תקדים חשוב נגד הפרטת שירותים חברתיים

אתמול נרשמה היסטוריה קטנה: המדינה הלאימה חזרה שירות חברתי שהופרט

>> ייתכן שהאוצר רצה לזרוק עצם לעופר עיני, וייתכן שכבר מזמן הבינו באוצר שאין מנוס מביטול ההפרטה הכושלת של ההוסטלים - אך כל זאת לא משנה דבר מהותי אחד: אתמול נרשמה בישראל היסטוריה קטנה.

לראשונה בתולדותיה, מלאימה המדינה בחזרה שירות חברתי חיוני שהופרט. מדובר בתקדים חשוב, שישמש עוגן לכל מי שיטען בעתיד נגד הפרטת שירותים חברתיים, כמו שירותי רווחה ובריאות.

הפרטת ההוסטלים לניצולי שואה פגועי הנפש, אחד השירותים הרגישים בישראל, נולדה בחטא: באפריל 2009 נכנס לתוקפו חוק חברות כוח אדם, לפיו עובד שמועסק יותר מתשעה חודשים במקום מסוים ייקלט בו כעובד מן המניין. משרד האוצר, שלא היה מוכן לקלוט 220 עובדי מדינה חדשים - הפריט את השירות כולו. כל החששות מהפרטת שירות חברתי רגיש התממשו: לפני מספר חודשים נחשפו בחדשות ערוץ 2 התוצאות הקשות. בכתבה תועדו הקשישים במצלמה נסתרת כשאנשי הצוות מעירים אותם לרחצה בשעה 5 לפנות בוקר, בשל המחסור בכוח אדם במשמרת הבוקר. עוד נחשף באותה כתבה דו"ח של משרד הבריאות, המצביע על ליקויים בהפעלת ההוסטלים, ובהם הפחתת מספר העובדים במשמרת, מחסור בכוח אדם רפואי שגורם להידרדרות במצבם הרפואי של הדיירים, תנאים קשים שבהם שוהים הקשישים, ואפילו צמצום במזון. כל זאת, יש לזכור, בהוסטל המשרת ניצולי שואה.

התמונות הקשות הצליחו לחלץ מראש הממשלה, אבי ההפרטה, אמירות שמעולם לא אמר בעבר: "או שנחליף מיד את הזכיין, או שנחזיר הוסטלים אלה לטיפול המדינה", אמר נתניהו. ובמלים אחרות: הלאמה היא אפשרות סבירה.

ואולם האוצר עמד בסירובו. במקום להלאים, הוא יצא במכרז חדש. כאן נכנסה לתמונה ההסתדרות, שהחליטה להשבית את ההוסטלים, ובשלב מאוחר יותר לצאת לשביתה כללית במשק בנושא עובדי הקבלן. רוחל'ה אברהמי, עובדת אחד ההוסטלים שהובילה את המאבק מיומו הראשון, נהפכה לסמל של המאבק החברתי הנוכחי כולו.

הפרשה המצערת הזו הגיעה אתמול לסופה הטוב: השירות שהפרטתו נכשלה יולאם, העובדים יוכלו לעבוד בכבוד והקשישים יקבלו, יש לקוות, שירות שאין בו שיקולי רווח והפסד. חבל מאד שהיה צורך בהפעלת כוח קיצונית כדי להגיע לפתרון, שהיה ברור כמעט לכל מי שנוגע בדבר כבר בתחילת ההרפתקה המפוקפקת של ההפרטה.