האם החברה יכולה לעשות צדק?

>> פרופ' מנואל טרכטנברג רצה להטביע את חותמו על השיח הכלכלי- חברתי בישראל, ולכן כתב בעצמו את פרק הפתיחה בדו"ח שהגיש, הנקרא "לקראת עיצובה של חברה ישראלית צודקת יותר". פרק זה, המחזיק יותר מ-40 עמודים, מגדיר את המונח "צדק חברתי" בדרך מקורית אך בעייתית.

התשתית הרעיונית של הפרק הראשון מבוססת על ספרו של הפילוסוף ג'ון רולס, אותו מעריץ טרכטנברג, "התיאוריה של הצדק". בהסתמך על רולס, טרכטנברג מגדיר את המונח "צדק חברתי" כ"הלימה בסיסית ועקבית בין התנהגות נורמטיבית, תרומה ומאמץ של הפרט, לבין התגמול שהפרט מקבל בכל מישור". לדבריו, "אכפת לנו מאוד אם מישהו מקבל יותר מהמגיע לו, או פחות". הבעיה עם ההגדרה הזאת היא שאין לממשלה, ובעצם לאף אחד, את הכלים המתאימים לקבוע את מידת התגמול שהפרט ראוי לקבל בגין עבודתו, מאמציו או גורלו.

האם צדק חברתי מחייב חלוקה מחדש של העושר בחברה באמצעות כפיית העשירים לשלם מסים גבוהים יותר? טרכטנברג משיב, מצד אחד, כי צדק חברתי אינו מחייב "...זכויות יתר, לא פרוסה גדולה יותר של העוגה על חשבון זה של השני". ואולם בדו"ח עצמו טרכטנברג ממליץ דווקא ללכת בכיוון הנגדי של עיקרון זה, ולהגדיל את המס על העשירים באמצעות קביעת שתי מדרגות מס נוספות.

בעלי הכנסות של כ-40 אלף שקל בחודש יהיו כפופים, בהתאם להמלצות טרכטנברג, למס ההכנסה שולי ברמה של 48% במקום 45% כיום, ואילו בעלי הכנסות של כ-80 אלף שקל בחודש יהיו כפופים למדרגת מס של 50%. העשירים ייפגעו, ובעקיפין כולנו, גם מהעלאת מס החברות לשיעור של 25%, ומהעלאת שיעור המס על ריבית, דיווידנדים, רווחי הון ומס שבח מ-20% ל-25% למי שאינו בעל מניות מהותי, ומ-25% ל-30% לבעל מניות מהותי, או 32% לבעלי הכנסות של כ-80 אלף שקל.

האם ניתן להצדיק את הפגיעה הזאת בעשירים? רולס מדבר על "הכנסה לאומית" של "החברה", ובכך מנסה להצדיק חלוקה מחדש של העושר השייך, כביכול, לכולם. הטיעון של רולס מבוסס על הנחה מרקסיסטית כי "הכנסה" ו"הון" הם של הציבור וניתנים לחלוקה מחדש. אלא שיש כאן טעות יסודית, שכן הכנסה שייכת לפרטים, לשותפים או לתאגידים. ל"חברה", שהוא מושג מופשט, לא יכולים להיות הכנסות, נכסים וחובות מכל סוג שהוא.

טרכטנברג מרבה לעשות שימוש במונח "צדק חברתי", אך לאמיתו של דבר, המונח הזה חסר משמעות. צדק חברתי שקול למונח "צדק שולחני", וכמו שהשולחן אינו יכול לעשות צדק, כך "החברה" אינה יכולה לעשות צדק. המושג "צדק" תקף רק ברמת האינדיווידואל, ולא ברמת "החברה".

חלומו של טרכטנברג על כינון משק שבו שולטים צדק והגינות, יוכל להתממש רק אם נפחית מסים ישירים ועקיפים וגם את ההוצאה הממשלתית. פעולות אלה יעשירו את אזרחי ישראל, יעודדו אנשים לצבור עושר, ובעיקר יעצימו את כוחם של הפרטים, המשפחה והקהילה אשר מתאימים לטפל במצוקות יותר מאשר כל תוכנית ממשלתית.

הכותב הוא ד"ר למשפטים ועורך דין לדיני מסים ומיסוי בינלאומי