מכס הוא לא הבעיה, הורדתו אינה הפתרון

במאמרו מ-21 בספטמבר כותב נחמיה שטרסלר כי הדרך הנכונה לשיפור רמת התחרות במשק היא פתיחתו לתחרות והגדלת היבוא. מנטרה זו מגיעה באיחור של 20 שנה, שכן בכל הנוגע לסחורות, המשק הישראלי פתוח כיום ליבוא, והוא מהשווקים הפתוחים ביותר בעולם בכל קנה מידה בינלאומי.

עד שנות ה-90, המשק הישראלי אכן היה סגור באופן יחסי, ואולם הפחתת המכסים שכבר בוצעה, לצד מדיניות החתימה על הסכמי סחר חופשי, חשפו את התעשייה לתחרות בינלאומית. הדבר מתבטא בכך שקרוב למחצית מתפוקת התעשייה מיועדת ליצוא, נתון גבוה בהרבה משיעור היצוא ביחס לתפוקה באיחוד האירופי או בארה"ב.

דווקא הפחתה של מס הקנייה, בעיקר על מכוניות (מוצר בסיסי בישראל של 2011), תועיל לצרכנים יותר מהפחתות נוספות בשיעורי המכס, תעודד את הפעילות העסקית ותגביר את התעסוקה. הצגת התעשייה הישראלית ככזו המסתגרת מאחורי הגנות על יבוא היא שקרית. על פי נתוני רשות המסים, שיעור המכס הממוצע בשנים האחרונות הוא כ-1% ופחות מכך.

חתימה על הסכמי סחר חדשים יוצרת הזדמנויות ליצוא הישראלי, שכולם - היבואנים, היצואנים והצרכנים - יוצאים ממנה נשכרים. יתר על כן, באמצעות חתימה על הסכמי סחר "מאותתות" הממשלות החותמות למגזרים העסקיים במדינות להדק את הקשרים הכלכליים וכך מחזקות את הסחר, את ההשקעות, את התיירות, את הגישה למכרזים, את חילופי עובדים, את מתן השירותים העסקיים וכן הלאה.

המאמצים להגדלת היצוא ולהסטת הסחר מהאיחוד האירופי ומצפון אמריקה ייפגעו ללא התשתית התומכת של הסכמי הסחר. כיום, אין לישראל הסכמי סחר עם מדינות באסיה, שחלקן בתוצר, ביבוא ובצריכה העולמיים עולה מדי שנה. הסכמי סחר של המדינות המתחרות בישראל עם מדינות המזרח הרחוק יחבלו ביכולת התחרות של התעשייה הישראלית באסיה, ובטווח הארוך יפגעו ביצוא כמנוע צמיחה של ישראל.

התומכים בהורדת המכסים מציגים עמדה שמסתמכת על תיאוריה כלכלית בסיסית ושטחית. אין זה מטריד אותם שבעקבות חשיפה לא מבוקרת ליבוא יחוסלו יצרנים מקומיים, כפי שאין הם טורחים לברר את ההשלכות על הצמיחה, על הייצור המקומי ועל התעסוקה. מטריד אף יותר שכל ניסיון לאתר במשרדי הממשלה מסמך מקצועי בנושאים אלה נידון אף הוא לכישלון. פקידים ממשלתיים, הכפופים לשר האוצר, מקבלים החלטות ללא כל בדיקה מעמיקה של ההשלכות הכלכליות.

תומכי חיסול המכסים בעיתונות לא התייחסו כלל לעובדה שבחודשים האחרונים מתנהל בארגון הסחר העולמי מו"מ להסכם חדש שבמסגרתו יוסכם, בין היתר, על הפחתת מכסים רוחבית בכל 153 המדינות החברות בארגון. להפחתה חד צדדית של המכסים בישראל השפעה על כוח המיקוח של ישראל גם בנושאים כמו הורדת מכסים וסובסידיות בחקלאות, ליברליזציה בסחר בינלאומי בשירותים, קניין רוחני, איסור סבסוד, היטלי סחר ועוד.

ראוי היה שמר שטרסלר ואחרים התומכים בהסרת המכסים שנותרו היו דנים בגורמים האמיתיים ליוקר מוצרי הצריכה: מיסוי עקיף דרקוני על המגזר העסקי ופערי השיווק שקובעים הקמעונאים.

הכותב הוא מנהל המחלקה לרגולציה בינלאומית בהתאחדות התעשיינים