קרוגמן: הבלוגים חושפים את מערומיהם של כלכלנים שחצנים

עלייתם של הבלוגים הכלכליים בתקופה האחרונה מעוררת את השאלה אם הם מערערים את כוחם של הכלכלנים. האם כל אחד יכול כיום להביע את דעתו בשיח הכלכלי, בעוד שבימים הישנים והטובים צריך היה לפרסם אותה בעיתונים, דבר שהיה כרוך בתהליך של חוות דעת ועריכה.

אני סבור שהשיטה מעולם לא עבדה כך - או לפחות לא בימי הקריירה שלי. וכאשר חושבים על האופן שבו השיח הכלכלי באמת התנהל בעבר, רואים את הבלוגים באור אחר לגמרי וחיובי למדי.

ראשית, מחקרי מדיניות לא רוכזו בעיתונים וכתבי עת כפי שאנחנו אוהבים לחשוב. חלק גדול מהדיון תמיד הגיע דרך ניירות עבודה של הבנק הפדרלי וקרן המטבע הבינלאומית (IMF), ואפילו דיווחים ממחלקות המחקר של בנקי ההשקעות. שנית, אפילו עבור מחקרים אקדמיים יותר, הם הפסיקו להיות אמצעי תקשורת כבר לפני זמן רב - בוודאי יותר מ-20 שנה.

מחקרים חדשים נחשפים בסמינרים, מופצים בניירות עבודה של NBER (הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב), הרבה לפני שהם מגיעים לעיתונים. כתבי העת משמשים כבר זמן רב כמצבות או אישורים עבור ועדות קביעות, יותר מאשר פורום שבו דנים ברעיונות.

מה שהבלוגים עשו הוא במידה מסוימת לפתוח את התהליך הזה. לפני עשרים שנה אפשר היה, ואפילו טבעי היה להפיץ מחקרים ואף לגרום לאנשים לדבר עליהם מבלי לעבור תהליך של חוות דעת - אך הייתם צריכים להיות חלק ממעגל מסוים, ולרוב צריכים הייתם להיות בוגרי פקולטה יוקרתית, כדי להיות חלק מהמשחק. כיום אפשר לחדור פנימה מכל מקום; אף שעדיין בכל זמן נתון ישנו סוג של מעגל שקשה להיכנס אליו, התהליך הוא פחות פורמלי ופחות מוגדר לפי האוניברסיטה שבה למדתם.

היות שקיימת כאן שמרנות מסוימת, העובדה שקל יותר לאנשים עם פחות הכשרה פורמלית להיכנס גורמת לכך שאלה שיש להם הכשרה פורמלית רבה יותר זוכים לפחות כבוד. כן, ראינו הרבה שמות מפורסמים נקלעים לסערה של ביקורת - ביקורת מוצדקת - בשעה שכמה אלמונים נהפכו לשחקנים ידועים. זה דבר טוב! כלכלנים מפורסמים מאז ומתמיד אמרו דברים מטופשים; עכשיו הם נחשפים במערומיהם.

והתהליך הזה חשף את הדברים כפי שהם באמת. אם כמה כלכלנים מפורסמים נחשפים במערומיהם, השינוי האמיתי הוא שלנערים הצעירים קל יותר להשחיל מילה. הבלוגוספירה מקשה על הכלכלנים להשתיק אחרים באמצעות שליפת התארים שלהם - אם כי חלק עדיין עושים זאת.