שנכנסים לענייני מתמטיקה וחישובים, יש ללמוד לקרוא. פוליסת ביטוח היא חוזה משפטי לכל דבר ועניין, והיא כוללת מאות סעיפים קטנים, סעיפים זעירים וננו-סעיפים שנועדו לתכלית אחת: למנוע מהמבוטח להבין מה מגיע לו. אם חלילה החוסך ידע מראש מה מגיע לו, מן הסתם הוא עלול לוותר על רכישת הפוליסה. על כן, הפוליסות נראות כמו גזירת גורל שהמבוטח חייב לחתום עליה. אך זה לא חשוב. גם אם יקרא אותה לעומקה, הוא לא יבין דבר. גם אם יבין משהו, סביר להניח שחברת הביטוח תבין את הניסוחים בצורה שונה ממנו. בגדול, פוליסה היא מסמך משפטי שאמור להעניק למבוטח את התחושה שהכל יהיה בסדר, כל עוד הוא לא נפצע, לא נפגע, לא מאבד את כושר עבודתו ולא מת. יעידו על כך עשרות אלפי תיקי ביטוח שמתנהלים בבתי המשפט.

משפט וניהול משא ומתן: מה רוצה המבוטח בסך הכל? לקבל את מה שמגיע לו. פשוט, נכון? ובכן, גם מנקודת מבטה של חברת הביטוח זה פשוט. לא מגיע לנו לקבל את מה שאנו חושבים שמגיע לנו. פשוט. לכן, חברות הביטוח מצוידות בסוללות של עורכי דין ומשפטנים, שמאים, חוקרים פרטיים ומומחים לנזקים שתפקידם הוא לשכנע אותנו שבמקרה הטוב מגיע לנו הרבה פחות ממה שכתוב בפוליסה. גם מי שהוציא ציון 100 בשיעור הבנת הנקרא, עלול לגלות שזה לא מספיק כשמולך עומדת חברת ביטוח חמושה בסוללת משפטנים וחוקרים פרטיים. תביעת ביטוח היא דרך טובה ללמוד ניהול משא ומתן מהו. החברה לעולם תציע סכומי פיצוי פעוטים, תמשוך את התביעה כמה שיותר, ותלמד אותך שאולי עברת בהצלחה את הקורס בהבנת הנקרא, אבל זה לא אומר שאתה יודע לקרוא את הפוליסה.

מתמטיקה למתחילים: אדם צעיר נכנס למקום עבודה חדש, מסכם את תנאיו ומקבל גם חיסכון פנסיוני בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים לבחירתו. העובד הממוצע יגיד מיד תודה וייגש לעיסוקיו במשרד או במפעל. האזרח המחונך ישאל: "כמה יישאר לי בסוף הדרך?". ובכן, הוא יקבל כמובן תשובה שתבהיר היטב כמה יישאר לו תחת הנחה א', כמה תחת הנחה ב', כמה יילך לקצבה וכמה כמשיכה הונית, וכל זאת בכפוף לניכוי מס כזה וזיכוי מס אחר, כדי שהמבוטח יקרוס תחת הג'יבריש האקטוארי הזה, ולא ישאל את השאלה הפשוטה: כמה נשאר לי וכמה נשאר לכם? אם חסכתי 3 מיליון שקל בעשרות שנות עבודה, כמה הולך לכיס שלכם? לשכר מנהלים? לסוכני ביטוח? ובכן, המתמטיקה פשוטה יחסית. לך נשארים 2 מיליון שקל ואנו מושכים דמי ניהול ועמלות של מיליון שקל. על כל 2 מיליון שחסכת, אנו לוקחים מיליון שקל.

גיאוגרפיה: אתה שואל לאן הולך הכסף שלך? מה זאת אומרת? יש לנו עלויות. משרדים, מחשבים, ניהול השקעות, תפעול, מחלקת מחקר, אנליסטים. מה חשבת, שזה בחינם? טוב, נכון, יש עוד קצת עלויות. אבל מה, משכורות ובונוסים למנהלים לא צריך? וג'יפים נוחים ומאובזרים לסופרווייזרים לא ניתן? ומה עם נסיעות צ'ופר לסוכנים מצטיינים שמכרו לך בהצטיינות פוליסות? לא נשלח אותם קצת לראות עולם? הם לא צריכים לבקר בתאילנד? בקרנבל בברזיל? באלסקה? בלפלנד? זה עולם גלובלי. צריך להיפתח לעולם, לראות חידושים ונופים אחרים. נכון שאתה מממן את זה, אבל מישהו צריך לממן, לא?

רגולציה: במסגרת החינוך של האזרח הפיננסי החדש, אתה חייב להבין שיש מי ששומר עליך. באוצר פועל אגף הפיקוח על שוק ההון וחברות הביטוח, והוא עובד קשה מאוד כדי לשמור עליך ועל הכסף שלך. אתה יודע כמה חוזרים אנו שולחים לחברות הביטוח? מיליונים. יודע כמה הוראות והנחתות אנו מפילים עליהם? חבל לך על הזמן. אין יום שהם לא מקבלים מאתנו איזה חוזר, או נוהל חדש או הוראה מתקנת. אנו מאמינים בפיקוח הדוק ונוקשה. כן, זה לא תמיד עוזר. יש לפעמים כמה דברים שאנו לא מצליחים למנוע. קשה לנו עם דמי הניהול המשוגעים שהם גובים ממך, אבל אתה יודע, זה שוק חופשי. גם העניין עם הניידות לא הולך לנו. רצינו לאפשר לך לקחת את הפוליסה שלך ולעבור מחברה לחברה כדי לנצל את כושר המיקוח שלך, אבל הבנו שזה למעלה מכוחנו. בהרבה מאוד מקרים לא כדאי לך לעבור, וזה דווקא בגללנו. אנו לא מצליחים למצוא פתרונות למבוטחים ותיקים שרוצים לעבור מחברה לחברה, כי הוותק שלהם הוא מכשול. אם הם יעברו הם יאבדו זכויות. הניידות היא רק למבוטחים חדשים. אין לנו פתרונות יצירתיים ליצירת תחרות אמיתית בשוק ביטוחי החיים. אתה תיאלץ להמשיך ולשלם דמי ניהול מופקעים ולהיתקע בחברת ביטוח שמפגרת תמיד אחרי כל השאר בתשואות. אולי בינתיים נקים מחלקה לחינוך פיננסי?

לפני שבאים לציבור בטענה שהוא אינו מחונך פיננסית, רצוי ששר האוצר יברר מהי רמתם של המחנכים הפיננסיים שנמצאים תחת פיקוחו. חינוך פיננסי הוא משימה חשובה ונחוצה בעולם פיננסי שנהפך ליותר ויותר תנודתי, משוכלל ומסובך. זו משימה חשובה במיוחד משום ששוק ההון והחיסכון ארוך הטווח בישראל נגוע בכמה מחלות קשות של ניגודי אינטרסים, עסקות בעלי עניין, דמי ניהול מופקעים, אפשרות ניידות מועטה בין חברות הביטוח ולא מעט שערוריות של ניצול מידע פנים, בקדייטינג ועוולות אחרות. רצוי ונחוץ לסייע לציבור להתמצא ולדאוג לעצמו בסבך הזה, אבל לא פחות רצוי - לדרוש ממי שמופקדים על המערכות הפיננסיות לטפל בכשלים האלה ולבנות מערכים פנסיוניים פשוטים, הוגנים, תחרותיים ונקיים משחיתויות, ניצול ועושק.