כן למסים על מיליונרים

>> כשוורן באפט ציין כי מערכת המס האמריקאית מוטה בצורה קשה, כך שהוא שילם שיעור מס נמוך אף יותר מהמזכירה שלו, מעטים מעמיתיו העשירים הצטרפו לדבריו. השתרר שקט כזה שאפשר היה לחשוב שהמקרה של באפט הוא בודד - ואין זה כך.

זאת, בעיקר משום שעשירים מקבלים חלק עצום מהכנסתם ממניות והשקעות אחרות בצורת רווחי הון ודיווידנדים. אלה אינם כפופים למסי עבודה וחייבים במס של 15% בלבד - פחות משיעור המס השולי שמשלמת משפחה שמשתכרת 100 אלף דולר בשנה, בשיעור של 25%.

עשירים רבים - ומגיניהם בגבעת הקפיטול - טוענים כי ההשוואה אינה הוגנת, מכיוון שדיווידינדים ורווחי הון כפופים גם למסים שתאגידים משלמים כמס חברות. ואולם אפילו אם מכניסים את מס החברות לחשבון ולא כוללים ניכויים אחרים, שירות המחקר של הקונגרס מצא כי 94.5 אלף מיליונרים שילמו שיעור נמוך יותר מהכנסתם במסים מאשר 10.4 מיליון המשתכרים פחות מ-100 אלף דולר בשנה.

הדרישה למידה מסוימת של הגינות אינה מלחמת מעמדות - אלא מדיניות בריאה והגיונית. הממשלה זקוקה לכסף כדי לממן תוכניות להחייאת הכלכלה, יצירת משרות, עזרה לחלשים ביותר וריסון את הגירעון, כך שהעשירים שמשלמים מסים מועטים הם המקום הטבעי להתחיל בו.

אובמה הגיש כמה הצעות לסדר היום, כמו ההצעה לאפשר להורדות המס מתקופה הנשיא ג'ורג' בוש הבן להתפוגג עבור משלמי המסים העשירים יותר או ההצעה להטיל על רווחיהם של מנהלי השקעות מסים כמו על הכנסה רגילה, במקום כרווחי הון. הדמוקרטים בסנאט הציעו מס נוסף של 5.6% על מיליונרים כדי לשלם על תמריצים לשוק העבודה. הקונגרס צריך להעביר את כל ההצעות האלה. זה רק הוגן.