הגשר העסקי למגזר החרדי

<<הציבור החרדי נמצא בתנופה בכל הנוגע להשתלבותו בחיים הכלכליים בישראל. כוח העבודה שיוצא מהמגזר החרדי, מוצלח בכל קנה מידה. חריצות, כושר לימוד, קליטה מהירה וזיכרון מצוין הם לחם חוקם של בוגרי עולם הישיבות, המסייע לאלה המצליחים להשתלב במעגל העבודה.

למרות זאת, יש בעיות שורשיות בחברה הישראלית המעיבות על תנופה זו. אחת מהן, המאפיינת לא רק את מערכת היחסים בין הציבור החרדי לציבור הלא דתי, היא בעיית תקשורת. יש חוסר יכולת ולעתים גם חוסר רצון בשני הצדדים להבין זה את שפתו של זה, וזה את התנהגותו של זה.

למרבה הצער, ישראל אמנם מפותחת ונאורה בנושאים רבים, אך בכל הנוגע ליישום עיקרון השוויון, אנו נמצאים בפיגור אחר המדינות המתקדמות בעולם. שוויון הוא אמנם עיקרון חוקתי שנקבע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוקים נוספים, אך בראש ובראשונה, שוויון הוא ערך מוסרי-ערכי בסיסי שבין אדם לחברו ובין השלטון לאזרח. חברה שאינה מושתתת על עקרונות של שוויון היא חברה פגומה, והתוצאות של פגיעה בעקרונות השוויון עלולות להיות הרסניות.

שוויון משמעותו שוויון הזדמנויות שצריך לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בתעסוקה. כשם שלא ניתן לקבל אפליה על רקע מין או גזע, לא יכול להיות מצב שבו נעשית אפליה על רקע מידת קרבתו של אדם לדת. ממצאי סקר אמון הציבור ל-2011 מצביעים על שפל באמון החרדים במערכת בתי המשפט בישראל. לפי הנתונים שפורסמו, רק 14% מהנשאלים החרדים הביעו אמון בבית המשפט העליון, לעומת 55% מקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.

כשיותר ויותר שומעים על תחושות של חרדים המרגישים שלא קיבלו את יומם בבית המשפט רק בשל היותם בעלי חזות חרדית, הדבר אומר דרשני. אין זה אומר, חלילה, שאפליה מסוג זה אכן קיימת בבתי המשפט, אך העובדה שקיימת תחושה כזו בקרב חלקים נרחבים מציבור שלם, צריכה להדאיג אותנו כחברה.

אפליה, אף אם היא אפליה מדומה, היא מסוכנת. מעבר לפגיעה הקשה במרקם החברתי, באמון במערכת המשפט ובחוסן הלאומי שלנו, הרי שבמונחים כלכליים, אין ספק שהדבר מוביל לפגיעה קשה במשק. עסקות שמשלבות "מימון חרדי", השקעות של המגזר העסקי הכללי בעסקים חרדיים ושותפויות בין שותפים משני עברי המגזר נמנעות שעה שמרחפות באוויר תחושות של ריחוק, חשדנות והיעדר תקשורת. גם המעסיקים מאבדים כוח עבודה איכותי ללא כל סיבה והכלכלה שוב נפגעת.

הדבר מחייב התייחסות וטיפול במישורים שונים. הדרך לטפל בתופעה היא הסרת החסמים שחוצצים בין האוכלוסיות השונות במדינה ובכלל זה בין האוכלוסייה החרדית לחילונית. אחד המפתחות לשינוי הוא הכרה של הציבור החרדי. יש לעשות מאמץ אמיתי להתגבר על בעיית פערי התקשורת בין המגזרים. בכך, ירוויח המשק כוח עבודה איכותי, מקצועי וערכי.

ככל שירבו אנשי העסקים שיגשרו על החסמים האלה, ויפעלו לחפש ולמצוא את הדרכים לשלב את החרדים המחפשים עבודה ולשלבם במגזר העסקי, כך ירוויחו המשק והכלכלה בישראל - והדבר יתרום גם לשינוי השיח הציבורי ולשיפור חוסננו הלאומי.

הכותב הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין רון גזית, רוטנברג ושות'