כך המדינה מבריחה היי-טקיסטים שרוצים לחזור

רילוקיישן הפך להיות מושג שגור בענף ההיי-טק הישראלי. לפעמים לא מדובר בחלום של הכסף הגדול, אלא ברצון לחוות חוויה שונה מעבר לים. אך רילוקיישן, אשר היה נחלתם של חברות ישראליות השולחות מטעמן נציגים לשלוחות מעבר לים, הפך לאחרונה ליעד של חברות בינלאומיות המכירות במוחות הישראלים כמשאב אנושי משובח.

פייסבוק קלטה לתוכה כ-30 מהנדסים ישראליים בחצי השנה האחרונה, צוות הגיוס של זינגה הסתובב בחודשים האחרונים בישראל כדי לאתר מוחות ישראליים שיצטרפו לצוותי הפיתוח וחברות נוספות הולכות בעקבותיהן ומייצרות קמפיינים המופנים לאוכלוסייה הישראלית ומעודדים אותם להגיש מועמדות. בקצב הזה אנחנו צפויים לשמוע על עוד ועוד מוחות ישראליים שעוברים למרכזי פיתוח בחו"ל, בין אם זה כחלק ממכירת חברה או כגיוס ממוקד שלהם על ידי החברות הבינלאומיות.

קשה להתחרות בהצעות להצטרף לחברה בינלאומית, בטח ובטח לאלו שנמצאות רגע קט מהנפקה - שלרוב יבטיחו לעובדיה מימוש אופציות תוך תמורה נדיבה ביותר ואפשרויות לסחור באופציות גם לפני ההנפקה ב-Secondary markets . אגב, חבילות השכר לרוב אינן גבוהות בהרבה מהניתן לעובדים בישראל, בעיקר בשל העובדה כי בארץ יינתנו עוד הטבות סוציאליות בשיעור של כ-20% לשכר - מה שאינו מקובל בארה"ב. אך חבילת השכר האמריקאית תבטיח נטו גבוה יותר לעובד (בשל תקרות מיסוי נמוכות יותר מבישראל) לצד איכות חיים טובה יותר למשפחה. על כן, עלות חברות הבינלאומיות כרוכה בכמה עשרות אלפי דולרים של מימון המעבר ותו לא. חבילת השכר המוצעת לעובד מקומי אטרקטיבית מספיק עבור הישראלי והרווח שלה עצום- מהנדס ישראלי עם כישורים, דבר שנחשב לסחורה משובחת בשוק.

עד כאן נראה כאילו אין הרבה מה לעשות בנידון. קדנציות ממוצעות בחברות הייטק נעות בין 2-3 שנים, כך שניתן לקוות שסיום תפקיד בתוספת הגעגועים לסבתות יגברו על הנוחות ויחזירו את המוחות במהרה לארצינו.

אך כאן דווקא מגיעות רשויות המס ומתחילות להערים מכשולים אשר גורמות לעובדים אשר תכננו לנסוע לתקופה של כשנתיים - להשאר תקופה ארוכה יותר, מה שיגרום לביסוסם במדינה ולסיכויי חזרה נמוכים יותר. ומדוע זה קורה? תושב חוזר ע"פ הגדרתו בפקודות המס (תיקון פקודת מס הכנסה סעיף 168 משנת 2008) הינו מי שהתקיימו לגביו שני הכללים הללו:

1. הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת המס ובשנת המס שלאחריה.

2. מרכז חייו לא היה בישראל, כאמור בפסקה 1 בשתי שנות המס שלאחר שנות המס האמורות.

הבעיה עם הגדרה זו מתחילה באי הוודאות. בעוד שהמבחן הראשון (מבחן הימים) הינו מבחן כמותי פשוט, מבחן מרכז החיים הינו פרסונלי ומס הכנסה בודק כל מקרה לגופו בבואו להחליט באם הוא מכיר בעובד כתושב חוזר או לאו עם חזרתו לישראל.
מאחר שכל תהליך המנוהל אל מול מס הכנסה, משמעותו ייצוג על ידי רואה חשבון היכול להגיע לעשרות אלפי דולרים. רבים מהעובדים לא ששים לעשות זאת ועל כן הדרך הקלה הינה להשאר בחו"ל לפחות ארבע- חמש שנים כדי להיות בטוח כי לא ייפלו במבחן מרכז החיים.

