ענף הרכב תקוע בפקק הריכוזיות

>> חששות לא מעטים וכשלים מבניים רבים צצים ועולים כאשר סוקרים את מצבו הכולל של תחום הרכב בישראל, על ענפיו השונים.

ענף יבוא הרכב בישראל, למשל, מתאפיין בשיעורי מס גבוהים, בכוח קנייה נמוך יחסית של הצרכן הישראלי למול מדינות מערביות, בבידוד גיאוגרפי ובהיעדרו של ייצור מקומי. כל המשתנים האלה יוצרים חסמי כניסה משמעותיים לענף. במבט רחב יותר ניתן לראות כי קיימת מגמת קונסולידציה בענף הרכב העולמי, כאשר מספר יצרני הרכבים בעולם הולך ומתמעט ומסתכם כיום בכ-10 קבוצות לעומת כ-30 יצרנים עצמאיים לפני עשור.

ענף יבוא הרכב בישראל כולל כ-19 יבואנים. נתח השוק של שבעת המרכזיים בענף הוא כ-80%, דבר הנובע בעיקר בשל חסמי הכניסה הגבוהים בענף. הריכוזיות בענף הרכב בישראל באה לידי ביטוי ביתר שאת ביבוא ובהפצה של משאיות ואוטובוסים: מדובר בשוק ריכוזי ביותר, המוחזק בידי קומץ יבואנים, הפועלים, כל אחד, גם בתחומים אחרים בענף הרכב.

הקבוצות הדומיננטיות הפועלות בענף הרכב בישראל מתאפיינות בפעילות במספר רב של תחומים, המשיקים זה לזה או אנכיים זה לזה: יבוא ושיווק של כלי רכב; יבוא ושיווק של משאיות ואוטובוסים; יבוא ושיווק של חלקי חילוף; יבוא ושיווק של צמיגים; מתן שירותי ליסינג; מתן שירותי ביטוח; ויבוא ושיווק של ציוד הנדסי. מבנה זה מגביר את החשש מפני שיתופי פעולה אופקיים, בשל נקודות השקה רבות בין המתחרים ובשל ריבוי תחומי הפעילות של השחקנים השונים.

באחרונה החליט שר התחבורה, ישראל כץ, להקים ועדה ציבורית בראשות פרופ' ירון זליכה, שמטרתה גיבוש המלצות להגברת התחרותיות בענף הרכב. הוועדה הוקמה על רקע הריכוזיות הגבוהה בענף, וכחלק מהמנדט שהוענק לה היא תבחן את הבעלויות הצולבות בין היבואנים וחברות הליסינג, המוסכים ויבואני חלקי החילוף. משימה זו היא בבחינת משימה לאומית ואין להמעיט בחשיבותה ובהשלכות הרוחב שלה גם על תחומי משק אחרים. יש לראות בה חלק מההתגייסות לצבא הרפורמה ההולך ונבנה בישראל החדשה ובמציאות הכלכלית המשתנה מול עינינו.

יש לקוות כי בסופו של תהליך הבחינה והשקילה, תביא עבודת הוועדה לתיקון הליקויים והכשלים המבניים בשוק הרכב, ותגלה את האומץ והנחישות המספיקים, כפי שכבר גילה בעבר זליכה בנושאים עקרוניים אחרים, להביא לשינוי אמיתי של המציאות הקיימת.

הכותב הוא היועץ המשפטי של עמותת הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת