להזכיר לממשלה עבור מי היא עובדת

המחאה חיה אצל כל אחד מאיתנו בראש כי כולנו יודעים שאנחנו לא לבד במצוקה שלנו

להזכיר לממשלה עבור מי היא עובדת | רשת 13

נדמה שיש שקט, נדמה שהמחאה שככה, נדמה כאילו כל אחד חזר לעיסוקיו, לשגרה. נדמה. המחאה החברתית של קיץ 2011 לא נגמרה. אמנם לא כל שבת אנו יוצאים וממלאים את הרחובות, ולא קמים מוקדם כל בוקר לעשות פרובוקציות מול קריית הממשלה, אך המחאה עודנה חיה ותוססת.

היא חיה בכל בית בישראל שהפסיק לדבר בארוחת הערב על המצב הביטחוני והחל לדבר על המצב החברתי כלכלי. היא חיה אצל כל אחד מאיתנו בראש, כי כולנו היום יודעים שאנחנו לא לבד במצוקה שלנו. לא רק אני לא מצליחה לסגור את החודש, לא רק לו קשה לממן שני ילדים בגני הילדים, לא רק היא חושבת שמשהו לא בסדר במערכת החינוך, לא רק הוא מרגיש שאין שום סיכוי שיבוא יום והוא יוכל לרכוש למשפחתו דירה- למרות שהוא עובד 10 שעות ביום.

המחאה חיה אצל כל אחד בלב, כי כולנו הקיץ הזה הרגשנו שיש לנו, כאזרחים במדינה הזו, כוח! שיש לנו את היכולת לצעוק את שעל ליבנו ולדרוש את שמגיע לנו מאלו שבחרנו בהם לייצג אותנו.

בשבת הקרובה אנחנו חוזרים לרחובות, כדי להראות לנבחרי הציבור שלנו שמחכה להם חורף של עבודה קשה. תקופת המבחן של הכנסת תתחיל השבוע, כאשר חברי הכנסת יחזרו מהפגרה. ביום שבת אנחנו יוצאים, שוב, לרחובות כדי לומר להם שאנחנו עדיין דורשים צדק חברתי, עדיין דורשים שינוי מהותי במדיניות החברתית- כלכלית, עדיין דורשים דיור בר השגה, עדיין דורשים מערכת חינוך טובה יותר, עדיין דורשים מערכת בריאות ציבורית טובה יותר, עדיין דורשים להוריד את יוקר המחייה, ועדיין דורשים את האפשרות לחיות כאן בכבוד.

ברור שיש עוד דרך ארוכה עד השגת כל הדרישות, ברור שהשינוי לא יבוא ביום אחד וצריך זמן וסבלנות, אך ברור שיש ציפייה מהכנסת להתחיל לעבוד, להראות נכונות להקשיב ולעשות ולספק תשובות אמיתיות לבעיות והתחלואים בחברה שלנו.

עכשיו אנחנו חוזרים ללימודים, לשגרה הסטודנטיאלית, אחרי קיץ בלי הרבה מנוחה. אי אפשר לחזור ללימודים בלי להתייחס לקיץ הזה, ובלי לחשוב לאן אנחנו כסטודנטים ממשיכים מכאן? ואיך אנחנו רוצים להמשיך את המחאה והעשייה בתוך הקמפוסים?

ביום שני הקרוב, נעצור את הלימודים לשעתיים כדי לדבר על המחאה בתוך הקמפוס, סטודנטים ומרצים, ולחשוב יחד איך אנחנו רוצים להמשיך את המחאה, בשיעורים, בהפסקות, בפעולות, ובפרויקטים ארוכי טווח. כי עכשיו, כשכולנו נהיה יחד מבוקר עד ערב בקמפוסים כוחנו גדל ומתחזק.

ואתם, נבחרינו, אל תטעו בנו. השטח לא נדם, השטח גועש! בחורף הזה נסתובב במסדרונות הכנסת, נשב בוועדות, נמשיך בפעולות מחאה לא אלימות, ונזכיר לכם כל הזמן שיש ציבור שלם שדורש שינוי ומצפה לראותו.

טללית קיצוני, יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות של סמינר הקיבוצים