שתי המחאות ושתי הוועדות שישנו את כלכלת ישראל

מה הביא את דנקנר להתחיל בפירוק הפירמידה העסקית שלו, כשעדיין לא עבר שום חוק ואף כלל עוד לא שונה?

כשפורסמו מסקנות ועדת בכר - קיבלו הבנקים כמה שנים כדי למכור את חברות קרנות
הנאמנות וקופות הגמל שלהם. היו כאלה שאמרו שזה לא מספיק. שאין קונים, שהמחירים נמוכים מדי ושהעובדים ייפגעו. אבל המכירות התחילו בתוך שבועות. הלילה, שעות בלבד אחרי פרסום טיוטת המסקנות של ועדת הריכוזיות, החליט נוחי דנקנר לחתום על עסקה למכירת שופרסל. הקונים נמצאו, העובדים לא יפגעו והזמן בכלל לא היה פרמטר.

אז מה הביא את דנקנר להתחיל בפירוק הפירמידה העסקית שלו, כשעדיין לא עבר שום חוק ואף כלל עוד לא שונה?

1. ועדת הריכוזיות

מסקנות הוועדה בנוגע להפרדת אחזקות של חברות ריאליות (סלולר, רשתות שיווק, וכו') לחוד וחברות פיננסיות לחוד (בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות) היו בסך הכל די
דרדלה. רק שלושה טייקונים - דנקנר עצמו, צדיק בינו ויצחק תשובה, אמורים למכור
נכסים וגם זה לא לגמרי בטוח. למשל, דנקנר יכול להישאר עם בית ההשקעת כלל
פיננסים ועם בית ההשקעות אפסילון. תשובה יכול להשאר עם אקסלנס או עם הפניקס.
אבל ההמלצות בכל הנוגע לפירוק הפירמידות דרמטיות - הן נובעות מדו"ח בנק ישראל,
הדו"ח החריף ביותר שנכתב אי פעם ושמתאר את הריכוזיות כסרטן המאיים על המשק, חולב משקיעים והורס את שוק ההון. ההמלצות, גם אם ירוככו בהמשך, יקשו על בעלי חברות האחזקה להמשיך לשלוט בפירמידות שלהם באותו אופן שבו שלטו בעבר.

2. לחץ פיננסי

אגרות החוב של קבוצת אי.די.בי נסחרות בתשואות גבוהות של עד 14%, מה שמלמד על חשש בשוק ההון מפירעון מלא של החוב. גם בנק הפועלים כפי שנחשף ב-TheMarker שינה את דירוג החוב שלו לרעה וגם חברות הדירוג הורידו את דירוג האשראי.

במצב כזה ועם משבר פיננסי עולמי, דנקנר יודע כי יתקשה למחזר את החוב בשוק ההון וגם בבנקים החובות שלו גדולים מדי. דנקנר לא יכול היה להרשות זאת לעצמו. הוא החליט למכור כדי לדעת בוודאות שיוכל לפרוע את החוב העצום שלו. במקביל למכירת שופרסל, מתקדמת גם עסקת מכירת מכתשים אגן לחברה הסינית כמצ'יינה, אך היא עדיין לא נסגרה בוודאות. לדנקנר דרוש בטחון גדול יותר. הוא בחר נכון ומגיעה לו מחמאה על כך: תשלום החוב למשקיעים קודם לשמירה על מבנה הקבוצה כמו שהוא. חבל שטייקונים אחרים לא נוהגים ככה עם חובותיהם לציבור.

3. מחאת יוקר המחיה

נכון, החרם הגדול היה נגד תנובה וגם החברות הבאות על הכוונת של אנשי יוקר המחיה הן היצרניות ולא רשתות השיווק. ובכל זאת, שופרסל נמצאת בחודשים האחרונים תחת לחץ גדול: הזעם הציבורי על רמות המחירים, יחד עם שכר מנופח של מיליוני שקלים למנהלי שופרסל והמשפט שמתנהל נגדה בנוגע לשימוש לרעה בכוחה המונופוליסטי נותן את אותותיו.

גם חשיפות TheMarker בנוגע לאפליית המחירים בין הפריפריה, אזורים בהם התחרות נמוכה למרכז, פגעו בתדמיתה. דנקנר יודע שהמונפולים לא יוכלו להמשיך לשלוט במשק כמו ששלטו עד כה. יש עידן חדש שבו השיטה האגסיבית של אי.די.בי כבר לא יכולה לעבוד.

במקביל להפיכתו של דנקנר למוקד העיסוק הציבורי וההפגנות בשאלות של יוקר המחיה והריכוזיות, קבוצת אי.די.בי מצויה בשפל עסקי ובמשבר ניהולי. גם ההפסדים בהשקעת הענק בקרדיט סוויס ושתי זוללות המזומנים מעריב וישראייר לא מסייעות.

מה הלאה? יש להניח כי דנקנר לא יוכל להסתפק במכירת שופרסל ומכתשים אגן, והוא ייאלץ למכור גם את כלל ביטוח. במקביל, יעשה צעדים נוספים כדי לצמצם את הפירמידה שלו. גם ברונפמן, שרכש את שופרסל, לא יוכל להשאר עם השליטה בבנק דיסקונט במקביל.

מכירת שופרסל היא הצעד השני הדרמטי אחרי כניעת תנובה לדרישות הציבור ולפיטורי יו"ר החברה זהבית כהן. שתי מחאות הקיץ (הקוטג' והאוהלים) ושתי הוועדות (ריכוזיות וטרכטנברג) משנות את כלכלת ישראל. המחירים מתחילים לרדת, מנהלים חזקים הולכים הביתה, השיח השתנה גם אצל הפוליטיקאים ואולי גם עובדי הקבלן ירוויחו מכך. יש האומרים שאפילו החזרתו הביתה של גלעד שליט היא חלק מהתפתחויות אלו. זו רק ההתחלה.

יש האומרים שאפילו החזרתו של גלעד שליט קשורה לכל זה.