פוקר על כל הקופה האירופית

הנה זה בא. כמעט 13 שנים לאחר הקמתו, גוש היורו עומד בפני פירוק - או לפחות יציאה של אחת מחברותיו. את המהלך הזה הזכירו לראשונה אנגלה מרקל ועמיתיה בצמרת האיחוד האירופי את האפשרות הבלתי נתפסת, שיוון תסולק מגוש היורו. ליציאתה של יוון מגוש היורו יש לא רק השלכות קשות ידועות, אלא השלכות רבות שאינן ידועות.

פרשנים טענו שגוש היורו, לפי רוב הסימנים, צפוי להפסיד מפרישת יוון יותר משיוון תפסיד מפרישתה ממנו. תיאור מדויק יותר יהיה שיוון תפסיד המון בין אם היא תישאר בגוש ובין אם תפרוש ממנו - ואי אפשר לדעת מה יהיה גרוע יותר עבורה; ושהכלכלות הגדולות של גוש היורו, איטליה קודם וספרד אחריה, יהיו שק החבטות הבא של השווקים אחרי יוון, אם זו תפרוש ממנו. ראשי גוש היורו אינם רוצים בכך, ולכן הם משחקים בפוקר עוד יותר מסוכן מזה ששיחקה מרקל לפני שבוע עם הבנקאים של אירופה. הם מוכנים ללכת על כל הקופה.

האם אפשר להסיק מכך שמנהיגי אירופה מוכנים עתה לקבל החלטות יותר רדיקליות בנוגע לטיפול במשבר? אולי. מה שאפשר לדעת עתה כמעט בוודאות הוא שכל הקלפים נטרפו. כאמור, אם יוון תפרוש מגוש היורו, ייפתחו בכך אינספור תיבות פנדורה חדשות בכלכלת אירופה. מצד שני, העמדת הפנים שניתן לטפל במשבר באמצעים החצי אפויים, הלא החלטיים והלא ריאליים שהתקיימה עד כה, עשויה להיעלם, ואולי ניתן יהיה להפיק תועלת מכך.

אחד הסימנים הראשונים לכך שהנהגת אירופה מתחילה למצוא את האומץ הנדרש להתמודד עם המשבר הגיע דווקא מצידו של המוסד המאובן ביותר שלה, הבנק המרכזי של אירופה. תחת הנהגתו של מריו דראגי, הנגיד שנכנס לתפקיד לפני יומיים, הוריד הבנק המרכזי את הריבית ברבע אחוז ל-1.25%. מהלך זה, צנוע ומתבקש לכאורה, הופך על פיו את המדיניות הבלתי מובנת של קודמו בתפקיד, ז'אן קלוד טרישה. טרישה העלה את הריבית השנה פעמיים בהתאם לדוגמה המקובלת של הבנק האירופי, כדי לבלום את האינפלציה, למרות שהיה ברור ונהיר כי אירופה צועדת לעבר מיתון חוזר.

אמנם הבנק המרכזי הוא עצמאי ואינו כפוף לממשלות, אולם הכיוון החדש של דראגי עשוי לאותת על נכונות לצעדים יותר דרסטיים וחשיבה פחות דוגמטית. השאלה היא אם הפוליטיקאים של אירופה יצטרפו אליו. נדמה שפפנדריאו כבר עשה את הצעד הראשון, כששבר את הכלים ודרש משאל עם. עכשיו יהיו מהלכים דרסטיים רבים אחרים, חלקם מתוכננים וחלקם ייכפו על ידי השווקים. הדבר הבטוח היחידי הוא שהפתרון לא יגיע בקרוב, שהוא לא יהיה נקי ומסודר, ושאירופה תהיה שונה מאוד כשהמשבר יסתיים.