בית הדין לעעבודה נכנס למלכוד

>> נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד, לא רצתה לכתוב את פסק הדין הזה. כל כך לא רצתה, עד שבשעה אחת לפנות בוקר, במהלך הדיון המרתוני בבקשת המדינה להוציא צווי מניעה למתמחים, היא פנתה אליהם בנאום נרגש בניסיון לגרום להם להשעות מרצונם את מכתבי ההתפטרות ולמנוע מעצמה את הצורך לכתוב את פסק הדין שאוסר זאת עליהם.

"אנחנו לא רוצים לתת פסיקה", הודתה ארד. "אנחנו מבינים שזה מקרה שלא היה כמותו במדינת ישראל, ולא רוצים שיחזור על עצמו. פסיקה כזו תהיה קשה לנו ולא תפתור דבר - לא את התסכול שלכם, ולא את בעיות מערכת הבריאות. אתם חשובים לנו, אתם העתיד של המערכת", ניסתה לדבר ללבם של המתמחים. "תנו הזדמנות לעצמכם, לחברים שלכם, ולא של שלושה רגעים. רוצים לבוא לקראתכם, יכולים לתת לכם פתרון. יש הסכם קיבוצי חתום, ובכל זאת מדברים אתכם. תנו לעצמכם הזדמנות שמצפונכם יהיה נקי כלפי עצמכם וכלפי המערכת שעשיתם הכל".

ארד הוסיפה כי "יכול להיות שאתם כועסים, נעלבים, מתוסכלים. אלה החיים, אתם מכירים זאת מהחולים שמגיעים אליכם לבית החולים. אבל לא נוטשים מערכות, אלא נשארים ומתקנים עולם. תתקנו, אל תברחו מהמערכה", קראה להם ארד ואף הציעה: "אנחנו נלווה אתכם. הכי קל להגיד לא, ולנו הכי קל לכתוב פסק דין. שני המהלכים האלה הם הגרועים ביותר".

הנאום הנרגש לא עזר לארד, נציגי המתמחים סירבו להשעות את מכתבי ההתפטרות ("השטח" שלהם לא היה מקבל את זה) והיא נאלצה לכתוב את פסק הדין שכל כך לא רצתה להיות חתומה עליו. פסק דין שאוסר על אנשים להתפטר, זו הפעם השנייה. פסק דין שגורר מיד תגובות של אזרחים ופוליטיקאים המדברים על רמיסת זכויות האדם העובד. פסק דין שיגיע ללא ספק לביקורת שיפוטית של בג"צ.

ארד נכנסה למלכוד: אם תאסור על ההתפטרות, תזכה לקיתונות של ביקורת ואולי אף תפגע במעמדו של בית הדין לעבודה בעיני הציבור. אם תאפשר אותה על אף שהגיעה למסקנה כי מדובר בצעד קולקטיבי, תאשר למעשה פגיעה ביסודות של מערכת יחסי העבודה הקיבוציים בישראל, כשלכך נוספת גם התעלמות מאזהרותיהם של ראשי מערכת הבריאות על הפגיעה האנושה בביטחונם של החולים בבתי החולים. ארד בחרה באופציה השנייה והמאוד לא פופולרית.

לא רק ארד במלכוד - גם המתמחים, שעברו עליהם כמה ימים קשים. לא נעים להגיד, אבל חזרתו הצפויה של גלעד שליט הביתה הורידה אותם באחת מראש סדר היום (מבחינה זאת דווקא פסק הדין קצת החזיר אותם לכותרות). נתניהו חזק ופופולרי מאי פעם, בתום שבוע שבו הצליח להעביר את דו"ח טרכטנברג ולחתום על עסקת שליט, וקל לו יותר "לעשות שרירים" מולם, בעוד שבית הדין אוסר עליהם להתפטר.

אבל המלכוד האמיתי הוא לא של ארד ולא של המתמחים, אלא של מערכת הבריאות הציבורית: אסור למדינה לנצל את חולשתם של המתמחים כדי להכריע את המאבק לרעתם. הדבר האחרון שמדינת ישראל זקוקה לו הוא מאות מתמחים ואלפי רופאים שישובו לעבודה מתוסכלים, מנוצחים וכועסים. זו הדרך הבטוחה לפלוט רבים מהם מהמערכת ואולי אפילו מישראל, ולפגוע ברפואה הציבורית.

נראה כי המדינה עצמה מבינה זאת, ולכן מיהרו באוצר והצהירו כי למרות הפסיקה ימשיכו לשבת עם המתמחים ולנסות להגיע להבנות. לטובת העתיד של כולנו, יש לקוות שהמדינה תמצא מוצא של כבוד מהמשבר הקשה ביותר שידעה הרפואה הציבורית בעשורים האחרונים ותדע להחזיר את הרופאים לבתי החולים בראש מורם ובנפש חפצה.