גם אלו שחוזרים ואינם מחוייבים בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה על פי חוק מעדיפים לחיות בחוסר וודאות, באם הם חייבים במס בישראל או לאו, מאשר לנהל הליך יקר עם מס הכנסה. כאן ישראל מפסידה פעמיים, בהעדר חקיקה מסודרת וברורה שמשאירה הרבה שטחים אפורים - או שהעובדים נשארים פרק זמן ארוך יותר בחו"ל ( ואז המדינה משקיעה בקמפיינים נרחבים ומוכנה להעניק הטבות רחבות כדי להחזירם, אך לאחר שהיכו שורשים הדבר קשה יותר), או שרשויות המס צריכות להשקיע משאבים רבים באכיפה אל החוזרים ברילוקיישן ע"מ שישלימו את המס הנדרש לישראל, דבר העולה במשאבים רבים ולרוב מצליח להגיע לאחוזים בודדים מהעובדים.

מה הסיכון במידה של חבות מס בישראל? במקרה של ארה"ב, אומנם היא חלק מהמדינות שעימם ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס, אבל בגלל ההפרשים הגבוהים בדרגות המס, ישראל יכולה לדרוש את ההשלמה למס שהיה משולם על אותה הכנסה בישראל, דבר היכול ליצור חבות מס של עד 15% נוספים לעובד ששהה בחו"ל. מס הכנסה הינו רק חלק מהעוגה, שכן כל פסיקה לגבי הכנסתו של העובד ע"י רשויות המס תגרום לכך שהוא יצטרך לשלם בגין אות ההכנסה החייבת גם את דמי הביטוח הלאומי.

גם שינויי החקיקה בביטוח לאומי, הקובעים כי תושב ישראל המתגורר למעלה משנתיים בחו"ל לא יהא זכאי לשירותים רפואיים תחת חוק ביטוח בריאות ממלכתי , אלא רק לאחר מעבר תקופת המתנה בישראל (ללא אפשרות לקבל טיפול רפואי) או פידיון תקופת ההמתנה בתשלום קנס (העומד כיום על כ-9630 שקלים לאדם) . משרד הקליטה יצא כחלק מקמפיין העידוד להחזרת תושבים לישראל במבצע החזר הקנס לתושבים חוזרים החוזרים לישראל לאחר שהייה של לפחות 5 שנים בחו"ל. שהית פחות מחמש שנים בחו"ל? מעבר להשלמת המיסוי שציינו לעיל, כל מי ישראלי שחוזר יצטרך לשלם עוד 9600 שקלים בגין כל אחד מבני המשפחה עבור הזכות להשתמש בשירותי מערכת הבריאות.

אז מה יש לנו כאן? עובדים שנשארים לסבב שני של תעסוקה בחו"ל ומתרחקים משורשיהם הישראליים, רשויות שמשאירות שטחים אפורים והרבה מלכודות וקנסות מובטחים למי שרצה בסך הכל לנסוע לעשות קדנציה קצרה בחו"ל. אפילו את עומרי כספי רצף החוקים הללו הצליח להפחיד וגרם לו לחזור בו מהחלטתו לחזור לעונה במכבי שהייתה מייצרת לו חשיפת מס בישראל.

הרשויות בארץ חייבות להתאים את עצמן למציאות ולאפשר למוחות הישראלים אפשרויות חזרה נוחות יותר לישראל לאחר תקופות קצרות יותר, אחרת שום קמפיין לקליטת עלייה שמשחק על רגשות מצפון וחגים ישראליים לא יעזור להחזיר את המוחות לישראל

עינת גז היא מנכ"לית חברת רילוקיישן ג'ובס (Relocation Jobs) המתמחה במעבר של עובדים ישראלים למקומות עבודה בחו"ל