התפטרותו של ברלוסקוני כבר לא תציל את אירופה

יידרשו שנים לתקן את ההרס שזרע ברלוסקוני באיטליה

האיש שכל אירופה חיכתה שיילך הביתה עשה זאת שוב. סילביו ברלוסקוני, אחד המנהיגים המושמצים ביותר בעולם המערבי, החליט להתפטר, לדברי נשיא איטליה ג'ורג'ו נפוליטנו, לאחר שאיבד רוב בפרלמנט. ברלוסקוני מתכנן לפרוש רק לאחר שתקציב הצנע יאושר באיטליה, ככל הנראה עד סוף החודש. התקציב אמור לכלול קיצוצים ורפורמות כואבים עבור איטליה, הכורעת תחת נטל חובות עצום.

בשבועות האחרונים נהפך ברלוסקוני לנטל כבד מנשוא על אירופה, ולא רק משום שהוא כבר שנים סוחב עימו קופת שרצים של שחיתות שלטונית ואישית שלדברי רבים הרסה חלקות טובות רבות בכלכלה האיטלקית. ברלוסקוני נהפך לראש מדינה שלא מסוגלת להגיע להסכמה כיצד לקצץ בתקציב, כיצד לרסן את הוצאותיה וכיצד להחזיר את אמון השווקים בה, בשל חובות ענקיים שמאיימים על יציבותה, סך יותר מ-120% מהתמ"ג.

איטליה, אפילו יותר מספרד, סומנה על ידי השווקים כחוליה החלשה הבאה בשרשרת משבר החובות של אירופה. בניגוד ליוון, מדובר בכלכלה ענקית, מתועשת וחשובה הרבה יותר. בשל כך הגיעו תשואות אג"ח של איטליה- המשקפות את רמת הסיכון של ההשקעה בהן - לשיא של 15 שנים, 6.77%.

אולם התפטרותו של ברלוסקוני איננה תרופה - לא לבעיותיה של איטליה ובוודאי שלא לאלו של אירופה. המנהיג הוותיק ורב העוצמה, שנהג לשנות חוקים בארצו כדי לחמוק מריצוי עונשים פליליים, עמד לפרוש תוך זמן קצר ממילא. ההרס שזרע בארצו ידרוש שנים של ניקיון ותיקון. ההרס של אירופה גם הוא לא ייפתר בהיעדרו, וזאת מכמה סיבות. סיבה אחת היא שאיטליה לא גידלה עתודה של מנהיגים חלופיים בעלי עמוד שדרה ויושרה שיוכלו לתקן את דרכיה ולהצליח להרים קונצנזוס לצעדים שצריך לנקוט כדי לכרסם בהר החובות שלה.

הסיבה השנייה והיותר חשובה היא שהמשבר באירופה הסתבך כל כך, שמהלך אחד, אדם אחד או ארוע אחד אינם יכולים לפתור אותו. בימים האחרונים אמנם היתה הסלמה בקצב הארועים הדרמטיים. ואולם כמו שהמיני-משבר שיצר פפנדריאו היווני לא נהפך לגירסה האירופית של פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, שמוטטה את שוקי האשראי והבורסות בעולם, גם התפטרותו של ברלוסקוני איננה סם הנגד למשבר.

ולכן, למרות שייתכן "ראלי של הקלה" - כמו העליות בוול סטריט ובשער היורו ביום שלישי, שעשויות להימשך באירופה ביום רביעי - הוא לא צפוי להמשך זמן רב. ברלוסקוני הוא רק סמל , ואפילו לא ה-סמל, לבעיות של אירופה. האיש שכולם רצו שיילך הביתה ישאיר מאחורי אדמה חרוכה, בידיו ובידי אחרים, שתדרוש שנים של השקיה, זריעה ובנייה מחדש כדי לשקם אותה.