שטייניץ יוצא נגד מדיניות קיינסיאנית שלא היתה

>> בשנה האחרונה מספק שר האוצר, יובל שטייניץ, ניתוח כלכלי מעניין בנוגע להתפתחות משבר החובות באירופה וההאטה הכלכלית בארה"ב.

לפי ההסבר של שטייניץ, מדינות המערב ניסו להתמודד עם המשבר על ידי הגדלת ההוצאות, מתוך מטרה לעודד את הכלכלה, בהתאם לרעיונות שהציע הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס. אלא שהגדלת התקציבים לא סייעה לאושש את הכלכלה, ורק הגדילה את החוב הלאומי והגבירה את האי-יציבות. משרד האוצר בראשותו של שטייניץ, לעומת זאת, נהג באחריות, וכך במידה רבה צלחה ישראל את המשבר ללא פגע.

הבעיה העיקרית עם ההסבר שמציע שטייניץ היא המציאות. אחרי הכל, מכיוון שהמשק הישראלי לא נכנס למיתון, השאלה אם לנקוט מדיניות קיינסיאנית, שאמורה להמריץ את הפעילות הכלכלית בתקופת משבר, מעולם לא עלתה בנוגע לישראל.

גם המדינות האירופיות שנמצאות כיום במצב הקשה ביותר - ובראשן יוון, פורטוגל ואירלנד - כלל לא הגדילו תקציבים ממשלתיים ולא ביצעו השקעות בתשתיות או ברווחה, כפי שהמליץ קיינס לנהוג בתקופה של מיתון כלכלי. להפך. מדינות אלה הגיבו למשבר במדיניות צנע, בקיצוץ בתקציבים ממשלתיים ובהפחתות שכר במגזר הציבורי, צעדים שעד כה לא הניבו את התוצאות המקוות. בכל אופן, ייחוס של משבר החובות באירופה למדיניות קיינסיאנית כלשהי מעיד על חוסר הבנה כלכלית בסיסית.

למעשה, המדינה המערבית היחידה שאימצה מדיניות קיינסיאנית, לפחות במידה חלקית, היתה ארה"ב. מיד עם כניסתו לבית הלבן, יזם הנשיא ברק אובמה תוכנית תמריצים בהיקף של כמעט 800 מיליארד דולר, שכללה השקעה בתשתיות, הארכה של הטבות סוציאליות וקיצוצי מס לשכבות הביניים.

לא ברור מדוע שטייניץ סבור כי דווקא תוכנית זו היא שהביאה לרמות החוב הגבוהות של ארה"ב. אחרי הכל, קיצוצי המס לעשירים שעליהם החליט ממשל בוש בתחילת העשור, עלו, לפי הערכות, בין 1.5 ל-2.7 טריליון דולר במצטבר - בין פי שניים לפי שלושה מתוכנית התמריצים. עלות המלחמות בעיראק ואפגניסטאן בעשור האחרון מסתכמת בכ-1.4 טריליון דולר, כמעט פי שניים מהתוכנית. גם התוכנית לחילוץ הבנקים, שכללה הלוואות עצומות ורכישת נכסים רעילים, עלתה לממשל סכום גדול יותר מזה שהוקדש לתוכנית התמריצים של אובמה.

האם תוכנית התמריצים שיזם ממשל אובמה נכשלה? הוויכוח הזה מתנהל בשנתיים האחרונות בארה"ב, ולא מעט כלכלנים בכירים טוענים כי הבעיה עם התוכנית היא שהיתה מצומצמת מדי. באמצע 2010, למשל, קראו כלכלנים בכירים לממשל להאריך את תוכנית התמריצים ולהגדילה כדי להבטיח את התאוששות הכלכלה. על הקריאה חתמו גם שלושה זוכי פרס נובל בכלכלה - ג'וזף שטיגליץ, אריק מסקין ודניאל מקפיידן, וגם פרופ' פול קרוגמן, זוכה פרס נובל בעצמו, עקבי בקריאתו לממשל להגדיל את תוכנית התמריצים ולתמוך בצמיחה הכלכלית.

בינתיים, נראה כי ממשל אובמה מסכים עם הדברים. אובמה מנסה בימים אלה לקדם תוכנית תמריצים חדשה, בהיקף של 447 מיליארד דולר, שאמורה להמשיך את אותו הקו, עם השקעות נרחבות בפרויקטים ממשלתיים, קיצוצי מס למעמד הביניים והטבות מס לעסקים שיעסיקו עובדים חדשים. באחרונה נכשל אובמה בניסיון להעביר את התוכנית בשלמותה בסנאט, וכעת שוקל הממשל לאשר אותה בחלקים. בין אם הוא יצליח ובין אם לאו, אפשר להבין שקובעי המדיניות הכלכלית בוושינגטון אינם מסכימים עם העמדה שמייצג שר האוצר הישראלי.