ניהול הכספים - ממבקר לשותף בשינוי

תפקידו של מערך הכספים בארגון משול לתפקיד מערכת הדם בגוף החי: לספק את החמצן הנדרש לתאים, לזהות זיהומים ולהניע את המערכת החיסונית להבראת רקמות שנפגעו.

מתחילת המאה ה-20, עם התגבשות תפיסת הניהול "המודרנית", מנהלי הכספים שימשו כזרוע הבקרה של בעלי המניות וכגורם המדווח לרשויות מס ההכנסה; כחלק מהנהלת החברה, מערכי הכספים משמשים ציר מרכזי במערך השליטה והבקרה בארגון. על מנת לעשות את תפקידם כראוי, ולשמור על מרחק שיפוטי, הורחקו מנהלי הכספים מהעשייה הארגונית השוטפת, ובמקרים קיצוניים מעורבות פעילה שלהם במהלכים עסקיים ותפעוליים נחשבה "ניגוד עניינים" ממש.

שינויים בטבעה של הסביבה העסקית, וההבנה כי התאמת תפיסת הניהול הפכה לתנאי להמשך קיומו של הארגון העסקי, דורשים שינויים מהותיים גם בהגדרת תפקיד מנהל הכספים ומהות פעילות מערך הכספים.

לדבריו של ברד פאוור, "תפקיד מנהל הכספים (CFO) והגדרת תוכן פעילות מערך הכספים משתנים. מגורם המשמש שליח של בעלי המניות ותומך מנכ"ל בתפקידי בקרה, מערך הכספים מקבל על עצמו את האחריות לעזור לארגונים לשפר את ביצועיהם.

בתפקידם החדש על מנהלי הכספים להציג בצורה נגישה את המידע הנדרש למנהלי ועובדי הארגון על פני "לוח השעונים" הארגוני, המופיע כדוחות כספיים ודוחות בקרה תפעוליים; מערך הכספים מיועד לזהות את מצב פעילות העסק תוך שמירה על איזון נכון, המייצג נאמנה את נקודת המבט הפיננסית ומגשר בינה ובין נקודות המבט של העובדים והלקוחות; מנהל כספים המחויב ומשולב בביצוע שיפור פנימי של מערך הכספים עליו הוא אחראי יוכל לתמוך בצורה אפקטיבית יותר במהלכי שיפור והתייעלות מערכתיים (כלל ארגוניים), תוך שהוא עוסק בהדרכה ובליווי פעיל של מנהלי יחידות הארגון בדרכם לשינוי אישי וארגוני כאחד.

על מנהלי הכספים לשכוח את מה שלמדו על דפוסי השליטה והבקרה לפני שיוכלו ללמוד כיצד להוביל שינוי. עליהם לפתח את היכולת ליצור רווח באמצעות פעולות של שינוי ושיפור, ולא דרך להטוטים פיננסיים. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להניח למעקב הדרוך אחר לוח התוצאות, ולעלות למגרש - לקחת חלק פעיל במהלכי השינוי הארגוני".

לטור המלא לחצו כאן