טכנולוגיה בגרוש

אחת התוצאות המרתקות של הרשת, שלא מפסיקה להשתנות, היא האצת השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות ופיתוחן והפיכתן לשוות לכל כיס ונפש. אם לפני שנים לא רבות הקמת סטארט-אפ, נניח אתר אינטרנט מסחרי רחב היקף, היתה סיפור יקר שמקפל בתוכו עקומת למידה כואבת ויקרה, הרי שכיום הטכנולוגיה הנדרשת לכך ורבות אחרות עומדות על סף הקומודיטיזציה. כל חברת פיתוח במזרח אירופה או במזרח הרחוק מסוגלת לקחת רכיבים מוכנים וכתובים מראש, בין אם בקוד פתוח או בתשלום, וליישם אותם בעלות של עשרות או מאות אלפי דולרים במקום מיליונים, ותוך חודשים ספורים במקום תוך שנים.

מעבר להיצע הצומח של מוצרי מדף טכנולוגיים, גם אלמנטים מובהקים יותר של פיתוח נהפכים לזמינים ולזולים יותר: אף שמהנדסי פיתוח מבריקים עדיין שווים את משקלם בכל מיני חומרים, אם אתם מוכנים לעבוד עם צוותים מבוזרים - אין כבר מחסור אמיתי בכותבי קוד מוכשרים. להפך: אפילו אם חפצתם באלגוריתם חדש ונוצץ, תוכלו למצוא לא מעט גאונים שיכתבו לכם אחד משלכם בסוף שבוע ארוך. ברור, רובם רוסים.

אם נשלב כאן קצת פרספקטיבה, מדובר בהתפתחות הגיונית ובעיקר כלכלית: עסקינן בתעשייה שצומחת בקצב שיא, ולכן אך הגיוני שכמות הידע והניסיון שבה יגיעו למסה קריטית שתאפשר את הבאתם של מוצרים חדשים לשוק במחיר נמוך יותר ובמהירות גבוהה בהרבה. אין שום צורך להמציא בכל בוקר את הגלגל מחדש, והרי גם כשמפתחים מכונית חדשה לא חייבים לתכנן בכל פעם מחדש את הג'אנטים ואת מד המהירות.

העניין נעשה מעניין כשמתחילים לחשוב על המשמעויות: אם טכנולוגיה דיגיטלית נהפכת למוצר מדף ואין בה יותר מחסור אמיתי, המסקנה הראשונה היא שחסמי הכניסה לעולם של מוצרים חדשים, של רעיונות, של סטארט-אפים ברשת, בייחוד כאלה הפונים למשתמש הסופי, הולכים ונעלמים - וגם שחלק גדול מהמודלים הכלכליים של פיתוח אותם סטארט-אפים ושל החברות המממנות אותם משתנה ומשתבש במהירות.

מובן שיש עדיין מיזמים המבוססים על פיתוח טכנולוגיות חדשות לחלוטין, אבל אלה מיזמים ארוכי טווח, עתירי תקציב וסיכון, וקל לשכוח שמעטים מהם נהפכים לגוגל. צאו ובדקו את מדיניות ההשקעות הנוכחית של חברות ההון סיכון: אלה עוברות להתמקד בהשקעות בשלב מאוחר, מכיוון שבגלל הקומודיטיזציה הן נחשפות לפחות טכנולוגיות בנות הגנה בשלבים המוקדמים, ומכיוון שאינן מצוידות באנשים, בכלים ובמודל כלכלי שיאפשר להן להבין ולצפות את הצלחתם של מבול של רעיונות חדשים הפונים לצרכן הסופי.

מדובר בלא פחות מדמוקרטיזציה של אמצעי הייצור הטכנולוגיים שעליהם מבוסס חלק משמעותי מתעשיית ההיי-טק, ואין סיבה להניח שזו תהיה פחות משמעותית מהדמוקרטיזציה של אמצעי הייצור של התכנים בעשור הקודם. כזכור, הצניחה במחיר והנסיקה באיכויות של מצלמות ומסרטות וידאו, מכשירי הקלטה, מחשבים, תוכנות עריכה ועוד הביאו לגל חסר תקדים בהיקפו של תכנים חדשים, ולשיבוש עמוק של המודלים הכלכליים של תעשיות המוסיקה, הטלוויזיה, העיתונות, הפרסום, ההוצאה לאור ועוד רבות אחרות. למרות עומק השינוי, התהליך שעוברת תעשיית התוכן רחוק מלהסתיים, ובתעשיית האינטרנט הוא רק בתחילתו.

המחסור, כדרכו, תמיד קיים, ופשוט זז למקום אחר על גבי שרשרת הערך. המחסור החדש נחת באופן לא מפתיע במחלקת האריזה: אמנם כלי הייצור של הטכנולוגיה נהפכים לקומודיטי, אבל הרעיונות ואיכות הגשתם לצרכן הם עדיין מצרך נדיר. המונח הקרוב ביותר לתיאור המחסור הזה היא "עיצוב חוויית המשתמש" (user experience design), אבל אני לא בטוח שהמינוח הזה מספק. לא מדובר רק בעיצוב מוצר, בעיצוב גרפי או אפילו בעיצוב ממשק המשתמש: מדובר ביכולת לסגל נקודת מבט אנתרופולוגית, לצפות בסגנון החיים המודרני של כולנו, להפיק תובנות, ולפיהן לקחת כלים טכנולוגיים קיימים, לחבר אותם בדרך שונה, וכך ליצור מוצר חדש.

את המוצר או השירות החדש צריך לעצב ולארוז כך שהשימוש בו יהיה אינטואיטיבי ומגניב, זול ומיידי, אסתטי ומאוד פשוט. ושוב, העיקר: אותו מוצר או שירות חדש צריך למלא מחסור או פער מובהק שרק הוא פותר, משהו שהמשתמשים כלל לא ידעו שהם צריכים, ולכן יהיו מופתעים מאוד לטובה ושמחים בחלקם כשייחשפו אליו. גם היכולת לבצע את הרעיון ביעילות ובעיקר במהירות היא חלק בלתי נפרד מאותה חוויית משתמש, מכיוון שבהיעדר חסמי כניסה טכנולוגיים (פטנטים), רק היכולת ליצור חוויית משתמש מצוינת ולשפר אותה באופן בלתי פוסק היא שתבטיח הצלחה לאורך זמן. מדובר בפרדיגמה חדשה של פיתוח מוצרים טכנולוגיים, כזו שמצריכה סט חדש של מיומנויות, השונה מאוד מאלה המקובלות כיום ברוב התעשייה.

יש בפרדיגמה החדשה הזו סימן לבשלות, וגם היגיון שתואם מהותית את המהפכה שהרשת יצרה, היגיון שלפיו הצלחה נמדדת קודם כל ברמת האימוץ של המשתמשים, והרי ברובם המכריע של המקרים אנחנו מאמצים מוצר או שירות חדש לחלוטין ו/או טוב משמעותית ממתחריו. אחרי הכל, רובנו לא ממש מתעניינים בשרתים של גוגל או בבעיות שיש לפייסבוק עם php. העיקר שנוכל לעשות לייק.